הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
הקורא/ת "אמא'לה" לא התרשמה ממעיל הטרנץ' של ברברי שלבשה עורכת הווג האמריקאי אנה ווינטור בתצוגת האופנה של לואי ויטון בשבוע שעבר. "אנה ווינטור - יש לי מצעים כאלה מהסבנטיז", נכתב בטוקבק מספר שלוש,
שהגיב להדפס האפריקאי שעיטר את המעיל בעיצובו של כריסטופר ביילי, שייכנס לחנויות המותג ברברי בפברואר הקרוב. ככה זה כשאת אנה ווינטור – הבגדים עוברים אלייך היישר מהמסלול והרבה לפני ששאר האנשים הפשוטים יכולים להתרשם מהם בחנויות.
גם קארין רויטפלד, לשעבר עורכת ווג פריז וכיום, בין היתר, הפנים החדשות של בית הכלבו האמריקאי בארני'ס, התעוררה לבוקר התצוגות השביעי בשבוע האופנה הפריזאי והתקשטה בחצאית משי סאטן לבנה מקולקציית הקיץ הבאה של ז'יבנשי, שהוצגה על המסלול בליל אמש לעיני קומץ עיתונאים וסלבריטאים בלבד.
אין חדש בכך שעורכות האופנה הדומיננטיות בעולם זוכות ללבוש את הבגדים היישר ממסלולי התצוגות. השאלה המעניינת היא עד כמה הן יודעות לבחור אותם מתוך ההיצע הרב שעומד בפניהן. חקירה מעמיקה של השורות הראשונות בארבעת שבועות האופנה שהסתיימו לאחרונה לא מילאה אותנו נחת ברוב המקרים.
מספיק היה לפגוש פנים אל פנים את סוזי מנקס, עורכת האופנה המשפיעה של ההראלד טריביון, באחד הימים העסוקים של שבוע האופנה בפריז, לבושה בחולצת פוקסיה ומכנסיים שחורים ועטויה פרצוף זועף - כדי לברך על כך שהיא לא משדרת תוכנית טלוויזיה על אופנה. או במקרה אחר, את אנה דלו רוסו (הווג היפני) יוצאת מהתצוגה של קלואה, כשהיא נראית כמו ניצב בסרט שליחות קטלנית 2, עם לוק פוטוריסטי מיוזע. יצאנו לבדוק עד כמה עורכות האופנה המדוברות בעולם מצדיקות את מעמדן כאוטוריטות של טעם טוב בכל הנוגע לבחירות הלבוש. הממצאים לפניכם.
1. האקסצנטריות
לא הייתם רוצים להיות נער המזוודות של עורכת ווג יפן, אנה דלו רוסו, בעד שום הון בעולם. לאחר שצפיתי בה מחליפה ארבע מערכות לבוש ביום אחד במהלך שבוע האופנה של פריז, היה ברור כי הדרמה האמיתית בפריז לא מתחוללת על המסלול, אלא אצל דיירת השורה הראשונה - החל מכובעים וטיארות שעיטרו את ראשה, ועד לשמלות ערב חושפניות כמו זו שעיצב קניה ווסט, עם המחשוף המרובע, שלבשה דלו רוסו יומיים לאחר שזו הוצגה בפריז.
הסגנון האקסצנטרי של דלו רוסו מתכתב עם סגנונה של איטלקייה אחרת, עורכת האופנה המיתולוגית אנה פיאג'י בת ה-80, כיום בעלת טור בווג איטליה. פיאג'י האלוהית מתהדרת בשעטנז צבעוני, המורכב מפריטי הוט קוטור של בתי אופנה בשילובים מפתיעים ויוצאי דופן שהפכו מזוהים איתה, ובהם בעיקר הכובעים הקטנים של סטיבן ג'ונס, שבלעדיהם היא לא יוצאת מהבית. אצל פיאג'י, ככל שהמראה שלה יותר נועז ויוצא דופן - ככה היא נראית יותר טוב.
שווה להזכיר ברשימה זו את עורכת האופנה המנוחה איזבלה בלאו, שהלכה לעולמה בשנת 2007 לאחר ששמה קץ לחייה. בלאו שילבה בהידור בין כובעים אקסצנטריים של ידידה הכובען פיליפ טרייסי, לחליפות צמודות שעיצב בן טיפוחיה אלכסנדר מקווין ז"ל.
בריטית אחרת שנדמה כי ממשיכה את דרכה של בלאו היא קייטי גרנד, סטייליסטית מצוינת ועורכת מגזין LOVE, הידועה בסגנון הלבוש המוחצן שלה - שילוב בין אופנת רחוב לאלגנטיות ונשיות. בנות, אל תנסו את זה בבית. בנים, רק אם אתם דראג קווין.
2. הוורסטילים
פרנקה סוזאני, שהווג האיטלקי בניצוחה הוא אחד המגזינים המוערכים ביותר בתעשייה, מפגינה גרדרובה שאינה אחידה ברמתה, ממש כמו המגזין. לצד אירועים בהם היא מפגיזה בשמלות ערב מרהיבות של פראדה, יש לה גם לא מעט מעידות אופנתיות. אנחנו סולחים לה.
