לשנה הבאה בישראל הבנויה (2): העיר שלא הכרתם

מהו אחד המאפיינים של ערים מזדקנות? שבשלב מסוים המצב שלהן כל כך ירוד, עד שמקבלי ההחלטות צריכים להחליט אם להרוס אותן ולבנות מחדש – או לחדש את העיר מתוך הערכים החיוביים שמסתתרים בהן. בקרית גת וביהוד, לדוגמה, בחרו בשיטה הראשונה והזניחו למוות את מרכז העיר. אך מרבית הערים מבינות את הערך הפיזי והחברתי של מרכז עיר חזק, ובוחרות לעבור תהליך של התחדשות עירונית שמשמר את הקיים. בתהליך כזה חלק מהמבנים אמנם מפנים את מקומם למבנים או ליעודים חדשים, אך העיקרון המרכזי הוא להשאיר את הטוב והמוכר באמצעות טיפולים קוסמטיים, תוך החדרת תכנים עכשוויים ועדכניים.

חיפה וטבריה הן שתי ערים שבחרו לקדם מספר גדול של פרויקטים כמעט במקביל, שכל מטרתם היא לחדש את המרחב העירוני שאיבד מזוהרו ונמאס על התושבים. אלה שתי ערים שסבלו בשנות ה-50 וה-60 מחיסול יסודי של סביבות שלמות, שבדיעבד מתגלה ערכן הרב. עיריית חיפה מפנה את מירב מאמציה להשיב לעיר התחתית ולשכונת הדר את זוהרן ההיסטורי, כמוקד עירוני תוסס. גם טבריה, שאין לה שום רציפות עירונית בין האזורים המתים שלה – כתוצאה מהרס העיר העתיקה - מבקשת כעת להציל את עצמה.

גם סביבות עירוניות חדשות יחסית שלא סבלו מהרס שקשור במלחמה - כמו קצרין, אופקים, באר שבע וראשון לציון - מגלות היום מחדש מרכזים עירוניים שהוזנחו במשך שנים. וכך, מרכזים שלא פותחו באופן מושכל ולא ניצלו את האיכויות שהיו טמונות בהם, מתחילים ליהנות מהתחדשות. בשנה הקרובה עומדים להסתיים השלבים הראשונים של התהליכים האלה, והתושבים יזכו לקבל בחזרה סביבות שהיו דוחות ועלובות.

למרות היופי והצדק שברעיון, במקרים רבים נעשים הפרויקטים שלא במסגרת תוכנית-אב כללית או כפרויקטים נקודתיים ללא ראייה רחבה ולטווח ארוך, מה שפוגע בהצלחת הפרויקט. ימים יגידו, בינתיים אפשר להיות אופטימיים לקראת ההתחדשות של השנה הקרובה.

עוד בפרויקט החג של ערוץ האדריכלות:

>> לפרק הקודם בסדרה: איזה פארק פותחים בעיר שלך השנה?

חיפה: כיכר פריז, העיר התחתית

הכיכר, שהוקמה בימי השלטון העותמאני, נקראה מאז 1959 על שמה של עיר האורות, כהוקרה לחברה הצרפתית שבנתה באותה שנה את הכרמלית. היא הלכה ודעכה, יחד עם עליבותה של העיר התחתית באופן כללי. בעקבות התערבותו של ראש עיריית פריז, שראה איך נקראת הכיכר, הוחלט על חידוש שנעשה בשיתוף פעולה: שרביט התכנון נמסר לצוות מעיריית פריז, העובד יחד עם צוות מקביל בעיריית חיפה. פריז גם נטלה חלק נכבד בכיסוי עלות הפרויקט, וכך מערכות התאורה והריהוט שיעטרו את הכיכר יובאו מצרפת, כולל המזרקה שתוצב במרכז הכיכר. היא אמורה להיחנך כבר בנובמבר.

חיפה: השוק התורכי

בהמשך לכיכר פריז, גם השוק התורכי שהוקם בשנות העשרים של המאה שעברה (בתכנונו של האדריכל פריץ קורננברג, מהדמויות הבולטות באותן שנים באדריכלות המקומית), עובר מתיחת פנים. בשנתיים האחרונות חודשו חלק מהמבנים במתחם והחלה התעוררות מסחרית. כעת מחדשת העירייה את הרחובות הסמוכים - אחד מהם יהפוך למדרחוב וחזיתות של מבנים נוספים יחודשו, לפי תכנונו של האדריכל דן רז. בכוונת העירייה לפתח במתחם מגורים לסטודנטים כדי לחזק את האזור, וכבר בשנה הקרובה יוסבו חלקם למעונות סטודנטים.

