נגמרה הסובלנות?

שלב נוסף בסאגה הארוכה להקמת "מוזיאון הסובלנות" בירושלים: ל-Xnet נודע שהאדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין, שזכו בתחרות לתכנון המוזיאון לפני כשנה, התפטרו השבוע מתפקידם, בעקבות חילוקי דעות נמשכים בנושאים תכנוניים עם יזם ומזמין הפרויקט, מרכז שמעון ויזנטל. הם לא הראשונים: לפניהם משך את ידיו מהפרויקט האדריכל הכוכב פרנק גרי, שתיכנן את המוזיאון בגרסתו הראשונה והגרנדיוזית, ולפני כחודש וחצי התפטר מתפקידו מנהל הפרויקט, שמעון קורנפלד.

גורלו של המוזיאון, שספג ביקורת קשה בכמה חזיתות, אינו ידוע כרגע, ולא מן הנמנע כי התפנית האחרונה מבשרת את קיצו של הרעיון השאפתני.

קצת היסטוריה

המוסד היהודי-אמריקאי מרכז שמעון ויזנטל עומד מאחורי הרעיון להקים בירושלים מוזיאון שיקדם את ערך הסובלנות ויילחם בדעות קדומות – אח למוזיאון הסובלנות המצליח בלוס אנג'לס. מי שהקים את המוזיאון האמריקאי, וגם עומד בראש מרכז ויזנטל, הוא הרב מרווין הייר, אחד הרבנים המשפיעים בארצות הברית.

הייר פועל שנים רבות למימוש חזונו: ראש העיר לשעבר טדי קולק לא התלהב מ"יבוא" הרעיון לישראל. התוכנית צברה תאוצה בימי כהונתו של אהוד אולמרט, שהעביר את השטח שבמרכז ירושלים, לא הרחק מהעיר העתיקה, לידי מרכז ויזנטל. ב-2004 הונחה אבן הפינה בטקס חגיגי בהשתתפותם של הכוכב והמושל לשעבר ארנולד שוורצנגר, ראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי, הנשיא לשעבר משה קצב והאדריכל פרנק גרי.

בתוכניתו הגרנדיוזית של גרי הוטחה ביקורת קשה, בטענה כי ירושלים אינה זקוקה לפרויקט ראוותני נוסח המוזיאון בבילבאו, שהוציא את העיר הספרדית מאלמוניותה. גם עלותו האסטרונומית של הפרויקט – 250 מיליון דולר, משכה אש.

תוכניתו של פרנק גרי

אבל הביקורת לא היתה רק באספקט האדריכלי, אלא גם פוליטית: גופים אסלאמיים דרשו להפסיק את העבודות להכשרת הקרקע, בטענה שהן מבוצעות על חלק משטחו של בית הקברות המוסלמי ממילא. הועלו תהיות באשר למוזיאון שנושא את דגל הסובלנות, אך מתוכנן על קרקע שנויה במחלוקת ובאזור רגיש. ב-2008, לאחר שנתיים של עיכובים בשל עתירה שהגישה חברה לפיתוח נכסי הוואקף המוסלמי, פסקה שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה כי אין מניעה להמשיך את עבודות הבנייה באתר.

בהחלטתה כתבה כי "בנייתו של מוזיאון הסובלנות במרכז העיר ירושלים נושא עמו משמעות מיוחדת לא רק לאור מהותו ותכליתו כמוקד רוחני להטמעת תודעת הסובלנות בין בני האדם, אלא גם כחלק אינטגראלי מתוכנית משולבת לפיתוח מרכז הבירה, שסבל שפל רב בעשורים האחרונים".

אבל בינואר 2010 הכריז גרי במפתיע כי הוא פורש מהפרויקט וכי תוכניתו מבוטלת. הנימוקים להחלטתו לא פורסמו. חודשים ספורים לאחר מכן נערכה תחרות אדריכלים סגורה, בה השתתפו משרדי האדריכלים "קולקר, קולקר אפשטיין", "יסקי, מור, סיון" ו"חיוטין אדריכלים", והצעתם של האחרונים זכתה. משרד חיוטין אדריכלים פועל מאז 1978 ומתמחה במבני ציבור. במהלך השנים זכה במספר תחרויות יוקרתיות, כמו בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה, מוזיאון מאנה כץ ובתי המשפט בחיפה ובירושלים, ופעמיים זכה בפרס רכטר לאדריכלות – על תכנון תיאטרון גבעתיים ועל בית המשפט בחיפה.

