גשר מנהטן: קשוח ומסוכן

תחקיר: שחר פלד

אחיהם הצעיר של גשר ברוקלין וגשר וויליאמסבורג נפתח לתנועה בשלהי 1909 (על אף שבנייתו הושלמה רק ב-1910), בעלות של 31 מיליון דולר ובעיצובו של ליאון מוסייף, שמאוחר יותר נודע לשמצה בגלל תכנונו של גשר מצר טאקומה, שהתמוטט ב-1940. זהו הגשר התלוי השלישי המקשר בין מנהטן לברוקלין, והוא תוכנן במקור לשמש לתנועת רכבות בלבד. השם הבלתי יצירתי שניתן לו בהתחלה היה "הגשר התלוי מספר 3", טרם הוחלף לשם הנוצץ יותר.

העיצוב המקורי, מעשה ידיו של האדריכל גוסטב לינדרטל, היה אמור להיות חדשני באופן קיצוני וחסר תקדים לכל תוכנית גשר אמריקאי עד אותה עת. הוא הציע שלשלאות פלדה כתחליף לכבלים המסורתיים שהחזיקו את שאר הגשרים התלויים. עם זאת, כמו היום גם אז, הפוליטיקה היא שהכריעה: עם כניסתו לתפקיד של ראש העירייה החדש, ג'ורג' מקלילאן, הצליחה החברה של רובלינג (שהחזיקה בבעלות על הכבלים המסורתיים) לדחוק את לינדרטל אל מחוץ למשחק.

התכנון הבעייתי של מוסייף גזר על הגשר גורל רעוע ומתנודד. מסילות הרכבת לאורך 2,089 המטרים של הגשר נבנו בשני צדיו במקום במרכזו, והרכבות החוצות גורמות עד היום לרעידות ולטלטלה של כל המבנה. התנודות גברו עם השנים, ככל שהרכבות הפכו לארוכות וכבדות יותר, והמסילות נסגרו לתנועה ב-1986, כשהן נפתחות ונסגרות לסירוגין למשך 18 שנה. גם כיום נמשכים שיפוצים וחיזוקים בחלקים שונים בגשר, שצפויים להימשך עד אמצע 2013, אבל בינתיים סרטון די מלחיץ ביוטיוב מתעד את התזוזות של הגשר הכורע תחת העומס.

לגשר שבעה נתיבי תחבורה בקומה העליונה (שעוצבה במקור לחשמליות) וארבע מסילות רכבת בקומה התחתונה, לצד שביל אופניים ומסלול הליכה שנפתח מחדש ביוני 2001, לאחר שהיה חסום במשך 40 שנה. ביחס לשכניו הגשרים, חולפים בו על בסיס יומי "רק" 75 אלף כלי רכב ו-3,000 הולכי רגל, אבל רכבות התחבורה הציבורית החולפות מעמיסות לא פחות מ-320 אלף נוסעים בממוצע ביום.

לכתבות הקודמות בסדרת "ניו יורק לנצח"

אחד המאפיינים המרשימים של הגשר הוא מתחם הכניסה מצד מנהטן: שער ניצחון מקושת, מוקף עמודים המסודרים בחצי גורן, ממסגר את פתח האתר. הקשת והאכסדרה בסגנון בארוקי הושלמו ב-1915 והם מהוות פיסת היסטוריה משמעותית בפני עצמן; למרות שנים של הזנחה וניסיונות של מהנדסי תחבורה להסיר את המבנה, הוא שופץ ושומר בשנת 2000 ונותר על כנו לברך לשלום את באי הגשר. מצידו השני, בברוקלין, נוחת הגשר בשכונת DUMBO, ראשי תיבות של "האזור שתחת מעבר גשר מנהטן". ב-2009, עם חגיגות המאה להיווסדו, הוכרז הגשר אתר היסטורי-לאומי להנדסה אזרחית, ושלט הברונזה המעיד על הכבוד שחלקו לו הותקן מאז בצידו הברוקליני.

בדומה לשכניו לנהר, גשר מנהטן הוא כוכב של סרטי האזור. בקומדיה הרומנטית בכיכובו של סטיב מרטין, "בודד במנהטן", הגשר הוא גיבור מרכזי ומהווה מוקד פופולרי להתאבדות המונית של גברים בודדים, אך בו בזמן, גם נקודת המפגש של זוג האוהבים בסרט. הגשר הוא גם מקום המסתור של "טו-פייס" המרושע בסרט "באטמן לנצח", ובו מתרחשת סצינת הסיום של "חטיפת רכבת פלהאם 123" מ-2009. טעות נפוצה משייכת את הגשר בפוסטר המפורסם של סרט הקאלט "מנהטן", מבית היוצר של וודי אלן, לגשר מנהטן, אף שמדובר בכלל בגשר קווינסבורו הצפוני. גשר מנהטן, כבודו במקומו מונח, ממשיך להתנדנד לו במקום ולמשוך אליו המונים, בין אם כדי לחצות את הנהר הגדול ובין אם כדי לעצור לרגע מהמולת העיר ולהשקיף בנחת על אוצרותיה.