>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"אם אינך יפה, את צריכה ללמד את עצמך להיות אטרקטיבית. אני גיליתי שכל הבנות היפות שלמדו איתי בתיכון, הגיעו לגיל העמידה כשהן נראות מרושלות. הן סמכו על הפנים היפות שלהן ולא פיתחו שום דבר אחר. הן לא למדו איך להיות מעניינות. אם את נטולה דברים מסוימים, את צריכה לדאוג להם בדרכים אחרות", אמרה איריס אפפל בראיון לגרדיאן ב-2010.
האיט גירל המבוגרת בהיסטוריה חוגגת היום (שני) את יום הולדתה ה-90, ונדמה כי היא רק בתחילת דרכה האופנתית. "כוכבת גריאטרית", כך היא מגדירה את עצמה בציניות. אפפל – מעצבת פנים, אופנה וטקסטיל – היא מושא הערצה לשוחרי אופנה ועיצוב, בלוגרים, מעצבים ואנשי תרבות. למרות גילה המבוגר, היא מייצגת את הקול הניו יורקי העכשווי ומתלבשת בצורה מקורית ומעוררת התפעלות. אפילו מקל ההליכה שלה מסוגנן.
בגיל 90, יש לה מגוון תוכניות לעתיד: בספטמבר תשיק קו תכשיטים, צעיפים מודפסים ואקססוריז בשם Rara Avis, שיימכר באתר HSN, ובנוסף היא עובדת עם מעצב התכשיטים העולה אלכסיס ביטר על עיצוב קו התכשיטים השני שלו. לאחרונה אף הודיע הקולנוען הוותיק אלברט מייזלס, המוכר בעיקר בזכות הסרט "גריי גארדנס" מ-1975, כי באביב הבא יחל בצילומים של סרט דוקומנטרי על אודות אפפל.
איריס אפפל נולדה ב-29 באוגוסט 1921 כאיריס בארל, בת יחידה לאב בעל עסק לזכוכיות ומראות ולאם שהחזיקה בוטיק אופנה. הרומן שלה עם עולם האופנה החל כשהיתה בת 12, וקנתה לעצמה לראשונה בגדים. לאחר לימודי היסטוריה של האמנות באוניברסיטת ניו יורק ובבית הספר לאמנות באוניברסיטת וויסקונסין, עבדה במגזין Women's Wear Daily ואצל מעצבת הפנים אלינור ג'ונסון, ושימשה אסיסטנטית של המאייר רוברט גודמן. ב-1948 נישאה לקרל אפפל, ושנתיים מאוחר יותר השיקו השניים את חברת הטקסטיל Old World Weavers, אותה ניהלו אותה עד לפרישתם ב-1992. אפפל לקחה גם חלק בפרויקטים רבים לשימור ושחזור פריטי עיצוב, כולל בבית הלבן, וליוותה כך תשעה נשיאים – מטרומן ועד קלינטון. היום היא מייעצת ומרצה על אופנה וסטייל.
בשנת 2005 הקדיש לה מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק תערוכה, שבה בחרה ביחד עם האוצר הרולד קובה את מערכות הלבוש המעניינות ביותר שלה. התערוכה זכתה להצלחה, ואפפל הפכה למוזה של מעצבים רבים ושימשה השראה לקולקציית סתיו-חורף 2006-2007 של ראלף לורן. בהמשך לתערוכה תועדה מלתחתה גם בספר Rare Bird of Fashion: The Irreverent Iris Apfel (הוצאת Thames & Hudson), שכתב קובה וצילם אריק בומן. ב-2007 הגשימה את חלומן של אושיות אופנה רבות, כשצולמה על ידי ברוס וובר למגזין ווג האיטלקי. ב-2008 כיכבה בקמפיין של המותג Coach ושובצה ברשימת המתלבשים הטובים של מגזין וניטי פייר.
יותר זה יותר
אפפל היא אחת מהדמויות הססגוניות ביותר שידע עולם האופנה, והיא מטפחת סגנון ייחודי המשדר שנינות מתוחכמת ועליזה. בשעה שהעולם מאמץ את רעיון ה"פחות זה יותר", אפפל דוגלת דווקא ב"יותר זה יותר" ומייצגת זרם נכחד של סגנון אקסטרווגנטי כדרך חיים. היא לובשת שכבות של צבעים, טקסטורות ודוגמאות, ומערבבת בגדים של מעצבי על כדולצ'ה וגבאנה עם פריטים משוקי פשפשים, שמלה אקזוטית שקנתה באחד ממסעותיה לשבטים נידחים עם פרוות וצמר קשמיר. לשיטתה, "כשאתה לא מתלבש כמו אחרים אתה לא חייב לחשוב כמו אחרים".
מלתחתה מאופסנת במחסן רחב ידיים הנמצא בקרבת ביתה, וכל בגד מהווה נקודת ציון של סיפור מחייה. היא נהנית מפריטים זולים שקנתה ברשתות טופשופ ו-H&M ממש כמו מבגדי מעצבים, שאת רובם רכשה במכירות סאמפלים בבתי אופנה לפני שהתפתחה המודעות לשמירתם בארכיב. יש לה אוסף ענק של מכנסי ג'ינס – הפריט המועדף עליה – אשר את רובם רכשה ב-15 דולר או פחות בשוק בטורקיה. למרות שהיא אוהבת פריטי יוקרה, סיפרה בראיון כי "נאלצתי להשתתף בכמה מסיבות, ולא הצלחתי למצוא שום דבר ללבוש. בלנסיאגה עיצב מספר פריטי פרט-א-פורטה, ומחירם היה שערורייתי – 300 דולר שהיום הם כמו עשרת אלפים דולר, אך הייתי נואשת. מה שבאמת הרג אותי היה שגנבו ממני עוד 35 דולר על תיקון המכפלת. אמרתי לעצמי שלעולם לא אכנס לסיטואציה כזו שוב".
למרות שהיא אוהבת בתי אופנה רבים, ובהם ג'יאנפרנקו פרה, ג'פרי בין, מוסקינו, ז'אן פול גוטייה, קריזיה ודורו אולוו, דווקא על שאנל יש לה לא מעט ביקורת. "את שאנל אני מעדיפה לראות על נשים אחרות", אמרה בראיון. "נשים מלאות בעלות חזה גדול נראות בבגדים של בית האופנה כמו נקניקיות קטנות". מעל לכל, אפפל דוגלת באביזרים בולטים. שרשראות ענק, צמידים, עגילים, וכמובן – משקפיים עגולים שהפכו לסימן ההיכר שלה. "הם ציוד סטנדרטי שבא איתי", אמרה אפפל על המשקפיים, המייצגים את הרוח החופשית והמקורית שעליה היא שומרת כל חייה.