גישה חדשה לחומר ישן היא מה שמבליט את גופי התאורה של אסף וינברום. את הרומן שלו עם העץ החל אסף עוד בשנות לימודיו בשנקר, כאשר גילה מחרטה ידנית עזובה ומאובקת בירכתי הסדנא. מאז הוא עושה לילות כימים ליד המכונה, מתמקצע והופך לאומן במלאכות העיבוד והעיצוב בעץ.

 

וינברום (30), יליד ראשון לציון, הוא איש כפיים העובד מול החומר ואיתו כדי לממש את חזונו. מכיוון שלא ראה את עצמו יושב במשרד ממוזג, החליט לפתוח סטודיו עצמאי המתמחה בגופי תאורה. "לשבת מול המחשב ולעשות הפסקות קפה לא היה אופציה בשבילי", הוא אומר, "אני צריך להיות בסדנה וליצור. היה לי המזל למצוא נגרייה ישנה שאף אחד לא משתמש בה, ושכרתי אותה עם הציוד מחבר, בזול. למדתי להשתמש במה שיש לי ולאלתר, כדי להימנע מלהוציא את העבודה החוצה לאנשי מקצוע אחרים".

 

בלילות הוא עובד כברמן בעיר מגוריו, תל אביב, ובימים הוא עובד בנגרייה שלו בבני עטרות, מפתח שיטות עיבוד המבוססות על מלאכות ותיקות כמו למינציה וריסוס חול. דרך השינויים הקטנים שהוא עושה בתהליכי הייצור הוא מגיע לתוצאות מפתיעות, והאופי העקשן מוביל לרמת הדיוק בפרטים שאליה הוא שואף. "עם הזמן אני צריך לעשות פחות ופחות מודלים והדברים באים יותר בקלות", הוא מעיד על עצמו. "ככל שאתה עושה משהו יותר זמן אתה תהיה יותר טוב בו, וזה מה שחיפשתי – להיות מאסטר במה שאני עושה".

 

זהו גם הבסיס לבחירת המוצרים שהוא מייצר. "אני חושב שגופי התאורה מזכירים לאנשים משהו ישן וטוב, זיכרון של פעם. העץ הוא חומר שקל לנו להיקשר אליו", הוא סבור. "בגופי התאורה האלה רואים תוצאה של עבודה – אפשר להבין מה עשו לעץ: מישהו חתך אותו, חרט אותו, ליטש אותו, והוא מכיל את הזיכרון של כל הפעולות והאנרגיה הזאת".

 

אחד המאפיינים הבולטים באובייקטים של וינברום הוא התנועה שהם מכילים, מרבית העבודות מכילות תרגום של צירים ומחברים לחומר שאיתו הוא עובד – כלומר עץ. זהו תהליך מעניין היוצר מופעים חדשים והמצאות. אופי החומר גורם לכך שהפרטים החבויים שאנו רגילים לא לראות, גדלים והופכים לנקודת מרכז ומיקוד בקומפוזיציה הכללית של החפץ.

 

על גופי התאורה

 

במנורת ה"גרדום", לדוגמה, המוטיב המרכזי הוא ציר המבוסס על עיקרון מוכר מכיסאות-ים ישנים, שמאפשר לכוונן את גובה התאורה הרצוי. התלייה של המנורה דמויית המנוף מהקיר הופכת אותה למעין בת-כלאיים של מנורה תלויה, מנורה עומדת ומנורת קיר (הנפוצה יותר בארצות הברית ובאירופה). השימוש בעץ בהיר מוסיף לה גון מודרני מסוים, המשתלב יפה באקלקטיות הביתית.

 

לעומת המורכבות של מנורת הגרדום, עומדות מנורות WAF וה-CHUKO בפשטותן. השתיים מציגות פרופורציות יוצאות דופן, והן מורכבות בעיקרן מכיפוף פשוט של פורניר או של נגזרת קרטון, המהווים את האהיל. המחברים הגדולים והמובלטים הם המשך לסימן ההיכר של וינברום, שבו חלקים כאלה מקבלים נפח חזותי גדול יותר. במנורת chuko הוא הוסיף שרבוטים וסקיצות על גבי האהיל, והם מתגלים ברגע שנדלק האור – מעשה שמכניס באופן ישיר את ההיסטוריה של האובייקט לתוך התוצר הסופי.

 

את השינוי הגדול ביותר שהוא עובר מבחינה כלכלית, מייחס אסף לעבודה צמודה עם מאמן אישי המלמד אותו את רזי הפן השיווקי והעסקי של ענף העיצוב. "כיום אני חושב בצורה כלכלית יותר וכמובן שזה משפיע על המוצר שלי, אבל לטובה. זה אומר שאני יכול להביא אותו ליותר אנשים, במחיר טוב יותר ובהשקעה חכמה יותר של הזמן והמאמץ שלי. אני מבין היכן ואיך לשווק את המנורות שלי, והחשיפה מובילה למגעים עם חברות בינלאומיות כדי להוציא את המוצרים לרחבי העולם, דבר שיעזור לי בהרחבת הסטודיו". לדבריו, "אני רוצה להתקיים מהעיצוב שלי. בדרך שבה בחרתי, יש לי חברה ואני מחליט על הכל. יש לי שליטה מלאה על מה שאני עושה ומה שאני מעצב, ואין יותר טוב מזה".

 

ניתן ליצור קשר עם אסף באתר שלו או לראות את גופי התאורה החדשים ב-Design space ברחוב אליפלט 26, תל אביב.

 

מחירים: 1,000 עד 6,500 שקלים