הדפסה
לכתבה באתר
משהו בשילוש הקדוש הזה של בצק-רוטב עגבניות-גבינה עושה את זה לכל הגילאים. ובינינו? פיצה היא לא מזון רע כל כך. לא כל פאסט פוד הוא ג'אנק פוד ואם מכינים את הפיצה לבד מקמח מלא, עם עגבניות טריות וגבינה אמיתית ומופחתת שומן, הרי שמדובר אפילו במנה מזינה.
למה שבלולים?
אני מתחכמת, כהרגלי, ומגלגלת את הבצק לשבלולים. למה לעבוד יותר קשה? כי כשמגלגלים בצק פיצה אפשר להשתמש בחצי מכמות הגבינה, וזו תורמת לא מעט שומן רווי למתכון. אם ננסה להסתפק ב-100 גרם גבינת מוצרלה בפיצה רגילה נקבל "מעלה קרחות" ופיצה יבשושית למראה. שבלולי הפיצה מאפשרים החזקה נוחה בידיים לפעוטות וילדים וגם מאפשרים שינוע. שינוע הוא ערך חשוב במטבח, שכן את השבלולים ניתן לארוז בקלות בשקיות ולשלוח לארוחות עשר וארוחות ביניים. ונראה אתכם עושים את זה עם משולש פיצה.
הנמנעים ממוצרי חלב בכלל והילדים רגישים לחלב בפרט ישמחו לקבל שבלולי פיצה, אליהם ניתן לגרד בחורים הרחבים של הפומפייה טופו קשה, ועם רוטב העגבניות ומליחות הזיתים כמעט ולא חשים בהבדל.
מי מפחד מבצק שמרים?
רוב האנשים חוששים מהתעסקות עם בצק שמרים, אבל אני חושבת שמדובר בקפיצת מדרגה מנטאלית בלבד. זה קל בדיוק כמו לערבב בצק פריך או בצק שמבוסס על שמנת חמוצה או גבינה וחמאה. בצק זה בצק, החומרים הם חומרים, רק שהתוצאה שונה לגמרי. בצק שמרים יוצר בצק אוורירי, דל שומן וממלא בניחוח נפלא את הבית, חדר המדרגות והלובי גם יחד.
בצק שמרים דורש הכנה מוקדמת ועל כן אפשר להבין את חוסר החשק הציבורי להתעסק איתו, אך אם נתחיל בהכנת הבצק, ניתן לו לתפוח ובינתיים נכין את הרוטב, הגבינה, התוספות ונשטוף את הכלים - בזמן הזה הבצק כבר יתפח. אז שנסו מותניים, הכינו את המיקסר והכינו את המצרכים.
אני מנצלת את המומנטום וכשאני מכינה בצק בבית הוא מבוסס על 100% קמח מלא. אפשר להשתמש בכל קמח מלא שרוצים, רק הקפידו לאחסן את הקמחים המלאים במקרר בימות הקיץ, שכן קמח מלא מתעפש ונתון למתקפות חרקים הרבה יותר מקמח לבן.
אני ממליצה על השימוש בשמרים יבשים, הנראים כגרגרים חומים אפורים. קונים אותם בוואקום בשקיות אישיות (כמו אבקת אפייה) או בשקית ואקום כמו קפה (היא מחזיקה שנתיים בערך). אין צורך לקרר אותם אחרי הפתיחה, פשוט אחסנו אותם במזווה בצנצנת זכוכית. שמרים יבשים אף פעם לא מתקלקלים, הם תמיד מוכנים לשימוש, אין להם קפריזות ולא צריך להפריד אותם מהמלח או השמן. בקיצור- אף על פי שאין להם פרסומת ויח"צן, הם עושים את העבודה וזה מה שקובע.
מטפלים בעגבניות ובגבינה
רוטב עגבניות: כדאי להשתמש ברוטב עגבניות ביתי, אין פשוט ממנו: פשוט מחממים שתי שיני שום קצוצות בכף שמן זית, מוסיפים שתי עגבניות מגוררות, שתי כפות רסק עגבניות, ½ כפית מלח, ½ כפית אורגנו יבש ומבשלים עשר דקות. אפשר גם להשתמש ברוטב קנוי, אך הוא עלול להיות יותר יקר, פחות בריא ופחות טעים.
גבינה: אני ממליצה להשתמש במוצרלה קשה, אחוזי השומן בה נמוכים יחסית לגבינה צהובה רגילה (20% כמדומני) ואין בה צבע מאכל.
אותה עבודה, כפול רווח: אם אתם רוצים לעבוד פעם אחת ולהרוויח שתי מנות, הכינו שבלולי פיצה משני שליש כמות הבצק, ומשליש הבצק הנותר הכינו שבלולי קינמון. על הבצק מורחים חמאה רכה, מפזרים סוכר חום וקינמון. חותכים לשבלולים, שמים כל שבלול בתבנית מאפינס ושופכים כפית מים מעל. המים ייצרו סירופ נפלא בתחתית המאפה. אופים כמו שבלולי הפיצה. המליחות העדינה של הבצק דווקא תחמיא למילוי הקינמון המתוק ותעמיק את טעמיו.
שבלולי פיצה
המצרכים לבצק:
1/2 ק"ג קמח מלא
1 כף שמרים יבשים
1 כף סוכר חום
1 כפית מלח
1/4 כוס שמן קנולה
1/2 1 כוסות מים חמימים
6-8 כפות רוטב עגבניות
100 גרם מוצרלה מגוררת
חופן זיתים קצוצים (או כל תוספת אחרת: בצל, תירס, פטריות וכד')
הוראות הכנה:
1. בקערת המיקסר מערבבים את כל חומרי הבצק מלבד המים החמימים אשר אותם מוסיפים בהדרגה (ייתכן שלא תידרש כל הכמות). עם קרס הלישה שמים את הבצק כשמונה דקות. מוסיפים מעט קמח או מים לפי הצורך, ליצירת בצק גמיש ונוח.
2. מתפיחים את הבצק בקערה כשהקערה עטופה היטב בשקית ניילון, בין חצי שעה לשעתיים, עד הכפלת הנפח.
3. מחממים את התנור ל-190 מעלות.
4. מוציאים את הבצק שתפח מן הקערה ומרדדים למלבן. מורחים רוטב עגבניות, מפזרים גבינה מגוררת וזיתים קצוצים (או כל תוספת אחרת) ומגלגלים את המלבן לכדי גליל.
5. חותכים את הגליל לפרוסות בתנועות ניסור כמו פריסת לחם, ומסדרים את השבלולים על גבי תבנית עם נייר אפייה. אופים ב-190 מעלות 15 עד 20 דקות לתוצאה שחומה, מבעבעת ומריחה נפלא.
- גלי לופו אלטרץ היא מדריכת סדנאות לבישול בריא
עוד מתכונים בריאים לילדים
