למעושרות בלבד? פסיפס במקום טפט

"אי אפשר להילחם בחיקויים. אנחנו דואגים להתחדש כל שנה, אבל חודשיים אחרי שאנחנו מציגים קולקציה חדשה - חיקויים שלה מופיעים בכל העולם". את הדברים אומרת בראיון בלעדי ל-XNET רוזלה ביזאצה, מספר שתיים בחברה האיטלקית ביזאצה, שמוכרת כבר יותר מ-50 שנה פסיפסים מעוצבים מזכוכית לעשירי העולם.

ב-1956 הקים רנוטו ביזאצה את המותג, שהפך לאחד היוקרתיים בענף, כשהשמות החמים ביותר – כמו פטריסיה אורקיולה, חיימה חיון ומרסל ונדרס - מעצבים עבורו. משרדי החברה ממוקמים בויסנצ'ה שבצפון איטליה, יש לה 12 חנויות דגל ברחבי העולם, ואלפי אחרות משווקות את מוצריה.

מעיצובי קרלו דל ביאנקו (באדיבות Bisazza ו- HeziBank)

המחירים לא זולים, בלשון המעטה: הליין היקר ביותר של אריחי הזכוכית (בגודל של סנטימטר רבוע אחד ועד חמישה סנטימטרים רבועים), יכול לעלות עשרות אלפי שקלים למטר מרובע. ככה זה כשמחפים את האמבטיה באריחי זהב משולבים באבני סווארובסקי. הליין הזול ביותר - מזכוכית איכותית, אך פשוטה - יהיה שלכם תמורת 200 שקלים למטר רבוע.

רוזלה ביזאצה, אחת משלושת ילדיו של רנוטו - בלרינה לשעבר ואישה אלגנטית מאוד - הגיעה השבוע לביקור בן יומיים בישראל, כאורחת של רשת חזי בנק, שמוכרת את מוצרי החברה בישראל.

רוזלה ביזאצה. בלרינה לשעבר (צילום: Matteo Cherubino)

אתם פונים לקהל עם הרבה כסף. בזמנים של משבר כלכלי עולמי – האם אתם מחפשים פתרונות גם לקהל עם אפשרויות כלכליות מצומצמות?

"המוצר שלנו לא זול, אבל אפשר לעשות פשרה חכמה. אין צורך לחפות את כל הקיר במוזאיקה הכי יקרה. אפשר לעשות ממנה דוגמה מיוחדת על שטח קטן, ואת השאר לחפות בקולקציה הפחות יקרה". היא מודה שחיקויים הם פתרון זול וקל, אבל מאמינה במוניטין של המותג: "העם הסיני מחקה כל דבר, אפשר לקנות שם אריחים דמויי ביזאצה בעשירית המחיר. לכן אנחנו עובדים שם חזק על פיתוח המותג שלנו. אם הוא יתפוס שם, הם ישלמו עבורו מחיר מלא".

ביזאצה מאמינה גם ביתרונה של איכות: "דווקא בגלל שאין כסף והגישה השתנתה, אנשים זקוקים ליציבות ולמוצרים שמחזיקים מעמד לאורך שנים. יש לי הרגשה שהמעצבים מבינים את זה והולכים לכיוון של פריטים בעלי חיים ארוכים מבחינה אסתטית ומבחינה טכנולוגית".

הפסיפסים של החברה בולטים וראוותניים. יפהפיים ככל שיהיו, הם לא שייכים לאסכולת "בחרו משהו נייטרלי, שלא יימאס עליכם". גם ביזאצה, שחיה את התחום שנים ורואה אופנות באות והולכות, לא שייכת לאסכולה הזו. כשהיא נשאלת מה לדעתה הכללים החשובים בעיצוב הבית, היא עונה: "אמא שלי לימדה אותי לא לפחד מצבע. להעז. הכלל החשוב ביותר בעיני הוא שהדירה בה אתה חי תשקף את האישיות שלך. אני לא אוהבת דירות שנראות כמו חלל תצוגה של האדריכל. מי שלא רוצה לטעות יכול תמיד לדבוק בבז'. זה תמיד נכון, אבל בעיני זה משעמם. מי שיש לו ביטחון עצמי יכול להעז עם צבע. אצלי בפריז הספה בצבע סגול".

היא גם ממליצה לשים לב למעצבים אסיאתיים. "באופן אישי אני לא אוהבת עיצוב אסיאתי, אבל מנשבת משם רוח ששווה לעקוב אחריה, בעיקר מסין".

לפני שש שנים התרחבה החברה והשיקה מותג נלווה בשם "Home", המתמחה ברהיטים ופריטים לבית שמשלבים בתוכם פסיפס. בשנה שעברה הוסיפה מחלקה חדשה בשם "Bagno", המוכרת קולקציות לחדרי אמבטיות.

