בתחילת פגישתי עם נטע ביתן-כפרי, מחברת הספר "פנג שוואי -- מרחבים מכניסי חיים", היא סיפרה שבעלה קורא את הספר רק עכשיו, עם צאתו לאור, והחוויה שלו היא פשטות. "מורכב להביא פשטות לחיים", היא אומרת, "פשטות קשורה ישירות לדיוק וקשה להיות מדויק כשאתה לא מסונכרן עם עצמך".
היא החלה את דרכה בתחום הפנג שוואי לפני כעשור. עד אז עבדה כמנהלת שיווק ויצוא במפעל משפחתי. "צריך היה לגייס כוחות ואומץ כדי לעזוב", היא מספרת. היא למדה פיזיקה לתואר ראשון וכיום עוסקת במטאפיזי, אבל מדגישה שהחיבור שלה לריאליות עוזר לה לגשר ולהביא את דרך הפנג שוואי גם לאנשים שמגדירים את עצמם כריאליסטים: "הפנג שוואי הוא לא אמונה תפלה", היא מסבירה, "הוא נובע מהתבוננות בטבע ובמחזוריות".
להרחיב את המודעות
בהמשך הרחיבה את תחומי ההתמחות שלה ולמדה במקביל טיפול בפרחי באך ואחר כך הוסיפה ולמדה אימון קו-אקטיבי, שבו הדגש הוא על תהליך משותף של מאמן-מאומן. כלומר, פיתוח האחריות האישית.
"כשנחשפתי לפנג שוואי הבנתי שזה לא יהיה עשה-אל תעשה, אלא חיבור בין סביבה לצרכי האדם, לכן לא פחות חשוב להבין את האדם", הסבירה את תפיסתה ההוליסטית.
האם זה פשוט יותר? תהיתי איתה בקול רם. נדמה לי לפעמים שככל שהמודעות שלי מתרחבת, מתרחבים גם תחומי האחריות, וכל תשומת לב דורשת ריכוז והחלטה, ואין לדברים סוף. "לפעמים אנחנו בוחרים לא לקחת אחריות, כי זה כאילו מורכב. אבל הפשטות היא שאתה מוביל בעיני רוחך. וכשאינך מוביל, הנטייה היא לאבד שליטה ואז דברים מסתבכים".
ואיך התפיסה הזו מיתרגמת למרחב?
"אנשים נמצאים רוב שעות היום במקום העבודה, בסביבה שהם לא מרוצים ממנה וחיים שנים ליד החיים. החלום שלי הוא ליצור שינוי באמצעות הסביבה. לחבר את הסביבות: עובד עם סביבה פיזית, צוות העובדים ואימון אישי".
אמן הפנג שוואי כמרפא הבית
"כמו שיש מדקר סיני, שפותח ערוצי אנרגיה בגוף האדם", הסבירה, כך "תפקידו של אמן הפנג שוואי הוא לפתוח את ערוצי הבית לצ'י. זו למעשה עבודה של ריפוי".
מה שריתק אותי בספרה ופתח בפני ערוצי מחשבה חדשים, הוא האופן שבו מתייחסת ביתן-כפרי לכל אדם באופן ייחודי. היא משתמשת במטפורה של צמח: כל צמח זקוק לתנאי גידול שונים וכך גם האדם. ישנם למשל אנשים שזקוקים לסביבה כפרית, אחרים זקוקים לסביבה עירונית. בספר מפורטים סוגי האלמנטים שקיימים באדם ובמרחב והסוד הוא באיזון -- כך שכל מתכון הוא ייחודי ומותאם באופן אישי.
"מילת המפתח בפנג שוואי היא התאמה. התאמה בין הסביבה לצרכי האדם. כשלאדם לא נוח -- זה לא פנג שוואי", מפריכה ביתן-כפרי את הדעות הקדומות בנושא.
"הרצון שלי בספר הוא להביא את הקורא לעוררות של מודעות. לא לסגור חלילה ולא לתסכל. אנשים רוצים פנג שוואי ופוחדים שזה יתנגש עם פרקטיות. כשאני מעצבת בית, פרקטיות זה הדבר האחרון שמעניין אותי. קודם כל חשוב לי להכיר את האנשים, אני מדברת איתם, עושה להם מפות אסטרולוגיות ומפה לבית ואז צוללת למדיטציה, שמתוכה אצא עם משפט אחד שהוא מהות החוויה הנכונה לבית. אם הם מאשרים לי שהמשפט אכן מדויק, זה יהיה המצע שאיתו אעבוד ואז הבחירות הפרקטיות מאד פשוטות".
שוב אנחנו חוזרות לכך שנכון הוא גם מדויק. זו אולי נראית דרך ארוכה, אבל למעשה תנועה מתוך המהות מביאה לפשטות.
שינויים לרגל החג
הספר השפיע עלי, אני מספרת לה. הבנתי כמה דברים שכדאי לי לשנות. למשל, בספר מודגשת החשיבות של חדר השינה, שרצוי שתהיה בו אנרגיה יינית: מכילה, שקטה, פסיבית, כהה. החדר שלי הוא יאנגי: מואר, בהיר, עם פתחי אוויר רבים. היא מיד שולפת כמה עצות: לצבוע את חלל הקיר שליד המיטה בצבע כהה יותר, להפריד את חלל העבודה מחדר השינה, להניח מצע ייני כדי לאזן את האנרגיה.
אני מבינה שאי הנוחות האינטואיטיבית שלי קשורה למשהו שאכן מתקיים בחלל והיא מתרגשת לשמוע שהספר מהדהד ומשפיע. "אחת האינדיקציות היא בשאלה איך אדם מרגיש בבית. המפות יכולות להסביר דברים", היא מאשרת.
ראש השנה הוא זמן להתחלות חדשות. איך מתקשר הזמן הזה לפנג שוואי?
"ראש השנה הוא זמן של חשבון נפש. יש בו מרכיב יותר חדש מהתחדשות. זו התחדשות הנפש, זמן של שינוי. ראש השנה מסונכרן עם עונת השלכת. בטבע, השלכת היא זמן למנוחה, ממש כמו הלילה. יש קשר בין 'תשליך' לשלכת. אנחנו משליכים את כל מה שאיננו נחוץ. מפנים את הכיסים, ובמרחב הביתי הדבר מקביל לניקוי ארונות ומגרות. פינוי מקום לחדש".