חיפה: המטרונית

פרויקט הדגל של עיריית חיפה, שעלותו מוערכת במיליארד שקלים, עתיד לחולל מהפכה במערך התנועה של העיר השלישית בגודלה במדינה - וגם בחיים בעיר. לבד משילוב 90 כלי הרכב שחלקם היברידיים, מתחדשים רחובות מסחריים מרכזיים וחשובים בעיר (בתכנון של אדריכלי הנוף ברקן-אלחייני וגרינשטיין-הר גיל. שלושת מסלולי ה"מטרונית" משתרעים מהמבואות הדרומיים של חיפה ועד לצפון הקריות ולמבואות הדרומיים של עכו. בין הרחובות שחודשו ניתן למצוא את הנביאים והרצל וכן את רחבת בית הקרנות, שכבר מתחילה לחזור לימיה היפים כמרכז שוקק חיים, ותורמת דבר-מה להתאוששותה של הדר הכרמל המוזנחת. המטרונית אמורה להתחיל לפעול בסוף הקיץ הבא, ממש לפני ראש השנה תשע"ג.

באר שבע: חוף באר שבע

שדרות רגר אמורות להיות השדרה המרכזית של באר שבע, אך רוטשילד זה לא: מדובר בכביש מהיר עם מבטים על בניינים מכוערים, הרבה שטחים מתים, עבודות תשתית שהתחילו פתאום וגם נעצרו פתאום, ומינימום עצים שיעזרו להולכי הרגל בשמש הלוהטת.

כעת יש כוונה לשפר את המצב באמצעות אטרקציה. יש להדגיש שהיא מקומית בלבד, ואינה מתייחסת למכלול הבעיות של הכביש הזה. האדריכלית שרה גנזל ואדריכל הנוף אסיף ברמן ממשרד ק.ג.ב. אדריכלים נשכרו כדי לבצע פרויקט בן 7 דונם המכונה "חוף באר שבע". הכוונה לייצר על אחת מפינות צומת רגר-המשחררים, מול המשכן לאמנויות הבמה ובית יד לבנים, "איכויות של חוף ים בלב העיר המדברית": ספורט, משחק, מנוחה, שיטוט ומפגש המאפיינים את הפעילות בחוף, הן פעילויות שביקשו האדריכלים ליישם כאן. בקיץ הבא יהיה אפשר לראות מה יצא.

באר שבע: כיכר התחנה המרכזית ותחנת הרכבת

האתגר המרכזי שבאר שבע נאלצת להתמודד עימו הוא עודף השטחים הפתוחים ברחבי העיר – תוצאה של תכנון לקוי בשנות ה-50. את מקומו של מגרש עצום, ששטחו גדול יותר מכיכר רבין בתל אביב, עומדת לתפוס כיכר ציבורית שתחבר בין קרית הממשלה למרכז התחבורתי של בירת הנגב.

במטרה להתמודד עם גודלו העצום של השטח, חילקו צוות האדריכלים בראשותם של שרה גנזל ואסיף ברמן את הכיכר לאזורים, שאותם כינו "חדרים עירוניים פתוחים". לכל חדר אופי משלו: חדר הגן, חדר המים (בריכה ומזרקה) והסלון העירוני (המותאם גם למופעי רחוב). לבד מנטיעתם של כ-350 עצים נותני צל, יוקמו בסמוך לתחנה המרכזית - שהמלה "מוזנחת" לא תתאר אותה - רציפי נוסעים לתחבורה הציבורית העירונית באורך של 70 מטרים, כדי שלא יזיעו כשהם מחכים לאוטובוס שאינו מגיע.