ביזאצה, שאחראית על שיתופי הפעולה של החברה עם מעצבים מובילים, מספרת על ההחלטה להתרחב: "שנים אנחנו חושבים להשיק קולקציית אמבטיות. התחרות בענף קשה, וכמו מותגים אחרים, גם אנחנו מנסים להתפתח". המעצב מרסל ונדרס תיכנן בשבילה מיצב גדול של פסיפס, וכחלק ממנו עיצב אב טיפוס של אמבטיה. "החלטנו לנסות לייצר אותה ותוך כדי עבודה על פרויקט אחר סיפרתי על כך לחיימה חיון. הוא מיד אמר אמר שיש לו רעיון שיקי, והציע לעצב קו משלו".

הקולקציה של ונדרס (באדיבות Bisazza ו- HeziBank)

ביזאצה החליטה להרים את הכפפה. הקולקציה הראשונה, שהוצגה בחורף שעבר, היתה זו של חיון, בסגנון שנות ה-30. בסוף ספטמבר הוצגה בבולוניה הקולקציה של ונדרס. "הוא מאמין שכולנו כלואים בין הרצון להמציא לבין הרצון לשמר, ומתעקש לשלב בין השניים. לתוצאה אני קוראת 'הברוק החדש'. הוא הצמיד ידית אדומה, למשל, לברז ניקל נקי ומינימליסטי". אמבטיה בעיצובו של חיון נמכרת ב-45,000 שקלים, וזו של ונדרס ב-60,000. המחירים, אגב, לפני מע"מ.

איך היתה העבודה אתם?

"חיימה אנרגטי, אופטימי וזורם. בניגוד למעצבים אחרים, הוא נטול אגו גדול. בעיני, מי שזכה לעבוד בתחום העיצוב צריך להתייחס לעבודה כאילו קיבל מתנה. מעצבים תעשייתיים אינם אמנים. עליהם להבין שלאחר העיצוב מגיע שלב היצור, והוא מאופיין בבעיות טכניות. חיימה מבין טכנולוגיה. היתה איזושהי בעיה עם אחד הרעיונות שלו והוא שינה את העיצוב. גם מרסל מבין טכניקה, אבל הוא דיווה. אנחנו אוהבים לעבוד אתו כי יש לו הרבה סטייל אישי".

בשבוע העיצוב שיתקיים במילאנו באפריל תציג החברה את הקולקציה השלישית של "באניו", בעיצובו של "כוכב צעיר" לדבריה של ביזאצה, ששמו נשמר כרגע בסוד.

מעצבים תעשייתים הופכים בשנים האחרונות לסלבס.

"זה משקף את הזמנים בהם אנו חיים. אם אתה לא סלבריטי אתה כלום. לאחרונה חגגנו יומולדת 80 לאלסנדרו מנדיני. הוא אמר שבזמנו העיצוב היה חשוב יותר מהפנים של המעצב". בין המעצבים שחתימתם מופיעה על אריחי הזכוכית הקטנים אפשר למצוא את טורד בונטי, שאהילי הנייר שלו פופולריים מאוד בישראל ("הוא מאוד רומנטי"), קרלו דל ביאנקו, אדוארד ון וליט ופטריסיה אורקיולה ("יש לה גישה כל כך נשית, אני מתה עליה. חיפיתי את קירות הדירה שלי בסדרה פרי עיצובה").

כמה זמן אורך תהליך של יצירת אב טיפוס?

"תלוי במעצב. פטריסיה אורקיולה מהירה מאוד: תוך כמה חודשים קיבלנו ממנה את התבנית ותוך שנה הושלם התהליך. יש כאלה שאנחנו מדברים אתם כבר שנים ועדיין לא הופק מוצר. סטודיו יוב ההולנדים, למשל, תכננו שני פסלים ענקיים מחופים פסיפס בצבע כסף. זה לקח זמן רב כי הם מאוד תובעניים ומקפידים על פרטי פרטים. הם מתייחסים אל עצמם ברצינות תהומית, קצת מוגזמת לטעמי, אבל התוצאה היתה שווה".

עם מי את הכי אוהבת לעבוד?

"מנדיני הוא האהוב עלי. אין תחרות. הוא הראשון שעבד עבורינו ואני שומרת לו חסד נעורים. מעבר לזה הוא נחמד, אצילי, אינטלקטואל וצנוע".

יש מעצב ישראלי שהיית רוצה לעבוד אתו?

"דרור בן שטרית, שחי בניו יורק. נפגשנו פעמים רבות ואני בטוחה שבעתיד נעבוד יחד".

>> וכך נראה בית הכנסת הטרנדי שעיצב בן שטרית בסוהו