התוכנית העדכנית 

הצעתם של חיוטין זכתה תוך זמן קצר לפרסום עולמי חסר תקדים למשרד אדריכלים ישראלי (4,170 אזכורים באנגלית בגוגל), בין השאר בגלל רגישותו של הפרויקט. התוכנית שואפת לשלב את המוזיאון במרחבים הסמוכים לו, תוך יצירת כיכר וחזית עירונית בצד שפונה אל המרחב הבנוי, וחזית שקופה ופתוחה בצד שפונה לגן העצמאות.

גובהו ושטחו של הפרויקט הצטמצמו משמעותית, והשטחים הציבוריים הפתוחים הוגדלו. גם התקציב הצטמצם, ל-100 מיליון דולרים.

לפני כחודשיים אישרה הוועדה המחוזית בירושלים את התוכנית. בנימוקיהם למתן האישור ציינו חברי הוועדה כי "מדובר בבינוי בעל אופי צנוע המייצר מרחב ציבורי ראוי ואיכותי, הנותן את הדעת למיקום החשוב של המגרש". הדיונים בהתנגדויות הוואקף עדיין לא הסתיימו, ולכן אין לו עדיין היתר.

השאלות 

2. גם עיריית ירושלים תצטרך לשקול את עמדתה באשר לפרויקט השנוי במחלוקת, שבגינו "מקושט" מרכז העיר בחומת פח כבר יותר משבע שנים.

3. בנוסף, גורמים שליוו את התהליך מעלים ספקות מפתיעות באשר למחויבותו של מרכז ויזנטל לפרויקט ולמימונו.

תגובות 

• ברכה ומיכאל חיוטין נמצאים בחו"ל, וממשרדם לא נמסרה תגובה.
• מעיריית ירושלים נמסר כי "מהנדס העיר לומד את הנושא".
• תגובתו של סגן ומ"מ ראש העיר יעקב כחלון, שמכהן גם כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה: "אני רואה את הדבר בדאגה רבה. הגענו למצב מתסכל שבו גם מנהל הפרויקט וגם האדריכלים באים ומגישים מכתבי התפטרות, וזאת דווקא בזמן שבו הבקשה להיתר מתקדמת. אנשי מרכז ויזנטל יצטרכו להשקיע מאמצים רבים כדי להוכיח שהם רציניים. הדבר דורש ממני, כיו"ר הוועדה, מחשבה נוספת על רצינות יזמי התוכנית".
• עו"ד קייס נאסר, שמייצג את המועצה לענייני מוסלמים בארץ, מסר כי "התוכנית טרם קיבלה את האישור הסופי והגשנו התנגדויות נוספות. דומה שהאירוע האחרון מזמין את המדינה פעם נוספת לשקול את הפרויקט ולבטל אותו. אני קורא לשמור על השטח כבית קברות קיים".
• ממרכז שמעון ויזנטל נמסר: "מוזיאון הסובלנות בירושלים, המוקם על ידי SWC Museum Corp, הוא מיזם פילנתרופי בעל חשיבות ציבורית וערכית ברורה מאליה. לשמחתנו, הגורמים הרלוונטיים והרשויות השונות שותפים לחזון שבהקמת המוזיאון, ופועלים להגשמתו. SWC Museum Corp תמשיך לפעול במלוא המרץ והדבקות, יחד עם שותפיה השונים, כדי לממש את אותו חזון, ואת המחלוקות שבינה לבין האדריכלים שליוו את הפרויקט תסדיר שלא מעל דפי העיתון או האינטרנט".
  

>> ולמה קוראים ברכה ומיכאל חיוטין לחזור לתחרויות אדריכליות פומביות ולהציל את המקצוע?