בהיעדר שלג וחג מולד, אנו היהודים למדנו להסתפק בחנוכה בתור חג חביב. יש סופגניות, מותר לשחק באש ויש דמי חנוכה. מה רע?

עוד מאפיין חביב של החג הוא הקישוטים שלו. אמנם הוא לא מתחרה בסוכות, אבל בעוד קישוטי הסוכה דינם להיהרס בגשם הראשון, את קישוטי חנוכה אפשר להדביק על החלונות ולראות את הדברים באור שונה. בשנה שעברה, אחרי מערכה כמעט נואשת מול הורי הכיתה, הצלחתי לארגן למסיבת הכיתה תאורה אלטרנטיבית (כלומר סחבתי את כל מנורות השולחן, המפצלים והחוטים המאריכים מהבית) שהחליפה לשעה קלה את תאורת הניאון המדכאת של המוסד שבו לומדים ילדיי. האפקט היה מיידי: הכיתה הפכה לחלל אינטימי יותר, הרגשנו קשובים יותר, קרובים יותר. זה היה ניצחון בני אור חם על בני אור קר (בהזדמנות אציין, אם כמה מהם קוראים עכשיו את הלינק ששלחתי להם - אנא הביאו איתכם גם השנה את המנורות הקטנות והמאריכים מהבית, המסיבה ביום א', תודה). כן, אני מאוד אוהבת אור ומאוד אוהבת צבע, אז לכבוד חג האורים אני שמחה להציג כמה שילובים מהממים של השניים.

צילום: Ingrid Heiss

אם אתם חושבים שהחלון הזה מוזר, חכו שתראו את הבית כולו. זה בית בדרום טירול שנראה כמו ערימת עצים, ממש כך, ושייך לארכיטקט המגניב ארמין בלאסביכלר. הבית יוצא הדופן הזה מלא במשחקי אור צבעוני ולבן, ממש בכל חדר.  

עוד אחת מהכניסה לבית הזה (באדיבות: studio armin blasbichler)
עוד אחת מהכניסה לבית הזה (באדיבות: studio armin blasbichler)

 

האור חודר דרך ערימת העצים ויוצר משחקים מקסימים בחדר הרחצה. צילום: Ingrid Heiss

 

זכוכית צבעונית גם בחדר הרחצה. צילום: Ingrid Heiss

ואי אפשר בלי מבט מבחוץ על הבית. צפון איטליה. צילום: Ingrid Heiss

 

משחקים של אור וצבע בבית של בלאסביכלר (באדיבות: studio armin blasbichler)
משחקים של אור וצבע בבית של בלאסביכלר (באדיבות: studio armin blasbichler)

 

החיפוש אחר חלונות זכוכית צבעוניים מוביל מיד לכנסיות, ובין השמשות מצאתי את זה:

Rainbow Church by Tokujin Yoshioka

טוקוג'ין יושיוקה (Tokujin Yoshioka), מעצב יפני רב-תחומי, תיכנן מיצג של 500 פריזמות בגובה שמונה מטרים שנקרא "כנסיית הקשת", Rainbow Church, לתערוכה בסיאול.

Rainbow church by Tokujin Yoshioka

Rainbow church by Tokujin Yoshioka. מתוך Dezeen

את ההשראה למיצג קיבל, כך הוא מספר לDezeen, כשביקר בכנסייה שתיכנן אנרי מאטיס בעיירה ואנס (באופן מפתיע, המקום הראשון שבו דרכו רגלי הבוגרות מחוץ לגבולות ישראל!). הוא הוקסם מהאור הים-תיכוני שהציף את המקום בשלל צבעי הזכוכית המצוירת של מאטיס, ורצה לשחזר ביום מן הימים את החוויה למען אחרים. הפריזמות לא מוצבות בכנסייה אלא במוזיאון, ומשחקות בצורה אינטליגנטית ומפעימה בשבירת האור הלבן על ידי הזכוכית, ויצירת משחק של צבעים.

Rainbow church by Tokujin Yoshioka. מתוך Dezeen.

Rainbow church by Tokujin Yoshioka. מתוך Dezeen.

