הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
בכניסה למוזיאון הווירטואלי החדש של ולנטינו ניצבת קוביית זכוכית אדומה במרכזו של חלל בוהק בלובנו, ובתוכה בובת מניקן לבושה בשמלה אדומה מקולקציית העלית של המעצב לסתיו-חורף 1965-66. נדמה כי אין בחירה מתבקשת יותר משמלת אדומה כדי לקבל את פני הגולשים בכניסה לארכיב המרשים של מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו גרוואני, המזוהה כל כך עם הצבע האדום.
השבוע הושק ברחבי העולם המוזיאון הווירטואלי של ולנטינו גרוואני, מוזיאון דיגיטלי בטכנולוגיית תלת מימד המציג את מכלול עבודתו של המעצב שיחגוג במאי הקרוב 80. בצעד תקדימי ופורץ דרך הצליח ולנטינו לאגד את מכלול עבודתו מאז הקים את בית האופנה על שמו בשנת 1962, יחד עם שותפו ובן זוגו מזה למעלה מחמישים שנה, ג'יאנקרלו ג'יאמטי. בלחיצת כפתור תוכלו להוריד את המוזיאון אל שולחן העבודה שלכם וליהנות מסיור וירטואלי מרתק.
כוחו של המוזיאון טמון בעובדה שהוא מצליח להביא את ההיסטוריה של ולנטינו, מהמעצבים החשובים בתולדות האופנה, לדור חדש שגדל על רשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר. כעת גם הצעירים יכולים להיחשף ליצירתו של המעצב שפרש מעיצוב לבית האופנה שלו בשנת 2008, באמצעות האייפד או מכשיר הבלקברי שברשותם.
בדברים הקצרים שאמר ולנטינו במסיבת העיתונאים שהתקיימה בניו יורק בתחילת השבוע בהנחייתה של השחקנית אן התאוויי, הוא ציין כי את כמות המידע העצומה שנחשפת במוזיאון לטובתם של סטודנטים לאופנה, ובן זוגו ג'יאמטי הוסיף: "אנחנו לא רוצים שוולנטינו יישאר שם מהעבר - אלא רוצים להשאיר אחרינו משהו חי לעתיד".
המוזיאון כולל למעלה ממאה תצוגות אופנה בווידאו, ראיונות עם המעצב, וגולת הכותרת - הצגה של 5,000 שמלות בעיצובו של ולנטינו, כולל הסקיצות הידניות של המעצב, הפרטים המלאים על כל שמלה והסלבריטאיות שלבשו אותן באירועים חברתיים. כך לדוגמה, כשמקליקים על שמלת טוגה א-סימטרית בצבע מנטה עם רקמה ידנית כסופה מקולקציית סתיו-חורף 1967-68, מגלים כי עוצבה לקראת ביקורה של הגברת ג'קלין קנדי בבורמה בנובמבר 1967. בקליק אחד על השמלה ניתן לראות את הסקיצה הראשונה שלה, סקיצות נוספות שהופיעו במגזין WWD שסיקר את המלתחה של הגברת הראשונה בביקורה בקמבודיה, תמונות של קנדי מאותו ביקור, וכן את הנסיכה מארי-שאנטל מיוון, לבושה באותה השמלה בדיוק, בערב הפתיחה של התערוכה "ג'קלין קנדי - שנות הבית הלבן", שנפתחה במוזיאון המטרופוליטן באפריל 2001.
בחדר אחר במוזיאון מוצג ראיון שערכה הדוגמנית נטליה וודיאנובה עם ולנטינו, בו הוא מסביר על הייחוד של התפירה העלית, ובראיון אחר הוא מספר את סיפור התגלגלותו בתעשיית האופנה - משנות ה-50 ועד היום. כמות המידע הרחבה במוזיאון מוצגת לגולש באופן נוח, כרונולוגי ומפתה, ויש לקוות כי הפרויקט המרשים הזה יהווה יריית פתיחה עבור בתי אופנה נוספים, כמו שׁאנל או פראדה, שיעניקו לכל אדם את היכולת לחזות ביצירות האמנות הלבישות שיצרו.
ולנטינו הוא גם אחד מ-50 מעצבי אופנה שעבודתם מופיעה בימים אלה בתערוכה The Great Designers, Part one, המוצגת במוזיאון של בית הספר הגבוה לאופנה F.I.T במנהטן (אוצרים: ולרי סטיל, קולין היל, פרד דניס וג'ניפר פרלי).
התערוכה תוצג בשני חלקים, כשבכל אחד מהם יוצגו כ-50 מעצבי אופנה (בסך הכול כמאה מעצבים) על פי הא"ב הלועזי. החלק הראשון יוצג עד ה-8 במאי, ואילו החלק השני יוצג החל מסוף מאי ועד סוף נובמבר 2012. את התערוכה ילווה גם ספר בהוצאת Taschen, שיראה אור בתחילת 2012 ויכלול את 100 המעצבים שנבחרו לתערוכה, שיחד יציגו בה למעלה מ-500 פריטי לבוש איקוניים. לצד שמות מיתולוגיים כשאנל או כריסטיאן דיור, בחרו אוצרי התערוכה להציג בתערוכה גם שמות צעירים ורדיקליים כמו גארת' פיו ומעצבי המותג הבריטי בודיקה.
בין הפריטים שיוצגו בשני חלקי התערוכה, ניתן לציין שמלת סטרפלס כסופה מסאטן שעיצב טיירי מוגלר בשנת 1987, המציגה את החזון העתידני והפיסולי של המעצב באותן שנים. תחום הפופ ארט מיוצג על ידי בית האופנה האיטלקי ורסאצ'ה, עם חליפת חצאית משנת 1991 בעלת הדפס מולטי-קולור של מרילין מונרו, כפי שהשתקפה בעבודת האמנות של אנדי וורהול. את הדרמה והעושר הטקסטילי מייצג המעצב אוסקר דה לה רנטה, עם חצאית טאפט בצבע צהוב חלמון וחולצה מבד תואם בצבע ירוק לימון, שנוצרו לראשונה בשנת 1978. טווח השנים הרחב ומגוון הסגנונות שהתערוכה מכסה, הופכים אותה לחוויה לימודית יותר מאשר חווייתית. עכשיו רק נותר לקוות שגם F.I.T ילמדו מוולנטינו ויעלו את התערוכות הקרובות שלהם אל אתר האינטרנט של המוזיאון.
