הדפסה
לכתבה באתר
להרגיש את הריקנות שנוצרת בגוף, לאפשר לנימי הדם הדקיקים לחוש את הקלילות, ולפעול מתוך האנרגיה ולא מתוך החומר. ליהנות מהצום כחלק מאורח חיים, להרגיש טוב, ולבקש סליחה מהגוף: אני מנצלת את יום כיפור לבקש סליחה מגופי על כך שאני צמה כחלק משגרת חיים. סליחה על כל שאני מונעת ממנו באופן מכוון פעמים רבות את ההנאה הטמונה במזון, ומודה לו על כך שהוא מתמסר לכך בקלות. בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מונעת מגופי צריכת מזון, ולא על מנת להיות רזה, אלא על מנת להיות קלה יותר. כי הקלות הבלתי נסבלת במחוזות אחרים, תורמת מאוד לגופי.
למה לי לצום?
ברובנו המילה או המחשבה על צום מעוררת מייד סלידה. יש בנו משהו תרבותי או דתי מושרש שגורם לנו לחשוב שצום חייב להיות עינוי סיני. אולם הימנעות ממזון למשך זמן מוגדר אינה מחוללת בגוף בהכרח נזק, בוודאי לא בקרב אלו שממלאים את בטנם וכרסם באופן שנותרים מצבורים לעוד שנים רבות. התנהלות מושכלת סביב הצום בהחלט יכולה לעורר בגוף את אותו ניקיון ותחושת עילוי לה כולנו זקוקים. הטוהר והצחות מגיעים מהריק, ולא מהמלאות והדשנות.
השפע, הפיתויים והנחמות הקטנות הטמונים במזון לרוב משבשים לנו את שיקול הדעת. בשנים האחרונות אני פוגשת יותר ויותר אנשים שאוכלים כאילו דעתם השתבשה, ומגלה שהם פחות אנשים ויותר פתולוגיות מהלכות. הצריכה האינסופית שמאפיינת את העידן האחרון, אינה פסחה על הרגלי התזונה שלנו, כך שההמלצה הראשונה שלי כמטפלת היא ראשית לצום ולהתחיל הכל מההתחלה. כי מרכז הגוף שלנו, ומערכת העיכול שלנו זו ההתחלה של פס הייצור הפנימי שלנו, שמייצר עבורנו את כל אותם חומרים חיוניים שמבטיחים לגוף שלנו את תחושת הבריאות והחיוניות.
מתי לצום?
הצורך לצום צריך להיות צורך טבעי, לא תרבותי או דתי. הוא צריך לנבוע מהרצון ומהתחושות של האדם. הוא צריך להתעורר ברגע שהגוף מתחיל לחוש כבדות, חוסר חיוניות ותחושה של האטה בזרימה. הרבה פתולוגיות ומיחושים מתחילים לצוץ לפני השטח כשהגוף שלנו שרוי ב"תקיעות" של מסה וחומר ובהיעדר אנרגיה. זאת, כי בגופינו יש שני כוחות כוח המסה וכוח האנרגיה, וכשהאיזון הדק מופר ביניהם מתחילות הפתולוגיות לצוץ. אנו זקוקים למסה ולחומר כדי להיבנות ולאנרגיה כדי לנוע. הבעיה היא שרובנו מתפתים בקלות לחומר, ופחות מכירים את ערכי האנרגיה.
מתחילים לעוף
אחד התסמינים השכיחים במהלך הצום זו צניחה פתאומית של לחץ הדם. זה בעיקר משבש את יכולתנו להתמקם במרחב, ונותן לנו לחוש שרגלינו מתנתקות מהקרקע. זו תחילתה של תחושת הקלילות. בנפילה האנרגטית הפתאומית הזו ניתן לטפל מיידית על ידי שתיית חליטת ג'ינסנג. צמח הג'ינסנג, הנקרא בסינית צמח 'שורש האדם', ידוע כמחזק את החיוניות של האדם ומשמש להעלאת לחץ הדם. אז בקשו סליחה ממי שצריך, קחו לגימה מכוס התה, והמשיכו במסע ההתנקות והקלילות.
צום קל
כחצי שעה לפני הארוחה המפסקת חשוב לשתות כמות מספקת של מים. הארוחה המפסקת עצמה צריכה להיות מורכבת בעיקר מחלבונים, כמו דגים, קינואה או בשר, המתפרקים לאט יותר במערכת העיכול ומסייעים לתחושת שובע ממושכת. ניתן לשלב בארוחה גם פחמימות מורכבות כגון בטטות או דגנים מלאים שהם בעלי אפקט דומה.
רצוי מאוד להימנע מאכילת פחמימות פשוטות, כגון עוגות המורכבות מקמח לבן ומסוכר. מזונות אלו נוטים להתפרק ולהתעכל מהר ובכך לייצר תחושת רעב תוך זמן קצר יחסית.
חשוב לזכור שהערך התזונתי של הארוחה בתפיסה הסינית נמדד בערכים איכותיים ולא בערכים כמותיים. לכן, גם לאופי האכילה חשיבות רבה. לא תמיד כמות גדולה יותר של מזון תשאיר אותנו שבעים לזמן ארוך יותר. שימו לב, למשל, שהסינים האוכלים באמצעות מקלות אכילה ובקערות קטנות יחסית, ומקפידים להכניס לפה כמות קטנה יחסית של מזון בכל נגיסה. כך קל יותר ללעוס את המזון כהלכה ולא לדחוק אותו פנימה אל מערת העיכול בלי ללעוס בגלל דחיסות בחלל הפה. לכן, חשוב לאכול את הארוחה המפסקת ברוגע ולא תחת לחץ. לעיסה מוקפדת ואיטית של המזון מסייעת אף היא לתחושת שובע ולמערכת עיכול רגועה.
בתום הצום יש לחזור לאכילה באופן הדרגתי. מומלץ להתחיל עם מזונות קלים לעיכול, כמו מרקים, ורק 40 דקות אחרי שבירת הצום לאכול ארוחה לא כבדה מדי.