זכוכית צבעונית במינונים גדולים היא די מחייבת, וחלונות זכוכית מצוירים הם בכלל עניין של טעם, אבל במינונים קטנים קשה לא לאהוב את זה. אם כבר למדנו כולנו להבדיל בין אור לבן לאור צהוב בקרב על איכות הסביבה, למה לא להאיר כמה חדרים באור סגול? או אדום? או כחול? לא מזמן, לכבוד רכישת מיומנות הקריאה המתפתחת בבית, התקנתי בחדר הילדים שתי מנורות קריאה עם נורות LED נחמדות מחנות שבדית עלומה. האור שלהן כל כך חזק, שכשהילדים נרדמים אני מלבישה עליהן נייר צלופן אדום, שיחשיך קצת. אולי לכבוד חנוכה נכין עם הילדים אהילים חדשים, צבעוניים, למנורות הללו. הנה הדרכה מקסימה ופשוטה לחלונות צלופן שאפשר להכין עם הילדים לכבוד החג (בעברית כאן, אייטם שני). ראו למשל את האור שבוקע מהמנורות המקסימות של סטודיו בל ווטרו האמריקאי:

סטודיו בל ווטרו

ואיך אפשר לדבר על מנורות זכוכית מבלי להזכיר את טיפאני? לא ההוא מהתכשיטים (או מהסרט) - הבן שלו. לואיס קומפורט טיפאני, הבן של האבא העשיר שלו, היה אמן ומעצב פנים, שעיצב בין השאר את הבית של מארק טוויין וכמה חדרים בבית הלבן, על פי דרישת הנשיא צ'סטר אלן ארתור (מי??). אבל יותר מכל הוא מוכר בזכות עבודות הוויטראז' ומנורות הזכוכית בהשראת מוטיבים מהטבע:

מנורת הוויסטריה של טיפאני. נואשות, נואשות

מנורת הנרקיסים של טיפאני

חיקוי של מנורת האדמוניות שלו

גרתי כמה שנים ברחוב בן יהודה בתל אביב, כמה בלוקים מחנות שהתמחתה במנורות מהסוג הזה. ליום הולדת כלשהו קניתי לעצמי מנורת זכוכית ירוקה מקסימה, שהיתה תקועה לי בבית ובפינות שלה נתקעו כמה מחבריי היותר גבוהים, אבל כל כך אהבתי את הזכוכיות הצבעוניות שבכלל לא הזיז לי שזה לא מתאים בשיט לעיצוב של הדירה שלי. רציתי אחת כזו, וכשמצאתי תירוץ ואספתי מספיק כסף, קניתי לי אותה. משהו בצבעים העזים והעבודה העדינה תמיד ישבה את לבי.

מנורת בית מודרנית אחרת היא BADDY, גמד גינה, שמקומו דווקא בבית, העשוי פלסטיק עם ליבה זרחנית מסטודיו העיצוב האיטלקי PLUST.

Baddy House Gnome

הגמדים מגיעים בכמה צבעים, ולמרות שהם דומים לגמדי גינה המנורות הן לשימוש בפנים בלבד. קבלו אותם מכמה זוויות:

Baddy  Plust collection

Baddy - Plust Collection

ואם כבר גמדים זרחניים שאי אפשר לשים בגינה, הנה הצעה למתנת חג מולד שאי אפשר להשתמש בה בחורף. הצעצוע הבא נראה כמו כדור זכוכית, אבל הוא מפלסטיק. מצאתי אותו בבלוג שאת שמו אפשר לתרגם בתרגום חופשי ל"בית זונות". הדבר הכי טוב בבלוג Domestic Sluttery, חוץ מהשם המעולה שלו, הוא כותרת המשנה: בלוג בית ולייפסטייל לנשים שיש להן דברים אחרים לעשות. קלעו בול. בקיצור, מצאתי בבלוג הזה את "כדורי הגלידה" האלה: 

Play and Freeze ice cream maker

אלה ממש כדורים שמכינים בהם גלידה. שמים בפנים מלח וקרח ומרכיבים של גלידה, ואז משחקים בהם 30-40 דקות והגלידה מוכנה! באתר (המכוער להפליא) שלהם יש הסברים מקיפים על תהליך ההכנה, ותודו שזה נחמד לייצר גלידה בתהליך שלא מעורבים בו חשמל או בטריות. באתר יש גם תמונות של צרכנים והאופן בו הם משחקים בכדור הגלידה שלהם. יש לי הרגשה שלמרות הקור, זו אחלה מתנה לחג המולד. בדיוק מהסוג שמתלהבים ממנה ואז שוכחים באיזה בוידעם. אז אמנם אלו לא מנורות ואינן מזכוכית, אבל מקסימום לא תצליח הגלידה - נהפוך את הכדור לגוף תאורה...