אמבטיה זה לאנשים סבלניים. לא בשבילי. אלא אם כן יש שם מישהו ביחד איתי, זה ממש מיותר. זה משעמם, המים תמיד או חמים מדי או קרים מדי, וכשניסיתי להיכנס פעם לאמבטיה עם כוס יין וספר, גיליתי שזה לגמרי לא מעשי - אם את קוראת את לא יכולה להרטיב את הידיים, אין על מה להישען, מחליקים פנימה, ומי צריך יין כשיש לך לחץ דם נמוך וממילא אחרי חצי שעה במים חמים החמצן אוזל לך מהגוף והסחרחורת והסוטול מגיעים מעצמם?  

 

ואם אמבטיה רגילה זה מעיק, תארו לכם איך זה להינעל למשך יום שלם באמבטיה, או במילותיה של העורכת המרושעת שלי "את לא יוצאת משם עד שהשתמשת בכל המוצרים". והיו הרבה מוצרים. 27, ליתר דיוק. מזל שהאמבטיה שאירחה אותי היתה נוחה.

 

אני כבר נראית כמו חציל? (צילום: ענבל מרמרי)
אני כבר נראית כמו חציל? (צילום: ענבל מרמרי)

 

האמבטיה המאושרת ממוקמת במלון ספא שיזן בהרצליה, בסוויטת הטיפולים הגדולה ביותר. כשהתיישבתי באמבטיה העמוקה והענקית הזו גיליתי שהיא גם ג'קוזי, מה שמאוד עוזר בייצור קצף אמבט. מיד דחפתי פנימה את המוצרים המקציפים שהיו ברשותי, ואחרי ארבע דקות מצאתי את עצמי בתוך הר קצף לבן. קצף האמבט בריח לבנדר של ל'אוקסיטן מגיע בבקבוק ענק ומתכתי שעיצובו החריג, בצבעי הכסף והסגול בולטים לעין. הקצף מקציף לתפארת, וגם הריח טוב - לוונדר, למי שאוהב.

 

בנוסף, שפכתי פנימה את כל מלחי האמבט, השמנים ומוצרי השכשוך הקיימים: מלח אמבט ורוד של ללין, שמגיע ארוז כמו מאפין תות שדה משונה ועושה חשק להתעלל בו. משליכים אותו לתוך האמבטיה ומקבלים, ובכן, שום דבר מיוחד. המוצר הבא שנשפך לתוך האמבטיה היה שמן אמבט של ללין בשם Milky Tub, בריח ים מעט מבושם. מוצר מהמם - הריח לא משתלט, והשמן נספג היטב בעור. גם קוביות הסבון של SABON מצוינות- מדובר בחבילת קוביות שמנוניות לאמבט להוספת לחות וריח, שטוחה ועטופה בנייר כסף כמו שוקולד או תיבוליות. הלוק וינטג'י ומנחם, וכך גם התוצאה – נעימה מאוד.

 

מימין לשמאל: מסיכת עיניים של אסתי לאודר, מסיכה לתלתלים של שוקי זיקרי, שמן גוף של קסטרו, קצף אמבט של ללין (צילום: ענבל מרמרי)
מימין לשמאל: מסיכת עיניים של אסתי לאודר, מסיכה לתלתלים של שוקי זיקרי, שמן גוף של קסטרו, קצף אמבט של ללין (צילום: ענבל מרמרי)

 

בזכות כל אלה, האמבטיה היתה מוכנה וריחנית, ועם כל השמנים והמלחים שנשפכו לתוכה, לחות העור שלי היתה מובטחת לעוד שנה קדימה. עכשיו הגיע הזמן לנסות את כל מוצרי הניקוי, הפילינגים ומוצרי השיער למיניהם. הייתי קוראת ספר באמצע, אבל המעמד המצוין לספר של ללין לא היה רחב מספיק כדי להתאזן על דפנות האמבטיה הענקית הזו. לצערי הזרועות המתכווננות מוגבלות לרוחבו של אמבט ביתי רגיל.

 

השמפו החדש של פנטן לשיער יבש ופגום מתאר את השיער שלי כל כך במדויק, כאילו הוא מכיר אותו אישית. כמובן שמיד מרחתי אותו על הראש והקצפתי, בציפייה ל"שיער כמו לפני הצביעה". הוא נעים, הוא מריח טוב, והאשליה של פנטן תמיד הצליחה להשפיע עלי, אבל לא ראיתי הרבה מאד הבדל, מלבד העובדה שהשיער היה נקי. מצד שני "לפני הצביעה" אצלי זה בגיל 18, ומי זוכר איך נראה אז השיער. כל מה שאני זוכרת זה שאפשר היה לגעת בו בלי להיפצע.

 

 

רוקחת במקלחת עם הערכה של קרסטס (צילום: ענבל מרמרי)
רוקחת במקלחת עם הערכה של קרסטס (צילום: ענבל מרמרי)

 

אחרי השמפו, עברתי, כמו מכורה טובה, למסיכות ומוצרי השיקום. הראשונה שנוסתה היתה מסיכת ההזנה לתלתלים של שוקי זיקרי, מוצר שממוקם אצלי במקום טוב באמצע. יש מסיכות טובות יותר, והן גם עולות בהתאם, כפול, זאת אומרת. השיער יצא רך, אבל אפקט התלתלים לא נראה לעין. ערכת ה-Chnologist של קרסטס, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי. קודם כל כי כל מה ששחור נראה לי מיד ממש מקצועי, אבל גם שחור וגם מגיע עם שני סוגי חומרים וכלי רקיחה? זה כבר ממש מרגש. ערבבתי בקערית השחורה את החומר של המסכה ומעט מהכדוריות השחורות המוזרות, ומרחתי בחדווה על השיער. חיכיתי כמה דקות, שטפתי והאפקט הורגש מיד במגע וגם נשאר יום למחרת.

 

מתחרה רציני של הערכה – סרום משקם Minutes Miracle של פנטן. הוא מגיע באריזה של שלוש מנות מדודות, מעסים תכולת שפופרת לקרקפת כשהשיער רטוב, מחכים 3 דקות ושוטפים. מקבלים בחזרה שיער רך ומבריק, ואפקט שמחזיק יממה.

 

סרום שיער שיקומי של נטורל פורמולה, שמיועד לשימוש יומיומי אחרי החפיפה, גם הוא לא רע בכלל, למרות שהנעימות המיידית עוברת די מהר, ואחרי הייבוש השיער חוזר למצבו הקודם. הריח הוא הריח המוכר של נטורל פורמולה, אבל גם הוא נעלם כשהשיער מתייבש.

 

אחרי השיער, הגיע תורם של שאר חלקי הגוף להתפנק. ספק אם גם הסבון המיוחד של ד"ר קליין מתאים למשימה, שכן לדאבוני, אחרי השימוש בו הכול נשאר רופס כשהיה, רק מחוטא יותר. מכיל בין יתר החומרים האנטיספטיים, תה ירוק, אלוורה ושאר חומרים המיועדים לעור רגיש, יבש ומגורה. הסבון מקציף היטב, והריח נעים ולא משתלט.

 

כולי קצף (צילום: ענבל מרמרי)
כולי קצף (צילום: ענבל מרמרי)

 

שמן גוף מסדרת הספא החדשה של קסטרו התגלה כגס וסמיך, כצפוי, לא משהו לכתוב עליו הביתה. הוא לא נספג בכלל - ממש צריך לנגב אותו, וגם אז התחושה השמנונית לא נעלמת לגמרי. אבל כל זה בטל בשישים לעומת הריח הנורא של המוצר. מתוק, חזק, ויחד עם האדים מתקבל אפקט הפוך מרעננות. גם אחיו, ג'ל האמבט בניחוח וניל פצ'ולי סובל מבעיית הריח המתוק והכבד, אבל לפחות הוא מסבן ונשטף.

 

בזמן שהמשכתי לשכב באמבטיה, הנחתי על העיניים מסיכת Stress Relief של אסתי לאודר- מגבוני עיניים קטנטנים המחולקים, שניים שניים, לאריזות אישיות. השימוש בהן פשוט: מניחים את שני מגבוני העיניים באזור הנוטה לנפיחות שמתחת לעין, עוצמים עיניים, מחכים כמה דקות, ומקבלים עיניים פחות עייפות, ובעלות מראה חי יותר.