מעניין בהקשר זה לבחון את הוורסטיליות במלתחה של כתב הווג האמריקאי אנדרה לאון טאלי, גבר שחור וגדול ממדים בעל סגנון שמשתנה - וזו אינה מטאפורה - לפי תנודות מזג האוויר. מי שעוקב אחר הופעותיו הציבוריות של טאלי, יגלה אנדרה של קיץ ולאון של חורף. בעונה הקרה תמצאו אותו עטוי בגלימות פרווה ראוותניות, צעיפים וכובעי צמר, ואילו בקיץ – עונה שלא ממש מאפשרת לבעלי מידות ענק כשלו להפציץ עם פריטים חד פעמיים - הוא הופך לדוד חביב, שנדמה כאילו רכש את בגדיו באחת מחנויות האאוטלט לגברים שמנים.
3. חסרות הטעם
לעורכת ווג בריטניה אלכסנדרה שולמן יש חוש אופנה מחודד. חבל שהוא מופנה בעיקר כלפי חוץ ולא כלפי הגרדרובה האישית שלה, שלרוב נראית כאילו נערמה על ידי אישה עיוורת. מפתיע לגלות שהאישה שמנהלת ביד רמה את תעשיית האופנה הבריטית, נוהגת להופיע בציבור בלבוש כה שמרני, ואף דודתי לפרקים.
ייתכן כי זהו קסמה של שולמן – לבוש שמאפשר לה לא לבלוט בשורה הראשונה בתצוגות האופנה ולהיות היד הנעלמה שמנענעת את התעשייה הבריטית מאחורי הקלעים.
מי שסובלת מתסמונת דומה היא סוזי מנקס, עורכת האופנה של היומון החשוב האינטרנשיונל הראלד טריביון. מנקס תמיד ראתה בלבושה עניין פרקטי ונוח, אך בניגוד לשולמן היא מצוידת בסימן היכר שמעניק לה אופי משלה ומסמן אותה בתוך ההמון: בלורית שנאספת בגל למעלה, אל מרכז הקודקוד, ומעניקה לה גובה ונוכחות. "כעיתונאית, אני צריכה להתרוצץ כל היום", אמרה בעבר בראיון. "ואני לא מדמיינת את עצמי עושה זאת על עקבים גבוהים".
4. בעלת הטעם הרע
אומרים עליה שהיא שטן שלובשת פראדה, אשת הקרח של תעשיית האופנה האמריקאית. מהללים אותה כמי שהרימה מעצבים כג'ון גליאנו ומארק ג'ייקובס לגבהים, וטוענים שאף תצוגת אופנה לא מתחילה לפני שגזרתה הגבעולית נחה על ספסל השורה הראשונה. אז אומרים. אבל בחדרי חדרים, כשאף אחד לא מאזין, אנה ווינטור, עורכת האופנה המשפיעה ביותר בעולם, היא כרית סיכות נוחה לנעיצה. היחיד שעד כה העז לצאת נגדה בפומבי (כנראה כי הוא כל כך מסוכסך איתה ממילא, כך שאין לו מה להפסיד) היה הקוטוריסט הצרפתי אזדין אלאייה, שאמר בראיון, "כשאני רואה איך היא מתלבשת, אני לא מאמין לטעם שלה אפילו לרגע אחד. היא מתלבשת רע". פייר? צודק.
טעמה של עורכת הווג האמריקאי כל כך גרוע, עד שלא ניתן להבין כיצד היא עושה את בחירותיה האופנתיות. למשל, כששילבה בין שמלת סריג קיצית בדוגמת פסים בצבעי אדום, לבן וכחול, למעיל אובר סייז מעור נחש? או שמלת הערב הכסופה שלבשה ב-2008 לערב הגאלה של פתיחת התערוכה "סופר הירוס: אופנה ופנטזיה" במוזיאון המטרופולין, שממנה אנחנו עדיין מתקשים להתאושש.
הסגנון השמרני, האמריקאי בייסודו, ושילובי הצבעים הלא ברורים של ווינטור, מראים כי הגברת זקוקה ליד מכוונת. בגילה ובמעמדה אנחנו ודאי לא נשנה אותה, אבל תמיד יש מקום לתקווה, ותמיד אפשר פשוט להמתין ליום פרישתה.
5. השיקיות
לא במפתיע, שתי הדיירות בקטגוריה זו הן צרפתיות. קארין רויטפלד, עד לא מזמן עורכת הווג הצרפתי, ועמנואל אלט, שירשה את מקומה של רויטפלד כעורכת החדשה, מפגינות סגנון אישי, סטייל מנצח ואישיות מלבבת, שמועברת החוצה דרך בגדיהן - מהסגנון הרוקנרולי של אלט, שמגיעה לתצוגות במכנסי ג'ינס צמודים, חולצת טי, מעיל עור ותמיד תמיד נטולת תיק, ועד לשיק הסקסואלי של קארין רויטפלד שלא חוששת מהדפסי נמרים, פשוט כי היא יודעת ללבוש אותם נכון.
בניגוד להרבה עורכות אופנה, הסגנון של אלט את רויטפלד מצליח ליישר קו עם מגמות האופנה הבינלאומיות, אך לא על חשבון הדגשת הסגנון האישי של כל אחת מהן – מה שהפך אותן במהירות למודל לחיקוי עבור צעירות רבות ברחבי העולם.
