מי בוחר לגור מתחת לאדמה? איזו משפחה מעדיפה להתחפר בעומק של ארבעה מטרים מתחת לפני הקרקע, בבית שבו אין כמעט פתחים רגילים?

 

הרצון להתנתק מהסביבה גרם למשפחה היפנית הזו להסתגר בתוך עצמה, ולנתק מגע עם שאר בני האדם שמתגוררים ברחוב שלה. הבית, שנבנה לאחרונה בעיר יוקוהאמה, מאפשר למשפחה בת ארבע נפשות – הורים בשנות ה-40 לחייהם ושני ילדיהם - להסתגר בין ארבעה קירות אטומים ללא חלונות. האור והאוויר חודרים מבעד לסדרת פתחים בתקרה, והופכים את האור לשחקן הראשי בבית.

 

"אני רוצה לבנות בית"

 

האדריכל היפני טקאשי הוסאקה (37), המתמחה בתכנון בתים פרטיים (שחלקם זכו לפרסום בינלאומי), אומר בראיון אלקטרוני עם Xnet כי בני הזוג שבחרו לגור מתחת לאדמה לא חשבו על הצעד מרחיק הלכת הזה כאופציה ראשונה. לדבריו, הם הגיעו אליו לאחר שעברו מסכת תלאות שנמשכה שנתיים אצל אדריכל וקבלן שביזבזו את זמנם וכספם וגרמו לסכסוך שכנים.

 

כפי שהוא מתאר זאת, "במקור הם פנו למשרד אדריכלים גדול שהעמיד לרשותם אדריכל צעיר חסר ניסיון, שזו הייתה עבודתו הראשונה", הוא אומר. "האדריכל לא עירב אותם בתהליך התכנון, לא התחשב בתקציב שקבעו ולא התייחס לתנאי המגרש. כך תוכנן בניין בן ארבע קומות באזור צפוף, כאשר אור היום לא הצליח לחדור לחדרים ובכל הבית הייתה תחושה של מרתף".

 

בעיה לא פחות קשה הייתה החריגה הכספית: לטענתו, התקציב של הפרויקט הראשוני תפח ביותר ממיליון דולר, ואז החליטו בני הזוג לבטל את החוזה ולפנות לקבלן שיבנה להם בית קטן על מגרש סמוך. הקבלן החליט לחפור לעומק של 4 מטרים, דבר שגרם לפגיעה ביציבותם של בתים סמוכים למגרש, ולאחר שהשכנים הגישו תלונות לרשויות, פשט הקבלן את הרגל והזוג נותר עם בור ריק ושכנים זועמים "שלא היססו לתקוף את בני הזוג וילדיהם מדי יום בקללות ובגידופים", כך מספר האדריכל הוסאקה.

 

לדבריו, בני הזוג, שכבר היו כמעט מיואשים, ראו אותו בתוכנית טלוויזיה, התרשמו והזמינו אותו להציל את המצב. "הדרישה שלי היא רק אחת: אני רוצה לבנות בית", אמר הגבר, ואשתו רק ביקשה שהבית יהיה מואר. דרישות פשוטות. הוסאקה, שאינו חוסך במלים כדי לבטא את גאוותו, מספר כי הוא ואשתו (השותפה איתו במשרד) הבטיחו לקליינטים המתוסכלים כי יקבלו בית גדול, בהיר ושמח, "ופניהם אורו לפתע".

 

בית האור

 

האילוץ לנצל את הבור העמוק שחפר הקבלן והרצון להסתגר מפני השכנים הזועמים מבלי לאפשר כל קשר עין איתם, הם שיצרו את תבנית הבית שתיכנן הוסאקה.

האזור מתאפיין במבנים אפרוריים חסרי חן, שחלקם מתנשא לגובה של 10 קומות, ושמשמשים למגורים ולמשרדים. שטח המגרש של הבית הוא 115 מטרים רבועים. יורדים אליו בגרם מדרגות המתחיל במפלס הרחוב, כשהבית עצמו שוכן בנסיגה קלה מקו המגרש ונתמך בקירות תמך מסיביים: אלה מונעים מהאדמה לגלוש ולכסות את הבית.

  

קירות פח אטומים מבודדים את הבית ולא מאפשרים קשר בין הפנים אל החוץ. צבעם האפור והמתועש מנוכרים לסביבה ולא מושכים תשומת לב מיוחדת; בוודאי שאינם מרמזים שמישהו מתגורר מאחוריהם.

 

המרכיב הבולט הוא סדרה של 29 צוהרים המאורגנים בגג השטוח, ובגודל זהה של 70 סמ"ר כל אחד. כל צוהר מאפשר לאור רך לחדור אל הבית כשהוא פוגע בלוחות אקריליים מעוגלים. הפתחים מעוצבים כך שהאור יפוזר בחלל האולם באופן שווה, בעזרת מערכת תרמית השומרת על אוורור בקיץ וטמפרטורה יציבה בעונת החורף.

 

עושה רושם שהאפקט אינו דומה לתאורה מלאכותית או לתאורה טבעית החודרת מחלונות סטנדרטיים, ולכן העניק לו האדריכל את השם "בית האור" (Day light house): זהו השחקן הראשי בבית, שמשנה את האווירה ללא הרף לאורך עונות השנה ובעיקר לאורך שעות היממה.

 

 

תוכנית הבית

 

תוכנית הבית פשוטה: אולם גדול וגבוה במיוחד, המתפקד כמטבח, פינת אוכל וסלון. האולם כולל תאים משניים המתנשאים רק למחצית גובה התקרה, כך שלא ימנעו את פיזור האור בכל חלקי הבית. תאי השינה מופרדים ממרכז הבית במחיצות מתקפלות, ומזכירים יותר תפאורה בתיאטרון מאשר חדרי שינה טיפוסיים. לכל תא חלון רגיל, ואלה החלונות הרגילים היחידים בכל הבית. תא עבודה, חדר כביסה, שירותי אורחים וחדר רחצה משלימים את הייעודים הנדרשים.

 

התכנון שבחר להעמיד את הסלון, המטבח ופינת האוכל במרבית השטח ומעניק רק שטח מצומצם לייעודים האינטימיים של שינה, עבודה ורחצה, מחזק את התא המשפחתי ומטשטש את העובדה ששטח הבית הוא רק 80 מטרים רבועים.

 

האדריכל הוסאקה. מציל חיים (צילום: Takeshi Hosaka Architects)
האדריכל הוסאקה. מציל חיים (צילום: Takeshi Hosaka Architects)

 

בשיחה עם Xnet מדגיש הוסאקה, כי הבית לא מנותק לגמרי מסביבתו משום שבתקרת האולם נפערו שני פתחים שדרכם ניתן להביט בשמיים. לטענתו, "תכנון נכון של בית מגורים במגרש קטן דורש מהאדריכל - לפני הכל - להתבונן היטב באתר ולהבין אותו. וכמובן שהתכנון תלוי בלקוחות". לאחרונה זכה "בית האור" בפרס היוקרתי לתכנון בית פרטי, שמעניק מדי שנה כתב העת לאדריכלות The Architectural Review. לטענת חבר השופטים, זוהי דוגמה לפתרון פשוט, גם אם קיצוני, למגורים מודרניים, במגרש מסובך אפילו בסטנדרט יפני.