כחלק מהמסורת בבית ספרו, דודי משה יצא עם בני כיתתו לטיול לחגוג את סיום לימודיו בתיכון. הם יצאו לשיט לאורך הנהר, הסירה התהפכה, הוא נעלם וגופתו לא נמצאה מעולם. האסון הנורא שפקד את משפחתי, העיב מאז על כל המשפחה. האם, שהייתה זמרת כישרונית, חדלה לשיר מאותו היום ודבר אחד היה ברור לאחותו, לימים אמי: הבן שלה ילמד לשחות ויהי מה. חוג השחייה הפך להיות ללא ספק החוג החשוב ביותר שצריך להעניק לילד במשפחתנו.

 

חילוץ והצלה במים סוערים (צילום אילוסטרציה: cliff1066™ CC)

 

עובדות בשטח 

לקראת החגים והחופשות הארוכות הצפויות לנו בחודש תשרי, ארגון 'בטרם' משחרר הודעה מטרידה מאוד לעיתונות: "שיעור ההיפגעויות בחודש תשרי בהם לא היה אף מבוגר שראה את הילד הנפגע עולה כמעט פי 2 בהשוואה לשאר ימות השנה".

הנתונים בישראל לתאונות, מציגים כי טביעות הן הגורם מספר אחת למוות בתינוקות בישראל, פי שניים מכלל תאונות הדרכים עד גיל שנה ופי שניים ממקרי המוות מנפילה, בפעוטות מגיל שנה עד גיל 4.

אחרי כן, הודות ללימודי השחייה, המספרים הופכים להיות מזעריים ובין 34 מדינות ה-OECD אנחנו בהחלט נמצאים במקום מכובד מאוד, במקום רביעי, אחרי איסלנד, אירלנד ובריטניה.

ההמלצה הרשמית משנת 2010 בארה"ב, בה מספר הטביעות לילדים ונוער גדול פי 5 לעומת ישראל ביחס לאוכלוסיה הכללית, היא להתחיל שיעורי שחייה כבר בגיל שנה עד ארבע, כדי לצמצם את מספר המקרים הנפוצים גם במחוזותינו עבור אותה קבוצת גילאים.

 

לימוד שחייה בגיל מאוחר (צילום אילוסטרציה: CC Stig Nygaard)

 

אף פעם לא מאוחר

חיים מבני ברק, ילד שמיני למשפחה שכיום מונה תריסר ילדים, כמעט איבד את אחיו הגדול, שהחליט לבדוק את השלולית שנוצרה ממי הגשמים באתר בניה סמוך לביה"ס. השלולית הייתה למעשה בריכה עמוקה ואילולא ציון המנקה של הבית ספר, הוא לא היה עימנו היום. ציון גדול המימדים קפץ והוציא אותו כחול ישר לבלינסון. חוויה זו הרתיעה את ההורים וחיים לא הגיע מעולם ללימודי שחייה שהובטחו לו, וקינא באלו שידעו ושחו.

 

אחיו של חיים, אותו ילד שכמעט טבע, התעמת עם פחדיו, החל ללמוד שחייה ומשך גם את חיים לראשונה לשיעורי שחייה בגיל 20. כבר בשיעור השחייה הראשון החזיק את עצמו מעל המים בלי לשקוע, יותר מדקה. בחצי שעה חיים התאהב במים, שאמרו לו: בוא תשלוט עלינו, אתה יכול לנו. את חיים אתם יכולים לפגוש בסרטונים הבא:

 

שיעור ראשון

 

שיעור שני

 

להתחיל כבר בגיל שנה?

לפני מספר חודשים השארנו בבריכה תאומות עם הוריהן, להתנסות ממושכת במים. מדובר באהבה. לא ממבט ראשון, כי לקח להם קצת זמן להפשיר את הקרח, אבל קרח לא מחזיק הרבה בתוך מים בשלושים ואחת מעלות. ארבעה חודשים לאחר שהתחילו לשחות, הן מחכות לבריכה כל השבוע.

 

לימוד שהוא משחק - משחק שהוא לימוד (צילום: 'עולם המים')

 

השיעורים מתקדמים לאיטם, בקצב של ילדים בני שנה. התאומות כבר צוללות עמוק ורדוד, קופצות אל המים, ובשיעורים האחרונים אף החלו ללמוד לעשות "תנועות" של שחייה ברגליים. בכל שיעור מחכה הפתעה – מזרן שהופך למנהרה, מגלשה שגולשים בה משפת הבריכה לתוך המים, גלגל ים שצריך לצלול דרכו וכך הלאה.

 

הילדות מרגישות בטוחות במים, צוללות כמו תינוקות דולפין, מפילות את עצמן בלי חשש משפת הבריכה לתוך המים, וההורים מרגישים בפירוש שהן התחזקו מתחילת הקורס. הן כבר מכירות את כל השירים, ולמדו בעקבות כך גם להרים ידיים למעלה ועל הראש, וגם לסמן שלום בסוף השיעור.

 

התאומות צוללות במים (צילום: 'עולם המים')

 

בריכה עם ילדים כרוכה בלא מעט לוגיסטיקה לכל הורה, וכפליים כשמדובר בשני תינוקות. עם או בלי עגלה, עם או בלי חלוק מגבת, איפה להחליף בגדים והאם לאכול אחרי הבריכה בקפיטריה או כבר במכונית בדרך הביתה.

 

כחלק מהמדיניות של "עולם המים", התינוקות נדרשים לשחות בבגד-ים חיתול רב-פעמי, ובמקום נמכרים בגדי ים כאלה למי שרוצה במחירים זהים למחירי החנויות. אומרים שברב-פעמיים יש פחות "פספוסים" במים, וחוץ מזה, הם הרבה יותר יפים וגם מתחשבים בסביבה.

 

התאומות במים

 

כן:

רצוי לא להגיע הרבה זמן לפני תחילת השיעור, מפני שמחוץ למים ובתוך חלל הבריכה שוררת אווירה של סאונה – חם ולח.  יחד עם זאת, גם בחום יולי-אוגוסט מדובר בבילוי שבועי נעים ומרענן. הילדות נהנות, ההורים נהנים, מה צריך יותר מזה.

 

לא:

יועצי התפתחות אינם סבורים כי קורס שחיית תינוקות מקדם את ההתפתחות המוטורית של תינוקות. רופאי ילדים (לפחות הרופא של התאומות) מביעים חשש מפני זיהומים שעלולים להימצא במים.

 

אבא:

"הכי כיף הוא רגע הכניסה למים. ברגע שהבנות מזהות שהגענו לבריכה, הן מתחילות להתרגש ורוצות להכנס למים. אבל עם הנגיעה במים, מגיעה ההתרגשות לשיאה. שמחה, צהלות והתזת מים לכל עבר. באותו רגע אנחנו יודעים כי הם מרגישות בטוחות במים, אינן חוששות ומוכנות לקחת חלק בפעילות ובשירים. ומתחילים בשירה: "איפה הידיים? הנה הן! פאצ'-פאצ'-פאצ' במים..." איזה כיף!"

 

אמא:

"הקורס הזה הוא חוויה משפחתית. מין ג'ימבורי ענק בתוך המים. אנחנו משתדלים להחליף בינינו את התאומות – שבוע אמא שבוע אבא, וכך לכל אחת מהן יש זמן איכות עם אחד מאיתנו, וכולנו נהנים."

 

שנה טובה ובטוחה, במים, באוויר וביבשה, לכל בית ישראל.