לא קל להיות ג'יזל. גם סמל מין, גם אמא, גם שוקלת כמו ארבע מנות פסטה. ועכשיו היא גם אוחזת בפיאסקו חדש שמאיים למוטט את מערכת אקסנט נפשית מרוב תדהמה : קולות פמיניסטיים יוצאים נגדה.

 

מסתבר שבפרסומת חדשה (כאן למטה, שחס וחלילה לא תצטרכו להתאמץ קצת) היא מופיעה בחלק הראשון בבגדים ומספרת שבזבזה יותר מדי בכרטיס האשראי או שעשתה תאונה עם האוטו ומקבלת באזר של "נכשלת במשימה". ואז, בחלק השני, היא מתערטלת (!) ומופיעה בתחתונים (!) וחזיה (!) ואז מקבלת קול מרגיע של "עובר". לא הקריאייטיב של השנה, אבל נעזוב את זה כרגע.

 

 

בת דודה שלה, פמיניסטית לוחמת צדיקה, יצאה כנגדה בטענה שההתערטלות הזאת מבזה נשים בכל העולם ומורידה את מעמדן של הנשים הברזילאיות בפרט. ואני אומרת – יו גו גירל! תראי לג'יזל מה זה! כאילו מה היא בכלל מורידה בגדים בשביל לפרסם מוצר כלשהו? מה, היא דוגמנית או משהו?!

 

אה. רגע.

 

 

על אבנים וחזיות

 

עולם האופנה בזוי בעיניי והסיבה היחידה שיש לו עילה להתקיים זה ערך האסקפיזם שנותן לאנשים קצת נחת. כי מה זה בעצם דוגמנות? למכור את הגוף, למכור לוק, למכור מראה. זה לא פמינסטי בעליל ואפילו יש לזה ניחוח סקסיזם דוחה.

 

אבל מה לעשות שזה כאן ולא הולך להעלם? אני באמת אמורה לסגור עיניים ולהגיד שדוגמנות זה פויה וכל הדוגמניות מבזות את המין הנשי למרות שהן מרוויחות סכומי עתק, בעוד שאנחנו משעבדים את נפשינו לבוסים ומוכרים את הזמן שלנו בצורה דומה?

 

חבר'ה, יש גבול לכל תעלול, ואפילו לפמיניסטית הזאת יש קצת נגיעה לעולם הגשמי. ואם לא נתאים את עצמנו לעולם כפי שהוא, לעד נאלץ להילחם מחוץ למערכת, ישובות במגדל שן לוחמני מלא תיאוריות וגבות מכווצות מתוכחה, חורקות שיניים ומתרחקות עוד יותר מהקונצנזוס.

 

דוגמנות זה רוע הכרחי. או הרע במיעוטו. או הגדרה אחרת למשהו שלילי שחייבים לחיות איתו, אז עדיף לעשות אותו טוב ככל האפשר, כמו עמבה או כובעי צמר. אז להלחם בתפיסות שוביניסטיות על ידי זה שנתחיל לזרוק אבנים על כל קמפיין הלבשה תחתונה? איפה ראיית המציאות כאן? איך אנחנו מתחברות להווה ומנסות להפוך דברים מתוך המערכת, כשהמערכת מקיאה אותנו כל פעם מחדש בגלל שאנחנו בוחרות קרבות דביליים במקום להלחם במלחמות חשובות?

 

מרוב צעקות זאב זאב אולי לא יקשיבו לנו כשהזאב יגיע. וזה יהיה ההפסד האמיתי.

 

הומור זאת לא מילה גסה

 

אני חושבת שזה הרבה יותר חכם ומציאותי לנסות להפוך את העסק המלוכלך הזה לטיפה יותר נקי. הגבלות על משקל מינימום, ציון עבודת פוטושופ על מודעות, חינוך רלוונטי בגילאים רכים על חשיבות האופי וההישגים האינטלקטואליים שלנו והרבה פרסום חכם ומודע לעצמו. כמו, למשל, פרסומות עם דוגמניות שמספרות לבחור שלהם סיפור א' לבושות, ואז סיפור ב' ערומות.

 

כי הומור זאת לא מילה גסה. והומור זה הנשק האולטימטיבי, ההישג הפמיניסטי האישי הגדול ביותר שלי, ושל עוד נשים מוצלחות אחרות שמבינות איך החרא צף ומה עושים בשביל להסיט אותו לכיוון אחר.

