(צילום: dreamstime)

 

דיאטה תמיד מתחילים ביום ראשון. או לפחות בבוקר. לחופה נכנסים ברגל ימין וליום שהתחיל נאחס יש סיכויים נמוכים מאוד להיות יום מוצלח. ככה זה. כדי להצליח לבוא ממקום אחר צריך שינוי מהותי בתפיסה או בתודעה שלנו ולרוב אנחנו זקוקים למשהו שיגרום לנו להרגיש שפתחנו "דף חדש". דף חדש יכול להגיע פעמים רבות רק אחרי "סוף עמוד":

"לפעמים כשקוראים בדף של ספר, מגיעים לסוף העמוד ותופסים שכלום לא נקלט. העיניים אמנם עברו באופן מכני על האותיות והגיעו לסוף העמוד, אבל הראש היה במקום אחר. מפתיע לגלות שהתופעה הזו הרבה יותר נפוצה ממה שחושבים, היא מתרחשת אצל רוב האנשים ובמשך חלק גדול מהיום. בחיים, כשאין סוף של דף להעיר את תשומת הלב, כמעט אין מה שיגרום לתופעה המביכה הזו להפסיק. חצי עמוד עוד אפשר לקרוא שוב, אבל לחיות זו אמנות ואמנות לא עושים פעמיים". (מתוך הספר חידת הלוטוס מאת ניסים אמון, עמוד 162)

שנה חדשה היא דף חדש. וכמו כל דף חדש, היא מופיעה אחרי סוף עמוד. חודש תשרי כולו מוקדש לתהליך אחד ארוך של הפניית המודעות לכך שעברנו דף, זה מתחיל בראש השנה ומסתיים בשמחת תורה. כל חג מאפשר התבוננות באלמנט אחר של הזמן.

תנועה מעגלית

ראש השנה מזמין אותנו לעצור ולהתבונן בעתיד הצפוי לנו. לחשוב מה נרצה שיהיה בשנה הקרובה. לקראת יום כיפור וביום עצמו אנחנו נמצאים בתהליך של בדיקה ובירור על איך שהתנהגנו והיינו בעבר, בשנה אחרונה. חג סוכות מוציא אותנו החוצה מהבית לחוש את הטבע זז פועם ומשתנה כל רגע בהווה. לבסוף, בשמחת תורה, מסתיים מחזור קריאה נוסף של התורה ונפתח חדש, ואנחנו מוזמנים להיות מודעים לכך שכל שכל סוף נושק להתחלה.

רוקדים ושרים במעגלים בהקפות, מגיעים לסוף המעגל ופותחים מיד מעגל חדש, מנהג חוויתי שמזמין להקיף גם בהתבוננות שלנו את הטבע המעגלי של הזמן. כל החגים והחופשים הללו תוך חודש אחד, שוברים את תחושת המבנה הקבוע של השבוע ואת ההרגלים, משאירים אותנו ערים לנושא הזמן המשתנה.

בתורה נקרא חודש תשרי "החודש השביעי", שכן הוא השביעי במיניין החודשים שמתחיל בניסן. איך יתכן, אם כך, שהשנה מתחילה בחודש השביעי ולא בחודש הראשון? השנה מתחילה בחודש ניסן, עם חג הפסח, המסמל מצב בו פעל עלינו כח עליון רב עוצמה והוציא אותנו מעבדות לחירות. מדובר על התחלה חדשה, כשמוקד האנרגיה בא מ"למעלה" ומכוון כלפינו מטה.

האחריות היא עלינו

לחודש תשרי מיוחס מועד בריאת העולם, סיפור גן עדן ועץ הדעת, שמסמלים מצב בו האדם מפעיל שיקול דעת, משפיע ויוצר את המציאות שלו. ולכן בתשרי האנרגיה היא הפוכה ומקורה בנו וכיוונה כלפי מעלה. תשרי הוא חודש שמזמין תהליך של חשבון נפש, התכנסות והתבוננות ולבסוף, יציאה החוצה לטבע ותפילות לגשם. בתשרי האדם הוא זה שמתבקש "לעשות את העבודה" והוא שמשפיע על יצירת השפע שלו ועל סביבתו (גשמים).

בהתאמה מופלאה המילה "אביב" מתחילה ב א-ב, ואילו בתשרי, סדר האותיות הוא מהסוף להתחלה: ת-ש-ר. וגם אותיות המילה "תשרי" בהיפוך הם "רשית", שאם נצרף אליהן את א' ו-ב', נקבל "בראשית".

חודש תשרי מסמל את תחילתה של השנה החקלאית בה האדם הוא זה שזורע, שותל ומגדל את גידוליו. באביב הכל יפרח ויגיע לשיא הפריחה ונתכונן לקבלה של פרי עמלנו, כך שהאנרגיה שנשקיע בסתיו -- תזין אותנו חזרה באביב. זוהי תנועה של התכווננות החוצה ואחר כך התמסרות אל קבלה חזרה פנימה. שאיפה ונשיפה, זכר ונקבה, יין ויאנג, אביב וסתיו.

שנה חדשה, חודש חדש, דף חדש. והאחריות היא עלינו: לעצור לרגע, להפנות את תשומת הלב שלנו, להתבונן, מה אני רוצה לעצמי? לסביבה שלי, האנושית והאקולוגית? איך אני מתייחס ומתנהג, לקרובים ולזרים? מה אני מוכן לשנות בעצמי, כדי לעורר שינוי גם אצל אחרים ובסביבה שלי? מה אני רוצה עבורי ועבור אחרים ומה אני מוכן לעשות עבור זה?

נוגה מיבר היא מטפלת ומנחת התמקדות (Focusing), מלווה תהליכי מודעות והתפתחות אישיים ובקבוצות.

 

 

 

 

 

 

 

פוסטים נוספים של נוגה מיבר:

 

 

 

לאתר מהות החיים