הדפסה
לכתבה באתר
בחייה הקודמים עבדה אפרת שטיינברג (38) מסביב לשעון כמנהלת שיווק בכירה בחברת פלאפון. כיום, היא בעליה הגאה של חנות האופנה "פשניסטה", המספקת שירותי השכרת ומכירת בגדי מעצבים לאביזרים לאירועים.
הקונספט של "פשניסטה" מקורי וגאוני בפשטותו: לאפשר לנשים שאוהבות להתלבש לשמור על גבולות התקציב. הלקוחות מגיעות אל החנות, זוכות לייעוץ וסטיילינג אישי, מודדות ושוכרות בגדי מעצבים ואביזרים ייחודיים, שמיועדים לאירועים חשובים, כמו חתונה, מסיבה, השקה, נשף סיום ואפילו דייט. בחנות ממתינות להן שמלות של מעצבים ישראלים דוגמת יוסף או סיגל דקל, לצד יצירות של מעצבים ומותגים בינלאומיים מוכרים כמו רוברטו קוואלי, ורה וונג, מקס אזריה, גוסטה ואחרים.
מאיפה צץ הרעיון לחנות?
"כשעזבתי את פלאפון לא היה לי מושג מה אעשה. אם היית אומרת לי לפני כמה שנים שאני אפתח עסק הייתי עונה שאין סיכוי, הייתי צריכה את היציבות והביטחון. אבל בשנתיים האחרונות זה התחיל לנקר. כשהחלטתי לנסות וללכת בכיוון עצמאי, רשמתי לעצמי רעיונות בתחום האופנה, שתמיד דגדג לי: מאז ומעולם הייתה לי זיקה לאופנה, עזרתי לחברות להתלבש בסטייל, השאלתי בגדים, אפילו הלכתי ללמוד תפירה וחשבתי על לימודי עיצוב אופנה. אחד מהרעיונות היה פשניסטה.
הרעיון של השכרת בגדי מעצבים הדליק אותי. אני אוהבת לקנות פריטים עם שִיק, אבל המחירים מטריפים אותי וזה מבאס לקנות בגדים יקרים שמשתמשים בהם אחת לשנה. כשכבר רכשתי פריטים כאלו הייתי משאילה אותם לחברות כדי להרגיש שהם מנוצלים היטב וזה עשה לי טוב".
"אתמול", נזכרת שטיינברג, "הגיעה מישהי ששכרה שמלה, תכשיט ותיק ב-390 שקלים והייתה מבסוטה עד הגג. כיף לי לראות נשים שיוצאות מכאן כשהן נראות מדהים, עם בגד שהן לא היו מעזות כנראה לקנות או שהיו שורפות עליו משכורת שלמה".
זה נשמע כמו עסק עם ערך מוסף, שמתחבר לצרכנות חברתית ואקולוגית.
"הראייה שלי הייתה מלכתחילה רחבה וכיוונה לכל הזדמנות שבה מתחשק 'לדפוק הופעה' בלי לרוקן את הכיס. בשביל מה לקנות? זה הרבה יותר נכון ככה -- גם לסביבה וגם לקהילה. אגב, זה גם שירות מעולה לנשים בהיריון, שרוצות להמשיך להתלבש בסטייל בתקופה שהגוף כל הזמן משתנה".
פתאום קם אדם
אחרי עשור בתפקיד מנהלת שיווק, התעוררה בשטיינברג תחושה של היעדר סיפוק אמיתי. "מעבר לאהבת תחום השיווק, בבסיסי אני שאפתנית והרצון להתקדם הניע אותי. אני אדם של פרויקטים וכל דבר חדש סיפק לי את מנת הריגוש הדרושה כדי לשים בצד את התחושה שאני לא במקום הנכון. אבל היא הייתה שם ברקע, כל הזמן".
מה עזר לך להכיר בתחושות האלה ולעזוב?