 

 

מה ג'יזל עשתה פה בעצם? צחקה על המקצוע, צחקה על עצמה, צחקה על נשים. וזה ממש בסדר. הומור עצמי זאת סגולה לחיים ארוכים ומלאים בשיוויון. תנסו בבית, אולי ישתחרר לכם המקל מהתחת.

 

כן, הפרסומת הזאת מבזה להחריד כי בעצם היא טוענת שאת יכולה לרכך את המכה אם תתפשטי - הרי את בסך הכל אסופת איברים סקסית וזה הערך שלך בבית. העניין הוא שמי שיוצא פה דביל זה הגבר, שכביכול מרייר ולא מקשיב למה שכנראה יש לה לאמר כל עוד היא בתחתונים וחזיה, והנימה הדקה של השוביניזם וביזוי מעמד הנשים נעלמת תחת מעמסת הצביעות שגברת בת-דודה אוחזת פה.

 

כאילו, עכשיו מפריע לך שהיא מתפשטת? היא דוגמנית. מה ציפית שהיא תעשה, תרים פרוייקט טיסות לחלל? היחידים שצריכים להיעלב מפגיעה במעמדם הם הגברים שיוצאים דבילים ונוחים להשפעה.

 

גברת בת דודה, אני מפצירה בך, תבחרי את הקרבות שלך לפני שכולנו נהפוך למוקצה חברתית. רובינו כבר לא מעיזות להגיד שאנחנו פמיניסטיות. ולי אישית נמאס לקבל ריקושטים מכל צד במערכה.

 

כל החברות המבריקות, העצמאיות והדעתניות שלי אומרות בפה מלא "אני לא פמיניסטית חלילה, אבל.....". אבל מה בעצם הן אומרות? אל תפסלו אותי כי אני מאמינה בשיוויון, כי אין מצב שזה יכול לחיות יחד עם הנטיה שלי לעשות בנית ציפורניים ולהתאים את הנעליים לתיק.

 

איך זה שאין אמצע? זה או הכל או כלום - או מירב מיכאלי או פריס הילטון. ומי אמר שהנשים שמנצלות את הסטטוס קוו לא פמיניסטיות עולם בגלל היכולת המדהימה שלהם להפיק מתוק מעז?

 

בשביל הפמיניסטיות הלוחמות האקדמאיות, אני לא מספיק פמיניסטית. אני מתעסקת במראה יותר מדי, ואני כותבת טורים על מערכות יחסים וממש מדברת בגלוי (גלוי!) על הבדלים בין גברים לנשים כאילו שאני מראה טריק קלפים זול, ואני גם משתמשת במילים מזעזעות ומשפילות.

 

אז איך הגענו למצב בו אני, בחורה שמתפרנסת בזכות עצמה מגיל 20, חולקת את שכר הדירה והאוכל חצי חצי עם החבר שמרוויח פי עשר יותר ממני (ליטרלי, על השקל) בגלל חוסר היכולת המובנית שלי להיות תלויה כלכלית באיש, שפאקינג עשתה מילואים, סופר אינטיליגנטית (צניעות זה ללוזרים) ובדרך להיות משכילה ולקבל מיליון תארים לא נופלת להגדרה של פמיניסטית? מה יש יותר ממני? ומג'יזל?! שלהזכירכם, מרוויחה מיליונים בזמן שאנחנו יושבים כאן ומתווכחים על מי צודק?

 

הרי ידוע שמי שצוחקת על עצמה, מנצלת ניצול ציני ומודע של גופה, ומתחזקת קריירה בועטת היא חלשלושה פאטתית ובושה למין הנשי. ממ.. בטוחים?

 

אני עדיין מגדירה את עצמי פמיניסטית, אבל זה לא קל. ואם נמשיך ברוח פליטות הפה של בת הדודה של ג'יזל - וגם לא מעט בחורות כאן בארץ, שלא תחשבו ששכחתי אתכן - בעוד כמה שנים אני אתפלא שיש מישהי מאיתנו שעוד תעז להגיד שהיא פמיניסטית.

 

כשאנחנו לא בוחרות את הקרבות שלנו, הכל חשוב ולא חשוב.

 

ואני מפחדת שיום אחד יפסיקו להקשיב לנו.