הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
ב-2 בדצמבר 1986 התקיימה באולם הסינרמה בתל אביב תצוגת אופנה של המעצבת דורין פרנקפורט.
אל הבמה עלו 55 דוגמנים לבושים בבגדי המעצבת, לצד הופעות של מיטב אמני התקופה: יהודה פוליקר, עופרה חזה, אסתר שמיר, סי היימן, מאיר בנאי ולהקת סיאם המיתולוגית. מחיר כרטיס עמד אז על 20 שקלים, וההכנסות מהמכירה היו קודש לעמותה לקידום חקר מחלת האיידס ומניעתה בישראל, שהוקמה על ידי הפרופסורים זאב הנדזל וצבי בנטוביץ. עבור פרנקפורט, ההתגייסות למאבק באיידס היה צעד טבעי. באותם ימים היא שבה מלונדון, שם יצרה עם חברים פסטיבל רחוב גדול למען הקמת הוספיס לחולי איידס, וסביבה היו לא מעט חברים קרובים שנדבקו בנגיף HIV. פרנקפורט לא הסכימה לשאת עוד את ההשתקה סביב המחלה ואת הבורות הציבורית בנושא, אז היא קמה ועשתה מעשה.
"זאת שאלה מאוד משונה למה עשיתי את זה", היא מנסה להסביר היום, 30 שנה מאז גילוי הנגיף, את הסיבות שהובילו אותה ואת שותפתה מרגיט סגל ליזום את אירוע ההתרמה. "זה היה בעיניי קרדינלי. החלטנו שאם לא נעשה אירוע שיקבל כיסוי תקשורתי רחב ונגייס מובילי דעת קהל, המודעות לאיידס תמשיך לעולם להיות סביב לחשושים פרימיטיביים בחדרי חדרים. היתה לאיידס סטיגמה וחשבתי שאני יכולה לשנות את זה".
פרנקפורט היא בין מעצבות האופנה הבודדות בישראל שנרתמו למאבק באיידס בפומבי, "למרות שהיה לזה אז דימוי חרא", כפי שהיא פולטת במהלך השיחה. גם מעצבת התכשיטים מיכל נגרין עיצבה בעבר מחזיק מפתחות שהכנסותיו היו קודש לוועד למלחמה באיידס, אבל למעט אירועים מתוקשרים עמוסי ידוענים, כמו המכירה השנתית בחנות מותג האיפור M.A.C (השנה תתקיים המכירה מחר, שישי, בסניף קניון רמת אביב, בהשתתפותן של אגם רודברג, שירז טל, חנה לסלאו ורבות נוספות), עושה רושם שתעשיית האופנה הישראלית משתדלת להתרחק מהאיידס כמו שמתרחקים ממחלה מדבקת, ובניגוד מוחלט לפעילות בולטת ופופולארית סביב הנושא במותגי אופנה בינלאומיים, קטנים וגדולים כאחד. "זה מפליא אותך?", שואלת פרנקפורט. "אתה רואה מותגי אופנה שמפרישים כספים לפעילות חברתית?".
אלון מדר, רכז שירותים חברתיים וטיפול בתלונות מהוועד למלחמה באיידס ונשא HIV בעצמו, מסביר כי מותגי האופנה הישראלים משקפים את הרחוב הישראלי, וההתעלמות מצדם משויכת באופן ישיר להכחשה ולהשתקה סביב האיידס בחברה הישראלית. "אף אחד לא רוצה להיות משויך לקבוצה שמופלית לרעה", הוא אומר. "אופנה ישראלית פועלת מתוך מקום של טרנדים, ולהיות נשא HIV זה לא דבר טרנדי".
בחו"ל, לעומת זאת, מותגים כמו דיזל, גוצ'י, H&M, ליווי'ס, אמפוריו ארמאני, M.A.C, קנת קול ושופארד, פועלים באופן פומבי להעלאת המודעות למחלה. כמה ממעצבי האופנה הפופולאריים בעולם, ובהם רוי הלסטון, פרי אליס ופרנקו מוסקינו, נפטרו מהמחלה בשנות ה-80 וה-90, אך כמעט לא דיברו עליה בפומבי.
ההתגייסות של תעשיית האופנה בעולם היא כמעט המובן מאליו, כיוון שהפתיחות וקבלת השונה טבועות בה מעצם קיומה. השבוע, למשל, השיק המעצב האמריקאי קנת קול בשיתוף ערוץ המוזיקה MTV פרשנות משלו לסרט האדום שאותו נוהגים ללבוש ברחבי העולם ביום האיידס. קול יצר סרט בעל לולאה כפולה, המסמל את הכפלת המאמצים במאבק נגד האיידס ואת החיבור של אינדיבידואלים. הקמפיין התקשורתי כולל סרטון וידאו בהשתתפות הזמרת קישה, שרה ג'סיקה פרקר, אסטל ועוד. הסרט הכפול יימכר בחנויות המעצב (גם בישראל), וההכנסות ממכירתו ייתרמו לחקר האיידס.
והדוגמאות מהניכר עוד רבות. ברשת H&M, למשל, משיקים כבר שנה רביעית ברציפות את הקולקציה FAA (אופנה נגד איידס) ש-25 אחוז מהכנסותיה נתרמות למאבק באיידס. פרויקט RED בו לוקחים חלק מותגים כמו קונברס ואמפוריו ארמאני מפרישים גם הם עשרות אחוזים למאבק באיידס.
מותג האיפור הקנדי M.A.C הוא שחקן מרכזי במאבק באיידס. בשנת 1994 ייסד המותג את קרן האיידס M.A.F, שעד היום גייסה 235 מיליון דולר. הסכום כולו התקבל ממכירה של הליפסטיק וליפגלוס מסדרת ויווה גלאם (89 שקל ליחידה), ש-100 אחוז מהכנסותיה מועברות ישירות לקרן. מדי שנה גם מצטרפים לקרן דוברים מפורסמים כמו סינדי לאופר, דיטה פון טיז וליידי גאגא, ששימשה מזה שנתיים כפנים של ויוה גלאם. בחודש יולי האחרון מונו דוברים חדשים לקרן: הראפרית ניקי מינאז' והזמר ריקי מרטין.
היום בו רשתות אופנה גדולות בישראל, כמו קסטרו או רנואר, יירתמו למאבק אולי עוד רחוק אבל בלתי נמנע. "החברה הישראלית עוברת בימים אלו שינוי שלא יפסח גם על תעשיית האופנה", אומר מדר. "אי אפשר להישאר אדישים למאבק לצדק חברתי במדינה, וחלק מהתהליך יהיה להניע גם מהלכים לתמיכה במאבק באיידס". ועד שכל זה יקרה אצלנו, מדר מסתפק במאבק פרטי משלו ובוחר להשקיע את כספו בעיקר במותגים זרים שתורמים למלחמה באיידס. גם זו דרך למחות.
