הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"אנחנו חיים בעידן בו הטכנולוגיה השתלטה על כל פינה. אבל הניכור של האובר-טכנולוגיה גורם לאפקט הפוך: הנוער מחפש לעסוק דווקא בדברים בסיסיים ומוחשיים. אסור לשכוח שאנחנו בסך הכול בני אדם – אוהבים מגע, אוהבים מוחשי", מסבירה עופרה מצלאוי, יוזמת ומקימת מגזין "גזרה עולמית", על החזרה המחודשת לתפירה ביתית.
אחרי הרקמה שסחפה נשים סביב העולם והסריגה שחזרה לאופנה לפני כמה שנים, מגיע הטרנד החדש: לימודי תפירה. עוד ועוד חוגים נפתחים, ומשיחות עם נציגי בתי ספר ומכללות מתברר שהביקוש עלה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. אפילו גלית גוטמן נרשמה לקורס תפירה למתחילים.
"מה שהופך את התופעה לטרנד הוא החתך הרחב של האוכלוסייה", מסביר מעצב האופנה עידו רקנטי, המתפקד גם כראש מחלקת האופנה של מכללת 6B. "מגיעות חיילות, כמו גם נשות קריירה – עורכות דין, עובדות בהייטק, ויש גם כמות קטנה של גברים. ראינו כי בשמונת החודשים האחרונים הביקוש גדל מאוד, עד כדי כך שאנו מתעתדים לפתוח קורסים נוספים. בנוסף, בקרוב נפתח גם קורס מתקדמים, שנולד בעקבות בקשה של סטודנטיות שרצו ללמוד טכניקות נוספות, מעבר לטעימות הראשונות של הקורס הבסיסי".
על פניו, קל לקשור את טרנד התפירה למצב הכלכלי ולמחאת הקיץ החולף. תפירה ביתית מזוהה, הרי, עם חסכנות ושליטה על ההוצאות השוטפות. עוד בשנות ה-70 וה-80 נהגו רבות מהאמהות לתפור בגדים לפי חוברות "בורדה", שהיו אז פופולריות מאוד, ולהימנע מקניית בגדים רבים בחנויות. אך דווקא ראשי מחלקות האופנה שוללים פה אחד את הקשר בין המחאה לטרנד התפירה.
"יש היום חזרה לכל מה שקשור לעבודת יד", אומר עודד חי, מנהל לימודי החוץ במכללת שנקר. "אני מבחין בפריחה בתחומי התכשיטנות, הקרמיקה, הכדרות, הזכוכית, וכמובן – התפירה. אנשים רוצים לעשות משהו בידיים. לצד זה, ענף האופנה המקומי חווה התעוררות. אבל אין קשר למיתון, כי זה לא בהכרח זול יותר לעשות את הכול בעצמך".
למרות ההסבר של חי, חוגי התפירה מאפשרים לתלמידים לייצר בגדים ייחודיים, במחיר שאותו הם קובעים מראש. לאחר שסיימת את לימודי התפירה (הנעים בטווח המחירים של 3,000-1,900 שקל לקורס), אין צורך להסתפק בהיצע של חנויות הבגדים. אפשר לתפור משאריות בד שקנית במחירי רצפה, ואפשר גם לרכוש בדי יוקרה איכותיים – הכול לפי התקציב. בנוסף, ידיעת תפירה משחררת מתכתיבי תעשיית האופנה, שכן ניתן ליצור בבית בגדים במגוון סגנונות ובמגוון מידות.
מגזין הגזרות והסברי התפירה "גזרה עולמית" – ממש כמו "בורדה" הזכור לנו, רק בעברית – נוצר בדיוק מתוך הרצון לייצר מענה לקהל התופרות החדש. הוא הושק לראשונה במאי השנה, וכיום נשלח לכאלף מנויים ונמכר ברשתות סטימצקי וצומת ספרים, ובכמה חנויות סדקית. בכל גיליון ניתן למצוא גזרות לבגדי נשים, נערות וילדות, לצד נישה ייחודית משתנה. בגיליון הבא, לדוגמה, יהיו גם פריטים לתינוקות. לפי מקימת המגזין, חלק מהסיבה לפריחתה של התפירה הביתית היא דווקא טכנית: "יבואן מכונות תפירה ביתיות בשם חנן קמנמן סיפר לי שיש עלייה של 30 אחוז בייבוא מכונות תפירה לארץ", אומרת מצלאוי. "פעם היה מסובך לתפעל מכונות תפירה, אבל היום הן הפכו לנוחות יותר – ניתן לתפור בלחיצת כפתור".
גם אשת השיווק לימור עמית זיהתה את הטרנד המתפתח, והקימה בספטמבר את עמית – המרכז לאמנות שימושית, המציע חוגים בתחומי תכשיטנות, תפירה וציור. חוגי התפירה פתוחים לילדות בשתי קבוצות גיל, א'-ה' או ו'-ח', ויש גם מסלול לימודים למבוגרים. "החלטתי לפתוח את בית הספר כי ראיתי את החזרה לתפירה והרצון ליצור בעצמך", אומרת עמית.
באקדמיה לעיצוב אופנה בראשון לציון, חוגי התפירה אינם עניין חדש. למעשה, יש במקום קורס שנפתח בשנת 1987, ופועל עד היום עם אותן משתתפות – פעם הן תפרו בגדים בשביל עצמן, והיום הן תופרות לנכדים ולנינים. בעלת האקדמיה יהודית אולבסקי מספרת על עלייה בביקוש, אך בעיקר על שינוי בגיל הנרשמות. "כיום מגיעות בעיקר נשים בטווח גילאים הנע בין עשרים לשלושים", היא אומרת. "ופחות נשים מבוגרות, כפי שהיה מקובל בעבר. יש אפילו חוג לילדות שאוהבות להגיע ולתפור בעצמן".
המצדדים בטרנד התפירה מוסיפים לחסכון הכלכלי גם את האספקט האקולוגי – לימודי תפירה מאפשרים לשדרג בגדים ישנים, ולייצר בגדים חדשים משאריות בדים. אך יש כאלה הדואגים מהעמקת היחס המזלזל שלו זוכה תעשיית האופנה הישראלית בשנים האחרונות. כי אם כולם יודעים לתפור בבית, מה מבדיל את מעצבי האופנה?
"העלייה בביקוש ללימודי תפירה לא פוגעת בתחום האופנה", מרגיע עודד חי משנקר. "בתחילת כל קורס אנחנו מדגישים כי עיצוב אופנה הוא מקצוע רחב, שהתפירה היא רק חלק ממנו. אנחנו גם אומרים שמי שרוצה להיות מעצב אופנה, צריך לפנות למחלקה בראשותה של לאה פרץ".