קצרין: מרכז איתן

מרכזה העירוני של קצרין הוקם בשנות ה-70 בקנה מידה שהתאים לצרכי היישוב הצעיר באותה העת. במשך השנים הידרדר מצבו והוא כבר לא עמד בדרישות המציאות. האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון בחרו לחדש את המרכז, הכולל מבנים חדשים וגם עוגנים שיענו על צרכי התושבים והמבקרים בגולן. לכיכר העיר, ליבה הפועם של קצרין, יוכנסו מתקני משחק לילדים, פינות ישיבה עם שולחנות-משחק למבוגרים, והולכי-הרגל יזכו להתחשבות. מטרתו המרכזית של הפרויקט היא להחזיר את הכיכר אל העיר, להחיות אותה כמרחב של פנאי, מסחר ומפגש חברתי, ולעודד באמצעותה את הכלכלה המקומית.

ראשון לציון: מתחם תרבות פתוח באזור התעשייה

מתחם התרבות הפתוח בראשל''צ (באדיבות עיריית ראשון לציון)

טבריה: חידוש רחוב הגליל

פרויקט חידוש וקירוי רחוב הגליל, בהשקעה של 12 מיליון שקלים, יהפוך אותו ככל הנראה לרחוב המקורה הראשון בישראל. האדריכלים עדנה ואלן ישי-וילסון מתכננים את חידוש הרחוב, שנעשה כחלק מחידוש מרכז העיר טבריה. הכוונה היא לחדש את פניה של העיר הוותיקה לאחר שנים רבות של קיפאון, לא רק לתושביה אלא גם למפת התיירות.

טבריה: השוק העירוני

אין שום דבר מזמין ואסתטי בשוק העירוני של טבריה כבר הרבה מאוד שנים. עכשי, בתקציב של כ-15 מיליון שקלים, מבקש האדריכל מתי אבשלומוב, שאותו שכרה העירייה, לשנות את המצב. פרויקט ההתחדשות הורס את כל המבנים בשוק, והוא ייבנה מחדש כשוק תיירותי. כאן גם יוקם שוק מטבעות, כהמשך להיסטוריה של העיר (שבה פעלה מטבעה), ובמבנה ששימש כמשחטה עירונית ייפתח מוזיאון מטבעות שיספר את מורשתה של טבריה לאורך הדורות.

אופקים: פיתוח השדרה המרכזית

הרצל הוא לא רק רחוב רחב ומרכזי באופקים, אלא השדרה העירונית שדרכה נכנסים לאופקים וממנה מגיעים אל המוקדים העירוניים. בעקבות תכנון אקלימי, מחדשים כעת 800 מטרים מהשדרה (תכנון: שרה גנזל ואסיף ברמן). השדרה מתיימרת להפוך לידידותית יותר להולכי הרגל: רצף הליכה והרחבת מדרכות, הצללה איכותית, עיצוב פינות ישיבה וגופי תאורה חדשים.

הפרויקט נעשה במסגרת "ריכוז מאמץ" של משרד הבינוי והשיכון ומשתלב בפרויקטים עירוניים המוקמים לצידו, שחלקם מתחדשים וחלקם חדשים. בין השאר יפותח ציר נוסף המורכב משטחים ירוקים ומתחבר לרחוב הרצל. הציר מלווה את נחל ותיקים לאורך קילומטר כשהוא מתחיל כציר עירוני, הופך לטבע עירוני ומסתיים במערכת טבעית. בימים אלה משלימים שם שביל לרוכבי האופניים הפעילים בעיר.

בני ברק: מרכז העסקים החדש

גם זמנה של העיר הענייה ביותר בגוש דן הגיע, וכעת נמצאת בני ברק בשלבי פיתוח מתקדמים של מרכז העסקים החדש בצפון העיר, סמוך לקניון איילון. מה שנפתח עם הסנונית הראשונה של מגדלי בסר וזכה להצלחה אדירה, עומד לשנות את פניו של אזור התעשייה והמוסכים (צפו בהדמיה האינטראקטיבית המצורפת למטה). הפרויקט, בתכנונו של משרד בר לוי אדריכלים ומשרד אדריכלי הנוף "תכנון נוף", מנסה לבצע מתיחת פנים באחד האזורים המוזנחים של גוש דן. 100 מיליון שקלים אמורה העירייה להרוויח ממיסי הארנונה במתחם, ובכך לכסות על העוני שבו שרויים תושבי העיר החרדים. כבר בחודשים הקרובים ייחנך המבנה המעוצב של מינהלת האזור, שתלווה ותפתח את המקום ההולך ונבנה.