מאפינס הם מאכל חמקמק וערמומי. הם הקדאפי של עולם האוכל. כן כן, אני יודעת שאתם מפקפקים בדברי, ובכל זאת אני עומדת מאחוריהם. בהתחלה, גם אני חשבתי שמדובר במאכל חמוד ובלתי מזיק. ובכן, הבה ואפרוש בפניכם את מסכת השקרים והמזימות של המאפינס, שמונעת מאתנו לראות את פרצופם האמיתי.

 

למעשה, הדו-פרצופיות שמאפיינת את המאפין מתחילה עוד בעולם המורפולוגיה. "מאפין" - איזה שם מתפנפן! לא סתם עוגה קטנה. מ-א-פ-י-ן. המאפין גם לא יכול להחליט מה הטייתו לרבים. האם יש לומר מאפינס? או שמא מאפינז? ואולי בכלל מאפינים? וכל הקטע הזה שהשם שלהם דומה למילה "מאפה" וזה ציוני וכאלה - אני לא קונה את זה.

 

השקר ממשיך בעולם האסוציאציות שהמאפין ניכס לעצמו שלא כדין. אני יכולה בקלות לדמיין לקוח בבית קפה שאומר לעצמו "הממ... אני שבע מדי בשביל פרוסת עוגה - נראה לי שאזמין רק מאפין" (עזבו כרגע את הסבירות לכך שאדם יהיה שבע לאחר שאכל בבית קפה). כלומר, בשדה הסמנטי של המאפין ישנן משמעויות של קלילות ואולי אף בריאות - לפחות ביחס לעוגה. אסוציאציות אלה הן מוטעות לחלוטין, כמובן, שכן לרוב מאפין הוא פשוט עוגה במנז'ט.

 

בנוסף, המאפין משדר התחכמות (עד כדי פלצנות), אך לרוב ללא כיסוי. הרי עוגה בחושה פושטית היא עוגה בחושה פושטית, ושום מוסד קולינרי המכבד את עצמו לא ימכור לך דבר כזה. אבל אפה את הבלילה בעטרות נייר וקרא לתוצאה מאפינס - ופתאום מדובר במאכל מתוחכם ואופנתי שראוי לבוא בציבור ובתפריט.

 

חוסר המהימנות של המאפין מאפיין גם את תוכו, גופו, ומהותו (חחח, אמרתי מאפין מאפיין). בהינתן מאפין, לא ניתן לדעת מהסתכלות עליו אם מדובר בפצצת שומן וקלוריות או בחטיף קליל ומזין, ביצירה קינוחית מושחתת או במוצר בריאות מנוקד בקרעי אצות ופולי סויה. עד שלא תנגוס בו, לא תוכל לדעת אם יהיה רך ונימוח או יבשושי ומתפורר, קליל ואוורירי או בעל מאסה כשל אחרון היסודות בטבלה המחזורית ויידבק לך לחך ולא ירפה עד יומך האחרון.

 

והבעיה הגדולה ביותר היא אוסף השילובים הבלתי הגיוניים בין שלל המאפיינים האלה. אתה יכול לקבל לידך מאפין שהוא גם יבשושי, גם כבד, גם עם טעם של אוכל בריאות וגם משמין בטירוף. לא הגיוני! לא פייר! על כן, הכרזתי חרם על המאכל הנלוז הזה עד שיואיל בטובו להתאפס על עצמו (יצוין שאת הטקסט הזה כתבתי לפני יותר משנה, לפני שהיה אופנתי להכריז חרמות על כל דבר שזז. סתם שתדעו).

 

עם זאת, לעתים אני מתפשרת - כאשר לי יש שליטה על הנעשה, ואני קובעת את הטון. המאפינס האלה מבינים רק כוח, אני אומרת לכם.

 

עבורי מאפין הוא חצי דרך בין מאפה בריאות לקינוח. הוא נותן מענה טוב כשבא לי משהו טעים אך לא מתוק מדי, שלא יעשה אותי יותר רעבה משהייתי לפני. אתם יכולים לראות את המאפינס האלה כקינוח בריא במיוחד או ככמעט אוכל בריאות. אני בוחרת באופציה השנייה ואוכלת אותם לארוחת בוקר - יש בהם סיבים תזונתיים מהקוואקר, ויטמינים וכאלה מהתפוחים, מעט סוכר ושומן (יחסית), והקמח הלבן... טוב - למי שבסדר עם זה אין בעיה, ולמי שלא, אתם מוזמנים להכין מקמח מלא ולדווח איך היה (טרם ניסיתי בעצמי). אבל אז זה באמת יהיה אוכל בריאות (רעד קל אחז בי לפתע).

 

בקיצור, הם בריאים וזולים יותר מחטיפי בוקר למיניהם, אבל טעימים וממלאים יותר. הם קלים להכנה, ואפשר להכין אותם מראש, לשמור בפריזר ולהוציא בעת הצורך. הם יפשירו תוך כשעה, ולחלופין אפשר למקרגל אותם לכמה עשרות שניות.

 

עם כל זאת, אני מבקשת בכל לשון של בקשה שלא לסמוך בעיניים עצומות על מאפין זר שאינכם מכירים, ועדיף לא לבצע בסביבתו תנועות חדות או פתאומיות.

 

מאפינס תפוחים וקוואקר

 

מבוסס על: מתכון של Big Locust Farm Bed and Breakfast שמצאתי בשיטוטי באינטרנט

עלות: כ-11 שקל

כמות: כ-15 מאפינס

 

מרכיבים

  • 1/2 1 כוסות קוואקר (לא משנה איזה סוג)
  • 1/4 1 כוסות קמח
  • 1/4 כפית קינמון
  • 1/4 כפית פלפל אנגלי
  • 1/4 כפית ציפורן טחונה
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 3/4 כפית סודה לשתייה
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 כוס רסק תפוחים
  • 1/2 כוס חלב או מים
  • 1/2 כוס סוכר חום
  • 5 כפות שמן
  • 1 ביצה
  • אפשרות: מעט חמוציות

 

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות.
  2. מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים (קוואקר עד מלח).
  3. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
  4. יוצקים את התערובת לתבנית שקעים (רצוי לשים בשקעים מנז'טים או להשתמש בתבנית סיליקון שמאפשרת חילוץ קל). אופים כ-20 דקות, עד שהמאפינס מזהיבים.