הלוחשת למזוודות

>>>
החיים הם מה שקורה בזמן שאת מחליטה מה להכניס למזוודה.
(פתגם עממי).

מטרת האריזה: שבוע האופנה בלונדון, התצוגה של ברברי, קיץ 2012, קנזינטון פארק (צ: גטי אימג'ס)

>>>
מי אני?
מי אהיה מחר ב-16.00?
של מי הבגדים האלה?
מה היא חשבה לעצמה כשהיא קנתה אותם?
איפה, למען השם, החולצה השחורה של אמריקן וינטג'?

(שאלות שאת שואלת את עצמך בעומדך באמצע הדרך בין ארון הבגדים שלך למזוודה הפתוחה שעל המיטה).

>>>
לאיזה סוג של אורזים את שייכת?

המהנדסים: שבט זה אורז לפי מספר ימי השהייה ומזג האוויר (שלושה ימים במזג אוויר קריר = 4 חולצות טריקו + 3 סריגים + 2 זוגות מכנסיים).
הרב שכבתיים: קהילה זו מכניסה למזוודה בגדי בסיס בצבעים נייטרלים ומוסיפה להם שכבה של אקססוריז צבעוניים. 
חולי השליטה: מיעוט נרדף זה, שנגזר גורלי להימנות על חבריו, פוצח בהכנת רשימה מדוייקת של הלו"ז המתוכנן של הנסיעה ורק אז מתאים מראה שלם לכל ארוע וארוע. אני מתביישת לספר שעבודת האריזה כוללת קונספט כללי, לוח השראה ואיורים נילווים שנארזו אף הם.

1. ג'ינס (וב"גינס" אני מתכוונת לשניים שלושה) 2. משקפי שמש 3. ז'קט צבאי 4. חולצה שחורה 5. תיק 6. אולסטאר סלים להליכות 7. חולצת פסים 8. ז'קט 9. חולצה אפורה עם הדפס 10. נעלי בלרינה

(כל הפרטים בעמוד שלי בפוליבור).

>>>
והיה ותזכי לשבת בשורה ראשונה כלשהי במהלך נסיעתך, העניינים רק מסתבכים (שכן לא רק שאת צריכה להיות ייצוגית בבגדים נוחים להליכה/ישיבה/נסיעה במונית, את צריכה גם לתפקד כפיתיון חי עבור צלמים ובלוגרים מרחבי העולם), למזלי, זכיתי במקום עמידה, או כפי שצויין על ההזמנה: ST.

>>>
ערכת עזרה ראשונה:

1. אנה סקוט בנוטינג היל: אם כל ההשראות לאיך צריכה להראות תיירת אורבנית.
2. ווג מקומי.
3. מחברת.
4. עט (שארפי. ברגע שמנסים את העטים האלה, כבר אין דרך חזרה).
5. גלוס, אבל לא מהדביקים (קריסטל וויב של מאדינה מילאנו).

>>>
צבע. הדפסים. טקסטורות. פליסה. כובעים עם פונופונים. נעליים עם חרוזים. תיקים שתהיה מי שתסכים להרוג בשבילם. בקיצור, ברברי.

(צ: גטי אימג'ס)

>>>
בינינו, עם כל הכבוד לתצוגה עצמה, אותי עניינו בעיקר האנשים בקהל.
למרבה המזל, הפריט הכי חשוב שארזתי היה מצלמת ריגול ששאלתי מחברים. כך יכולתי, לו רציתי, לבדוק בעזרת הזום מה מצב שיערות אפה של אנה ווינטור (לא רציתי).

>>>
ברברי, יומן מסע בתמונות. הרבה תמונות:

1/// קנזיניגטון פארק, מראה החממה מבפנים, כשעה לפני שהמקום התמלא עד אפס מקום.

2/// זוכרים את הז'קט הצבאי מזארה שכל כך רציתי ושהצלחתי לקנות באותו בוקר? מזל שלא לבשתי אותו לתצוגה. הבחורה הזו דווקא לבשה אותו.

3/// כאן תשב רוזי הנטינגטון וויטלי, הפרזנטורית של הבושם BODY. כל מי שקיבל מקום ישיבה קיבל גם את הבושם.

4/// כאן תשב בקרוב סיינה מילר (בונוס: מבט על על נעלי הבלרינה המטאליות שלי).

5/// רומנטיקה בשורה הראשונה.

6/// למי יש קצוות סגולים והיא זזה כמו נמר? מיסטי מילר המהממת.

7/// ומי נראית כל כך נפלא מאחור? נינה פורטר.

8/// מתחת לכובע ובתוך הטרנץ' עם התיפורים נמצאת חברה שלכם, טלי לנוקס (הבת של אנני).

9/// ההתנפלות על סיינה מילר.

10/// רוזי הנטינגטון וויטלי מגיעה. היא לובשת את אחד המעילים היפים שראיתי.

11/// והנה סוזי מנקס ומעילה הסגול. הג'נטלמן מימין מצלם אותה באייפון.

12/// עמנואל אלט ומריו טסטינו סוגרים את השער הבא.

13/// מר ביילי, צבא הטרנצ'ים ערוך ומוכן לפקודתך.

14/// הפאוור קאפל, סקוט שומן (הסרטוריאליסט) וגארנס (גארנס דורה), במקומם הטבעי.

15/// הם הגיעו בנעליים תואמות. ביניהם: תיק המאלברי המנומר של גארנס.

16/// אני אוהבת את התמונה הזו (היא מזכירה לי קצת את התמונה הזו, שממוסגרת בדירה שלהם במנהטן).

17/// הגברת אנה ווינטור. על מעילה הנחשי, שיכול רגליה הבלתי אפשרי והסנדלים שהיא מתקשה להפרד מהם.

18/// הזרת של אנה בורחת מהסנדל, הבושם מושלך ללא דורש (ומימין: בתה של אנה בנעלי פלטפורמה מושלמות של ברברי).

19/// עמנואל אלט. כרגיל בלי תיק. פיסת העץ הקטנה שהיא אוחזת: ההזמנה לתצוגה.

20/// שתי ציפורים בתמונה אחת: למטה, סאלי סינגר מ-T, מעליה, קייט לאנפר מ'אל'.

21/// ג'ואנה קולס, העורכת של המארי קלייר, במעיל של ברברי שכפי הנראה היווה השראה למעיל הצבאי ש(כפי שכבר ציינתי לא פעם ולא פעמיים) קניתי באותו בוקר בזארה.

22/// לסיום: דוגמנית בטורקיז בין ים הראשים. חצי מהם מוכרים לכם מהסרטוריאליסט.

>>>
נחיתה.
הייתי רק 15 שעות בלונדון (מתוכן ישנתי 7 שעות. למה רק שבע שעות, תשאלו? כי ב-7 בבוקר העיר אותי טלפון. על הקו ר', קוראת ידיעות אחרונות, בת 70, מראשון. היא רוצה לדעת איפה למצוא זוג נעליים שהרשים אותה מאד במדורי האחרון בזמנים מודרניים), אבל תמיד תהיה לי תל אביב.

נעם רותם, גם כשהוא נותן לך את האמת האיומה בפרצוף, הוא מצליח איכשהו לגרום לך להרגיש נהדר (וכשאני אומרת *לך*, אני מתכוונת *לי*).