"גיליתי שכשאני מציבה לעצמי מטרה עם יעד ממשי על ציר הזמן, גם אם זה נראה בלתי אפשרי, זה עוזר. שנה לפני שעזבתי את העבודה דיברתי עם עצמי המון. התכווננתי על התנדבות באפריקה שנה קדימה, פינטזתי עליה ואז התחלתי לדבר על זה, גם כשעוד לא האמנתי שזה באמת יקרה. ביום הגדול באתי לבשר למנהל שלי ורעדתי מהמחשבה שאוטוטו אין דרך חזרה, זה היה פחד אלוהים, לעזוב ארגון ומשרה יציבה אחרי עשר שנים".
וכמו באגדות, לאחר שעזבה את עבודתה, החליטה שטיינברג להגשים את החלום ולהתנדב באפריקה: "רציתי קצת להתרחק וגם לתרום ולעבוד עם נשים וילדים ולקבל תחושת משמעות וסיפוק. מצאתי פרויקט מדהים ששמו Little Light, של מרכז קהילתי באוגנדה, וזה התאים בול. ברמה האישית זה היה לא פשוט. אני אמנם אדם סתגלן ולא מתרגשת מתנאי חיים קשים, אבל זה באמת ההארדקור של ההארדקור. החוויות של הילדים והדברים שאנחנו עברנו ביומיום היו מאוד מורכבים וכל זה בגיל 36, כשאני ישנה במיטה אחת עם עוד מתנדבת ובדירה קטנה עם המון מתנדבים בגילאי העשרים, בלי טיפת פרטיות, בשכונה בשולי הסלאמס".
איך החוויה הזו השפיעה על ההחלטה לפתוח חנות?
"נטשתי את העולם הבטוח והמוכר, אך גם הלחוץ, ההישגי והתכליתי -- לטובת מקום שבו לא הייתה משמעות למי אני, מה עשיתי ומה הרזומה שלי. סוף סוף הרגשתי שאני מתעסקת עם הדברים האמיתיים של החיים והיה משהו נעים בפשטות הזו. זה נשמע קלישאתי, אבל הבנתי שמה שהשתנה בי הוא היכולת שלי ליהנות מהדברים הפשוטים והקטנים. ברור לי שהחוויה חיזקה את תהליך ההסבה שלי, גם כי שם נחשפתי לקונספט חנויות ה'גרין-שופ', שכנראה השפיעה על בחירת העסק בהמשך".
היית מוותרת על העשור האחרון ומתחילה ישר מהעסק העצמאי?
"ממש לא. קרו לי שם המון דברים טובים: התפתחתי, התבגרתי, קיבלתי הזדמנויות, למדתי המון דברים שאני מיישמת בעסק החדש".
אז מה השורה התחתונה, זה שווה את כל המאמץ והסיכונים?
"חד משמעית כן. אסור לוותר על חלומות, גם אם זה נראה בלתי אפשרי. פשוט תחליטו שזה יקרה -- זו כבר חצי הדרך. אני העזתי לחלום וקיבלתי תמיכה -- גם מעמותות כמו מט"י ו'קרן שמש', שמלוות יזמים צעירים וגם מחברים, משפחה ואנשים טובים באמצע הדרך. בקיצור, אם יש לכם משהו בלב, אם משהו מנקר בכם -- לכו על זה, אחרת תמיד תחיו בתחושת חסך. אני יכולה לומר בוודאות שבמבחן הזמן, מעולם לא הצטערתי על דברים שעשיתי, רק על הדברים שלא עשיתי".
מדור השראה נותן במה לאנשים שחיים את החלום, שהופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי, שלמרות כל המכשולים שינו משהו בעולמם ובעולמנו. בכתבה זו ואלה שיבואו אחריה נכיר את האנשים, שמעשיהם מאירים את הדרך של כל אחד מאיתנו ומעוררים אותנו לפריצת דרך ושינוי, שכל אחד מסוגל לחולל בכל יום ויום.
לכתבות נוספות במדור השראה: