ט' זה טלוויזיה: זאת הדירה שלנו על המסך?

יש מי שוכן בתוך ארמון

שלישי יש לו שיכון קבוע,

ולרביעי בדון דלפון.

היש שיכון דומה לזה?

גם לא שילמנו דמי מפתח

ועוד ביקשו שלא נצא.

כך שרה להקת הנח"ל אי-שם בשנות החמישים. אז עוד לא שמעו על שיווק נדל"ן אגרסיבי, על הדמיות נוצצות ועל וילות שמככבות בתוכניות ריאליטי. היו שגרו בארמונות, היו שגרו בצריפים, אך רובנו התגוררנו ועדיין מתגוררים בבית ישראלי ממוצע. הצצה חטופה במסך הטלוויזיה מלמדת, לכאורה, שהציבור נטש לכאורה את הצריף ואת דירת השיכון, והחליף אותה בפנטהאוז נוצץ שעל עיצובו הופקד אדריכל-על, ובמקרה היוקרתי פחות, בדירה שנרכשה במלואה ישירות מהקטלוג האחרון של איקאה.

האמנם? לכבוד החג אנחנו מבקשים לבדוק איך באמת נראה הבית הישראלי, ואיך השתנה הטעם שלנו בעשורים האחרונים, אלה שחלפו בין אותו צריף רעוע לבין בית האח הגדול. כל זאת בעזרתם של קליפים מוזיקליים ותוכניות טלוויזיה, שמשקפים מה קרה כאן בעשרות השנים האחרונות.

וילה זה הכי אחי, מזרחי

אם נאמין לפרסומות ולתוכניות שמוקרנות ביניהן, נרים גבה לנוכח מחאת הדיור הנוכחית. התרבות הפופולרית מציירת תמונה ורודה ביותר של תרבות המגורים המקומית. צפו למשל בקליפ "מתוקה" של ליאור נרקיס, שצולם בווילה של חיים רביבו באשדוד: בריכת שחייה? יש! וילה כאילו-איטלקית? יש! מעקות מסוגננים, פסלי מלאכים וריהוט גן מעוצב? יש ויש!

לא השתכנעתם? גם רגב הוד, ששר "התינשאי לי אהובה" מתגורר כביכול במגדל היוקרתי שעיצב אדריכל הצמרת אילן פיבקו מעל נתיבי איילון.

זהו אותו פיבקו שעיצב את הפנטהאוז הצופה לים של ההרכב "המשולש"

דור דניאל וזוגתו הננטשת מתגוררים בדירה מעוצבת למופת ומשמידים אותה - ואת פרטי הריהוט שנבחרו בקפידה - בקליפ לשיר "מקום לצידך"

וכך גם סיוון שביט וזוגתה בקליפ לשיר "וניל"

לא ממש. מציאות לחוד ותרבות פופולרית לחוד, שמושפעת מאוד מטרנד הריאליטי, אם שואלים את יעקובי־וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל. "עיצוב הפנים בטלוויזיה ובקליפים הוא שיקוף להצלחה ולא לסביבת חיים אמיתית", היא אומרת. "בארצות הברית ובאנגליה נפוצות תוכניות 'אקסטרים מייקאובר' שנועדו לשפר את סביבת החיים של הדיירים ולהעניק להם חיים טובים יותר דרך עיצוב. בארץ המצב שונה - השיפור של הדירה או הבית נעשה במטרה להשביח את הנכס, כדי להשיג עסקה טובה יותר. הבית הוא כבר לא סביבת חיים, אלא נכס כלכלי נטו".

אקזיט זה לאנשים בלי טעם

לדברי יעקובי וולק, מאז שנות התשעים "כבר אין דבר כזה לקנות דירה בלי לקבל ייעוץ עיצוב פנים, בלי 'למקסם את החלל', לפתוח את המטבח ולייצר open space, כשכל המטרה היא לשפץ. החל משנות ה-2000, הבתים המוצגים בכלי התקשורת מציגים את השאיפה 'של כל אחד' להפוך לטייקון: בית עמוס בסמלים ניאו-קלאסיים, הדבקות של ציטוטים וסגנונות. למשל, בתוכנית כמו "מסודרים" הווילה היא רקע להצלחה, אך היא אינה בית ומקום אמיתי לנחמה ואהבה".

סטודנט העבר לאדריכלות אסף הראל, שיצר את "מסודרים" ושיחק בה, מבהיר כי הבחירה בווילות שבהן צולמו שתי עונות הסדרה נעשתה במודע. "מאז ומעולם התעסקה האמנות גם בקרוב וגם בנשגב", הוא אומר. "הסיפורים הראשונים שאנחנו מכירים הם על דמויות גדולות מהחיים, מלכים ואצילים. אלה מספקים את יצר הסקרנות והרכילות, וכמובן שהנפילה מקומה גבוהה מרשימה הרבה יותר. בפרפראזה אפשר להגיד שהמלכים של היום הם אנשי האקזיטים שיכולים להגשים כל חלום. ההחלטה הייתה על ייצוג אדריכלי מובהק לכסף חדש, נובורישי. הבתים בשתי העונות הם בתים שקנה תומר (אסי כהן, ר.ב) והם מייצגים חוסר טעם, ראוותנות וצעקנות, משהו שיעורר מיד חיוך והבנה שמדובר בהגזמה.

"בעונה הראשונה הלכנו על וילה שעיצב עודד חלף במושב קדימה, שבה יש ערבוב מוגזם של חומרים – הכל מהכל, פרקט, קירות מחומרים שונים, אח בצורת שושנה באמצע הסלון, מקלחת שקופה ועוד המון חידושים וטרנדים שהם ברובם אפילו לא פרקטיים. בעונה השנייה בחרנו וילה בסביון, כאילו אירופית קלאסית מסיפור סינדרלה, עם צריחים, עמודים ופיתוחים שמאוד לא קשורים למציאות הישראלית.

"בעיניי, שתי הווילות הן ביטוי לאותו דבר - חוסר טעם ונובורישיות שאפשר להשיג עם המון כסף. אני דווקא מאמין שלרוב האנשים יש מערכת איזונים שמונעת מהם להגיע לעיצוב שכזה, ולכן היה לנו קשה למצוא וילות שייצגו את מה שחיפשנו".

והנה דירה יותר דומה למציאות

בניגוד לבודדים שמתגוררים בווילות עם עיצוב מגובב וצעקני כמו "האח הגדול" או "הדור הבא", כנראה שלא מעט מאיתנו מתגוררים בדירות דומות לזאת שבה צולם הקליפ "נלמד לחיות" של דני סנדרסון (שגם זכה בתחרות קליפ השנה של ערוץ 24), עם ריהוט מלוקט שמרכיב ביחד מראה חמים ונעים של דירה ישראלית שטופת שמש, ההופכת לאט לאט לג'ונגל שוקק חיים.

"החלטנו לנסות לעשות קליפ בסגנון אישי, בלי טריקים, עם לוק מעט דוקומנטרי, שבו נראה את דני, האישי הפרטי והפשוט, מתעורר בדירתו", מספר הבמאי מיכאל אללו. "חיפשנו דירה סטנדרטית, תל אביבית טיפוסית, משהו עם לוק מאוד אורבני. הדירה שייכת לספורטאי האולימפי גל יקותיאל, וכמובן ששיקרנו לו והבטחנו שהוא יקבל אותה בסופו של דבר יותר נקייה ממה שהיא עכשיו". אגב, את הפיקוס הבוגר והמרשים משכו אללו ועוד תשעה חברים דרך חלונות הסלון עד לקומה הרביעית בבניין במרכז תל אביב.

שותפים אחרי צבא

דירת הרווקים שמארחת את עידן יניב, הרב השכונתי והילדים המזמרים בקליפ "שלום עליכם", מעניקה תיאור אמין ומשכנע של תרבות המגורים הצעירה בישראל: קירות צבעוניים, ספות ושולחן מן הרחוב וקישוטים שנאספו בטיול אחרי הצבא במזרח.

והנה עוד דירת שותפים, הפעם בפלורנטין, רק שהמצלמה לא עוברת את סף הדלת:

הבית של המשפחה המסורתית

רבים יזדהו עם הבית במושב שמוצג בקליפ "בבית של סבא" של שפרה פרץ, המתאר את תרבות המגורים של הציבור המסורתי:

אני אקסום מהבלוק

תיאור ריאליסטי ולא מיופה אפשר למצוא גם בקליפ "מה עם הכסף" של הצמד Axum, שמצולם על רקע שיכונים שמאכלסים את אלה שידם אינה משגת דירה מעוצבת עם חלון שמשקיף לים התיכון.

חוזרים בזמן: שיכון עממי

בשנות השבעים התגוררו ילדים כמוך וכמוני לא בשכונת פאר ולא בשכונה של עוני, בדומה לילדי סדרת הסבנטיז המפורסמת "שכונת חיים". "בואו נספר כיצד חיים הילדים בשכונת חיים", הבטיח הפתיח של הסדרה האהובה (כנראה הראשונה בטלוויזיה הישראלית שהראתה מזרחים על המסך, כמו ששון גבאי, אריה אליאס ורחל אטאס, ולא רק אשכנזים), ואנחנו זכינו בין השאר להשתתף בהבדלה עם עופרה חזה וילדי השכונה בסלון ישראלי של אותם ימים:)

הצצה אמינה נוספת לדיור הממוצע אז, ניתן לראות בקליפ לשיר "מה אה עושה כשאתה קם בבוקר":

כאן מצולמים אריק איינשטיין ושלום חנוך שרים ומפטפטים: הספות מרופדות באריג מקושקש, וילונות תחרה על חלון הסלון הגדול והוויטרינה לכלים היפים, פריט הכרחי ברבות מהדירות הישראליות - כפי שאפשר לראות גם בקליפ לשיר "מהרי נא" של אהוד בנאי, שצולם יותר מ-20 שנה מאוחר יותר.

הבתים היו קטנים

"עד לשנות ה-80 אנחנו מדברים על ציבור גדול שהתגורר בדירות שיכון של 37 מ"ר, במרחב לא מטופל וקטן", מסבירה יעקובי וולק. אותו מרחב נראה בסרטים כמו "חולה אהבה בשיכון ג'", שכמוהו כבר ראינו קודם בקליפ של Axum:

"קזבלן" משרטט את החיים השכונתיים ביפו הענייה - שונה מאוד מבום הנדל"ן לעשירים שמתרחש שם כרגע:

"משנות ה-80 נכנסנו לעידן של רווחה יחסית, אנחנו עוד לא מדברים על עידן איקאה, אבל בהחלט המרחב הפרטי הופך למטופל יותר. הסרט 'שורו', למשל, מציג את אורח החיים התל אביבי דרך בניין דירות טיפוסי משנות החמישים - המצלמה חודרת את הוויטרינה ומראה את המרחב הפנימי הזהה אך מולבש שונה, ממש כמו מערכות היחסים הזוגיות בסרט. הנה תל אביב של סוף שנות ה-80:

דוגמה מובהקת נוספת לדיור ישראלי בעשור ההוא נמצאת, כמובן, בסדרה "קרובים קרובים" שצולמה לכאורה בבית רבינוביץ' בשדרות רוטשילד 123 בתל אביב, המוכר יותר בכתובתו הפיקטיבית "ויטק 9”. חללי הפנים המצולמים בשלוש הדירות שבהן מתרחשת הסדרה מעידים על סגנון החיים של התקופה: רצפות קרמיקה, סלון ופינת אוכל עמוסים חפצי נוי ומטבחים משודרגים. מאפיין ישראלי נוסף של הבניין המככב בפתיח המיתולוגי הוא מספר התביעות הרב שהוגשו נגד בעלי הבניין בשל חריגות בנייה (בין השאר הסבת קומת מגורים למשרדים והפיכת המרתף לדירת מגורים).

בנה ביתך אצל דודך

טלטלה עזה עברה על שוק המגורים הישראלי החל מסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80. פרויקט "בנה ביתך", שהתחיל בעיירות הפיתוח וצבר תאוצה בכל רחבי הארץ, איפשר לישראלים רבים להגשים את החלום – לברוח מדירת השיכון הצפופה אל וילה שתעוצב על פי טעמם. אין ייצוג מובהק יותר לתרבות המגורים הישראלית של עידן "בנה ביתך" מקליפ המופת של דני סנדרסון, שביים מוטי קירשנבאום ב-1986 לשיר "אצל הדודה והדוד".

חבריו של סנדרסון מפזזים ומנפצים ואזות בווילת בנה ביתך בשפיים, אחת מארבע שהיו שם אז, שמעוצבת בסגנון אנגלי ספון עץ, או כמו שמתאר המחבר:

ומקום לרקוד

מקרר מלא בהפתעות.

עם סלון אדיר

ומיזוג אוויר

והכל אצל הדודה והדוד".

שוק הדיור הישראלי השתנה ללא היכר בעשורים שחלפו מאז הקמת המדינה. פעם התגוררו דוד בן גוריון ויצחק בן צבי בצריפים רעועים ועוררו את הערצת הציבור. גם התרבות הפופולרית התגייסה להנצחת האתוס הציוני הסגפן. מי לא זוכר איך נראה הבית של פיסטוק?

או הצריף של תמרי , שהומצא בשנות ה-70?

הרבה השתנה מאז ימי הדלות הטלוויזיוניים ההם לימי הריאליטי של תקופתנו. אולי דווקא הצצה אל תרבות המגורים של מנהיגי האומה, שפותחים בימים אלה את דלתם וסוכותיהם, מלמדת שיעור חשוב על תרבות המגורים המקומית בשנים שעברו מאז צריפי שדה בוקר וירושלים, ועל הפער שנפתח בין המציאות לייצוגיה הפופולריים. משכן נשיאי ישראל שנחנך בשנות השבעים אמנם מהודר ואלגנטי, אך עיצובו מאופק, לא ראוותני יתר על המידה והוא הלם ועודנו הולם את צרכי יושביו. לעומתו ניצבת התוכנית הגרנדיוזית של האדריכל רם כרמי להקמת מעון רשמי חלומי לראש הממשלה בעלות של 650 מיליון שקלים, וילה הנראית כאילו נלקחה מתוכנית מציאות מהבהבת במיוחד. למרבה המזל גברה המציאות על הריאליטי, התוכנית נגנזה, ובינתיים נשאר הטעם הרע על מסכי הטלוויזיה.

• שכחנו משהו? בטוח שכן. כתבו לנו על קליפים ותוכניות כאלה והוסיפו קישורים, כדי שנצרף לכתבה. תודה וחג שמח
  

• ועוד נוסטלגיה אדריכלית ישראלית: מתי הייתם בבית ההבראה לאחרונה?