 

יתר הפנים נספגו בליפטינג ג'ל של דלקאור. כרגיל כשמדובר בחברה הזו, המוצר היפואלרגני, מינימליסטי מבחינת ריח ואריזה, אבל מצוין. מורחים אותו על פנים נקיות, מורידים עם צמר גפן לח ומקבלים אפקט מתיחה שמחזיק מעמד כשעה-שעתיים, תלוי בסוג הפעילות שלכם.

 

לבסוף, קרצפתי את הגוף עם מבחר פילינגים. Talasotis piling douceur של סוטיס התגלה כחומר ריחני שמגיע בשפופרת גדולה ונוחה לשימוש. הפילינג אינו עדין במיוחד - הגרגרים בגודל בינוני והשטיפה קצת בעייתית, כך שיש סיכוי שתמצאו גרגרים חבויים באזורים אסטרטגיים ותיאלצו לחזור למקלחת.

 

Triple active Beautifying scrub של לוריאל פריז היה פילינג נעים וריחני להפליא. הגרגרים אינם שורטים, הם בגודל הנכון, הוא מקציף היטב ונשטף כמו שצריך, וגם ה-Exfotonic gel, הפילינג הירוק והגדול, הצטיין בריח לימוני. הוא מבטיח להמריץ את מחזור הדם, ומשאיר תחושת רעננות.

 

את הטקס סיימתי עם פילינג בניחוח ורדים של SABON, שמגיע בצנצנת עגולה מזכוכית. אישית יש לי בעיה לפתוח צנצנות שמלאות בשמן בזמן מקלחת, גם כי יש לי רק יד אחת פנויה, גם כי קשה אחר כך לסגור אותה בלי שייכנסו פנימה מים, וגם כי זה תמיד נשפך ומלכלך. אז ככל שהפילינג טוב וריחני, אני חושבת שהגיע הזמן לתת אלטרנטיבה של שפופרת נוחה יותר. עם זאת, המוצר עצמו מריח טוב, ועושה את העבודה היטב - הגוף מרגיש חלק ורך לאורך זמן אחרי כל שימוש.

 

בשלב הזה הרגשתי שעוד שנייה אני עומדת להתעלף באמבטיה, נהייתי סגולה כמו חציל בלאדי, קיבלתי סחרחורת ובחילה (לא ברור אם זה מהחום הנורא או מהרעלת מוצרים) וגררתי את עצמי בקושי החוצה. אבל כאן לא נגמרו הניסויים עליי. עברתי למוצרים שלאחר האמבטיה, כמו למשל מי גוף של ל'אוקסיטן. מי גוף הם מצרך יחסית נדיר. מדובר במים מרעננים לכל הגוף, במקרה הזה בריח של לוונדר, שוב, אבל גם ריח חזק של אלכוהול שמתנדף לאחר השימוש. השימוש במים משאיר תחושה מאד חזקה של ניקיון, משהו שמזכיר אפטרשייב, רק לכל הגוף. ממליצה להשתמש בימים חמים בלבד.

 

חמאת גוף של Faran היא מוצר מוכר יותר: חמאת גוף שמשתמשים בה אחרי המקלחת, רצוי בעוד העור מעט לח, כי המריחה יותר פשוטה. החמאה נוקשה, סמיכה מאוד ושמנונית ביותר. מצד שני, היא נספגת היטב ובמהירות, הריח שלה מדהים ומחזיק מעמד, והיא משאירה את העור נעים ורך להרבה שעות. מעולה ליובש של חורף. ולבסוף, קינחתי בליין ספא שיזן: קרם גוף, פילינג גוף, מלח אמבט ושמן גוף שמגיעים בשלוש סדרות.

 

בשעה שאחרי החוויה שתיתי מלא מים, ואכלתי את כל הבית כדי להתגבר על החולשה - סלט, שטוחים, במבה נוגט, שוקולד, ממש סניף קטן של AM:PM. ואז קלטתי שלא שטפתי את המסכה מהראש.

 

לסיכום, דבר אחד בטוח - החוויה הזאת לא שכנעה אותי להתחיל לחבב אמבטיות, ונראה לי שגם אקח את הזמן עד המקלחת הבאה. כבר עברו שלושה ימים ואני עדיין מריחה מלוונדר.