הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
נחיתתו של מותג האופנה Forever 21 בישראל בחודש האחרון הובילה לגל של תגובות מעורבות בתעשיית האופנה המקומית. היו שבירכו על הרחבת היצע המותגים בישראל ועל יישור הקו אל מול שווקים בינלאומיים, אך בקרב מעצבי אופנה צעירים, אלו הנאבקים יום יום על פרנסתם הקשה ממילא, נשמעים קולות אחרים, המסמנים את פוראבר 21 כאיום שעלול למוטט את תעשיית האופנה הישראלית, לא פחות.
ביום רביעי הקרוב יתקיים באודיטוריום לורבר שבשנקר ערב של "האגודה הישראלית לטקסטיל ולאופנה" ביוזמת אורנה פונדק, יועצת ארגונית ומאמנת עסקית של מעצבי אופנה, ביניהם ששון קדם ומירית וינשטוק. כותרת הערב מרמזת על הביקורת שמפנה התעשייה המקומית כלפי המותג האמריקאי המצליח: Who wants to be Forever 21? חיים ב-L.A.L.A.Land, מייצרים בישראל".
במרכז הערב יוקרן הסרט התיעודי Made in L.A (ארה"ב, 2007) של הבמאים אלמודנה קארקדו ורוברט באהר, העוקב אחר מאבקן של שלוש מהגרות עבודה ממקסיקו ואל-סלבדור, שעבדו בסדנאות יזע בלוס אנג'לס עבור חברת האופנה Forever 21, בתנאי עבדות של 14 שעות עבודה ביום. הסרט מלווה אותן יחד עם קבוצת עובדים נוספת במשך שלוש שנות מאבק משפטי כנגד המותג, בניסיון שיכיר בהן כעובדות מטעמו וכדי לזכות במשכורות שלא שולמו להן על עבודתן באי אלו תירוצים.
באחת הסצנות בסרט, במפגש עם סטודנטים מאוניברסיטת UCLA, מציגה העובדת מאורה מאל-סלבדור חולצת טי שנמכרת בחנות המותג בארצות הברית במחיר של 13 דולר, ומציינת כי קיבלה עבורה שכר של 19 סנט. הפער העצום הזה, והמחירים הזולים בהם מתהדר המותג בארץ ובעולם הוא נקודה שמעצבי אופנה מקומיים - צעירים ונטולי יסודות מוצקים בשוק - מתריעים עליו כאחד הגורמים לפגיעה בשוק האופנה הישראלי.
האומנם קהל של נערות בנות 13 שמקוששות פריטים מהרצפה בסניף, כפי שראינו ביום חמישי האחרון, הן מה שמאיים על מעצבים מבוססים כמו ששון קדם או צעירים יותר כמו סיוון אורן? האם אלו הסיבות שהביאו בחודשים האחרונים לסגירתם של מותגים כמו רוס אובטה ולנעילת השערים של בוטיקים כמו המחתרת ושושו?
מעצבת הסריגים אדווה ברונר מודה כי ישנו קשר ישיר בין חדירתן של רשתות זרות לפגיעה בעיצוב כחול-לבן. "משדרים לקהל תחושה שבגדים קונים בזול", היא אומרת. "התחרות בהוזלת המחירים פוגעת במעצבים הצעירים. נכון שאנחנו לא נמצאות בנישה של רשתות האופנה, אבל לצערי לחלק גדול מהאנשים לא אכפת מה קורה מאחורי הבגד: שכר הוגן, חומרי גלם איכותיים, ייצור מקומי".
הקשר בין החדירה של רשתות האופנה הזרות לישראל החל בשנות ה-90 המאוחרות למצב בשוק האופנה הוא טעון. מחד, הפריחה של העיצוב הישראלי בשוק המקומי בתחילת שנות האלפיים הקבילה לכניסתם של מותגים כמו זארה, ספרינגפילד ומנגו. מצד שני, האקלים הכלכלי בישראל ובעולם בחודשים האחרונים, ההאטה במכירות החורף שבושש להגיע, ותנאי המחייה היקרים בארץ - הם סיבות שמעצבים מקומיים מציינים לפגיעה בשוק המקומי. לכל אלה ניתן להוסיף גם ניהול כושל ובחלק מהמקרים לקיחת סיכונים ללא הבנת צורכי השוק.
ימית נוימן, יו"ר האגודה הישראלית לטקסטיל ולאופנה, אומרת שהערב מתקיים במטרה לתת קדימות ובולטות לייצור כחול-לבן. "אני שומעת קולות רבים של מעצבים שמתלוננים. הכניסה של מותג גדול ותאגידי כמו Forever 21 או H&M בהחלט פוגמים בעיצוב הישראלי לטווח הרחוק". ועדיין, בקרב הזה אין טובים או רעים. גם מארגנת הערב אורנה פונדק מסכימה כי לא מדובר במאבק בין דוד לגוליית, וכי למעצבים הישראלים יש יכולת לתת מענה עיצובי שיבדל אותם מרשתות השיווק. והיא מסכמת: "אני חושבת שמעצבים יכולים לספק אמירה אישית, עיצוב מקומי ואיכויות שאין ברשתות".
