הדפסה
לכתבה באתר
ההשתתפות בתחרות "מיס עולם", שהתקיימה
בנובמבר האחרון בלונדון, הייתה התנסות מרגשת ובעיקר מבגרת עבור אלה רן בת ה-22, מלכת היופי של ישראל.
"זה לא סוד שנסעתי עם לא מעט חששות ושאפילו התלבטתי אם אני רוצה בזה", היא מספרת בגילוי לב. "זו הייתה פעם ראשונה שאני טסה לבד, שאני עומדת ברשות עצמי ושאני אחראית לא רק לעצמי, אלא לתדמית של המדינה, שחשובה לי מאוד".
>>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
בסיכומו של דבר, אלה אומרת שהנסיעה היתה חוויה טובה: "לא ציפיתי לזכות ולא התאכזבתי שזה לא קרה. ההפך, הרגשתי הקלה. זכיתי בתואר 'מלכת היופי' בארץ וזה מספק אותי. עברתי שלשה שבועות מרתקים וזה מה שאקח אתי הלאה (וגם את העלייה שלה לחצי הגמר במיני תחרות "מיס ביקיני" שנערכה לפני הפינאלה הגדול, ד.ב.א)".
הסטודנטים מקיימברידג' הופתעו
כאשר אלה מתבקשת לבחור את הרגע הכי מכונן בנסיעה, היא מציינת שניים: "הראשון היה שהגעתי ללונדון קצת אחרי שגלעד שליט שוחרר מהשבי, והסברתי שוב ושוב למה זה כל כך מרגש עבורנו, הישראלים.
הרגע השני היה כשביקרנו באוניברסיטת קיימברידג' ונפגשנו עם סטודנטים. התעורר ויכוח לגבי תחרויות יופי, הדימוי השוביניסטי של בנות שמציגות לראווה את גופן והמחשבה שהחיים שלהן קלים בזכות המראה החיצוני.
"אני בטוחה שהסטודנטים הופתעו לגלות בנות אינטליגנטיות, שיודעות מה הן רוצות מעצמן ומחייהן. מרבית הבנות בתחרות היו סטודנטיות או בעלות תואר ראשון ושני. היופי החיצוני מתווסף לתכונות האחרות שלהן.
"מעבר לזה, בתחרות היופי העולמית הטביעו את המוטו "יופי עם מטרה"- כלומר תחרות עם ערך מוסף כשהרעיון הוא לחשוב איך למנף את היופי למטרות טובות, כמו עזרה בעולם השלישי ופעילות הומניטארית למען ילדים. הזוכה בתחרות, למשל (מיס ונצאולה- איביאן סרקוס קולמנרס), היא רק בת 21 ועוד לפני זכייתה היא הקימה קרן שנועדה לסייע לילדים נזקקים".
געגועים גדולים ביום ההולדת
במהלך ימי התחרות חגגה אלה יום הולדת 22. "ביום עצמו הגעגועים למשפחה ולחבר היו גדולים ורציתי להיות איתם. התנחמתי בברכות שהם שלחו לי וחגגתי בחדר עם מיס אירלנד, שפינקה אותי בצעיף". באותו יום עצמו התקיים גם הריאיון של אלה עם השופטים. היא גילתה להם שהיא מציינת יום הולדת, אבל ביקשה לא לגלות. וגם דיברה על הגעגועים להורים ולכלב שון:
ממה הכי נהנית במהלך ימי התחרות?
"מהבנות, ומהיחסים המצוינים ביניהן. לרוב מצפים ממשתתפות בתחרות כזאת לשלוף ציפורניים אבל לא היו שום סקנדלים או מתח באוויר, להיפך- היו עזרה ודאגה הדדית, תמיכה ופרגון, צחוקים ואווירה של כיף. אני התחברתי עם מיס אירלנד, סטודנטית ודוגמנית שהייתה שותפתי לחדר, ועם המלכות מנפאל, הולנד וניו זינלנד. פגשתי את המלכות הערביות ממצרים ולבנון והייתה בינינו אווירה טובה. האמת? לא דיברנו על פוליטיקה, פשוט שיחות בין נשים צעירות על מה שמעניין אותן.
"אהבתי את לונדון מאוד. הייתי בה בעבר עם אימא שלי ושמחתי לחזור אליה. 'קמדן טאון' הוא מקום אהוב עלי במיוחד. ביקרנו גם בטירות בסקוטלנד ואכלנו אוכל מקומי. האמת, הכי חסרו לי האוכל הישראלי, השפה, המוזיקה בעברית".
וכל הזמן התגנדרתן?
"ממש לא. ג'וליה מורלי, הבעלים של התחרות, העדיפה אותנו במראה הטבעי יותר ובאיפור מינימאלי. היא אפילו ביקשה לא אחת שנרד מהעקבים ובעיקר שנרגיש נוח. אני הגעתי מצויידת בבגדים לשעות היום של 'גולף', בגדי ערב של דני מזרחי, מוצרי איפור של 'פופה' ושמן לתלתלים של 'שמן מרוקאי'. בסך הכול הרגשתי מאוד נוח, בלי לחץ להשכים מוקדם בבוקר כדי להתאפר ולהיות מוקפדת".
ספרי קצת על נשף התחרות.
"הוא נערך באולם מופעים ענק בלונדון. בתכנית האמנותית הופיעה להקת בנים שהקפיצה אותנו ואת הצופים. לא היו לי השגות לגבי הזוכות: הן מאוד יפות והגיע להן. מיס עולם, המתמודדת מוונצואלה, בלטה לאורך כל ימי התחרות לא רק ביופי החיצוני שלה, אלא גם באישיות כובשת. אחרי התחרות נערכה מסיבה גדולה, אבל כולנו כבר רצינו הביתה. אני אגלה לך סוד: הדבר הראשון שעשיתי אחרי שחזרתי היה להזמין פיצה".
אלה שאחרי התחרות העולמית שונה מאלה שלפניה?
"כן, אני הרבה יותר סבלנית וסובלנית, יכולה להסתדר לבד בכל מקום וזה דבר חדש ומרגש שלמדתי על עצמי. שנת המלכות שלי עוד מעט מסתיימת. לקח לי זמן להתרגל לתואר, והיום אני שמחה וגאה בו. זה עוד משהו לרזומה שלי".
____________________________________________________________________________________________________________
עוד במלכות היופי:
