מעצבת הפנים אורנה שיר גיל בר סבורה, כי צריך לחשוב קדימה: צרכים של דיירים היום לא יהיו רלוונטיים בעוד 10 שנים, ולכן היא מנסה לתכנן את הבית בהתאם. ביתה ברעננה הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר לכך. זהו פנטהאוז סטנדרטי בן 30 שנה שעבר שיפוץ קל לפני כשש שנים, ושהפך תחת ידיה לחלל שימושי ומעוצב למשעי. בבנייה של חמישה קירות גבס בלבד, הוא יכול להפוך לשלוש דירות נפרדות, בנות שלושה חדרים כל אחת. לכל "דירה" הוכנו תשתיות תקשורת, חשמל, תאורה ואינסטלציה משלה, שבשלב זה רוכזו ליחידה אחת.

 

כך נראה המטבח לפני השיפוץ (צילום: רודי אלמוג, באדיבות אתר Adira)
כך נראה המטבח לפני השיפוץ (צילום: רודי אלמוג, באדיבות אתר Adira)

 

מי גר בבית?

 

הפנטהאוז, המחולק לשני מפלסים, הוא בן 220 מ"ר בנוי (400 מ"ר כולל המרפסות) ומתגוררות בו חמש נפשות - זוג, ילדה בת חמש ושתי בנות מתבגרות.

 

מה עשו כאן? 

 

השיפוץ שעבר הבית היה נרחב: הנמכת התקרה ב- 15 ס"מ כדי להעביר את צנרת החשמל והאינסטלציה; שבירת קירות והזזה של המטבח ופינת האוכל; שינוי מעטפת המבנה והזזת החלונות; החלפת כל האלומיניום, המטבח, חדרי האמבטיה ועוד.

 

כמה זה עלה?

 

כ-800 אלף שקלים.

 

  • המטבח: מפינה נסתרת, שחצי קיר הפריד בינה לבין הסלון, עבר המטבח למרכז החלל הציבורי (שבחלקו עמד קודם חדר הטלוויזיה) עם אי גדול ודומיננטי וארונות אחסון מרווחים. מרכזיותו של המטבח הצריכה עיצוב בקו נקי יחסית, שישתלב עם שאר החללים ולא ישתלט עליהם. לכן הוחלט על קוריאן לבן שבשילוב עם ארונות שלייפלק לבן עם 30% ברק יוצרים יחד מראה מינימליסטי, מרווח ומואר.

 

תחושת הניקיון לא באה לידי ביטוי רק בבחירת החומרים וצבעם: שני ארונות תריס ברוחב 90 ס"מ נבנו כדי לאחסן את כל הפריטים המונחים בדרך כלל על השיש, כמו מתקן לסינון מים או מכונת קפה. פינת האוכל, שממוקמת כעת במקום שבו היה המטבח הישן, אינה גדולה במיוחד. ועדיין, היא יכולה לארח 16 איש, בזכות 120 הסנטימטרים שחסכה שיר גיל בר בכך שבנתה נישת ספסל מתחת לחלון.

 

  • הסלון: הבית הוא כמעט החלל היחיד שנשאר כפי שהוא מבחינה מבנית, כשהשינוי העיקרי התרחש במיקום הרהיטים. הספה, שהייתה צמודה לקיר, עברה לצד השני של החלל ובמקומה הוצבה הטלוויזיה (לפני השיפוץ היא שירתה את דיירי הבית בחדר המשפחה, שבוטל לטובת הגדלת המטבח).

 

לצד פריטי עיצוב מקוריים ניתן לראות פתרונות שימושיים, כמו הקמין השחור שהוצב לצד עמוד תומך (שלא ניתן היה להסירו). במקום נישה סטנדרטית עם מדפי זכוכית או גבס, מיקמה שיר גיל בר את הקמין המשמש כאביזר דקורטיבי בקיץ וכגוף חימום בחורף.

 

  • סוויטת ההורים: בבית יש שבעה חדרים. לכל אחד מהם האופי שלו, אך ניתן להבחין בשפה עיצובית זהה: ריצוף גרניט "אינדיאן גריי" 60X60 של פרצלנוסה במטבח ובסלון; לכל חדרי השינה בחרה שיר גיל בר בפרקט לבן ווש של בלטריו. המרפסות שעוטפות את הבית מכל כיוון נוצלו ליצירת חלונות Bay, המשמשים כמעין מדפים לאביזרי נוי. בחדר השינה של ההורים ניתן לראות זאת בבירור.

 

חדר השינה של ההורים (צילום: רודי אלמוג, באדיבות אתר Adira)
חדר השינה של ההורים (צילום: רודי אלמוג, באדיבות אתר Adira)

 

 

חדר האמבטיה הצמוד לחדר עבר שינוי מהותי. הגוונים השולטים זהים לאלו שבשאר הבית, ונעים על סקאלת האפרפרים-חומים. מקלחון גדול נבנה כדי להכניס אליו ספסל, ורצפת המקלחון נבחרה מחלוקי נחל לבנים המשתלבים עם ריצוף הגרניט האפור. 

 

  • המשרד: שינוי הריצוף באמצע המסדרון - מגרניט פורצלן לפרקט - מסמן את המעבר לדירה השנייה המתוכננת בעתיד. האזור המתחיל בנקודה זו כולל את הסטודיו של המעצבת, מטבחון קטן, שירותי אורחים, יציאה למרפסת ואת חדר השינה של ההורים. לאזור זה יש כניסה נפרדת מחדר המדרגות (הייתה שם במקור).  

 

גם באזור זה הגוונים השולטים הם חום, אפור ושמנת, אך דווקא שירותי האורחים זכו לעיצוב המנוגד לשאר הבית. ההשראה התקבלה משעון קיר בגוון חרדל שהיווה בסיס לעיצוב החלל כולו. הארון נבחר אפוא בגוון חרדל, ואליו הותאמו קיר אפור כהה, כיור א-סימטרי ורצפת חלוקי נחל באותו גוון.  

 

  • אגף הצעירים: הקומה העליונה מוקדשת לנערות, ולכן העיצוב צעיר בהתאם. בחדר אחד ניתן להתרשם מכוחו של הטפט, שבהשקעה מינימלית מעניק מראה מסוגנן. הטפט הוא של המעצבת הפינית מארימקו, עם הדפס פרחים בגווני ורוד. בחדר השני, הקטן יותר, נבנתה גלריה שיוצרת אשליה של מרווח בחדר ששטחו 9 מטרים רבועים בלבד. 

 

הגלריה עוזרת לתחושת המרחב (צילום: רודי אלמוג, באדיבות אתר Adira)
הגלריה עוזרת לתחושת המרחב (צילום: רודי אלמוג, באדיבות אתר Adira)

 

גם חדר האמבטיה בקומה העליונה עוצב בקו צעיר עם סטריפ של אריחים מודפסים המזכירים תמונות ממגזינים ישנים. וילון טלאים נבחר במקום אמבטיון מזכוכית, שבדרך כלל משווה מראה מבוגר יותר.