אני מלככם!", מסנן המלך ארתור לעבר נתיניו עלובי המראה ב"מונטי פייתון והגביע הקדוש". כשאחד מהם דורש לדעת מה מקנה לו את המשרה הנעלה, ארתור מברבר על גבירת האגם שהעניקה לו את החרב אקסקליבר. הדיסידנט מסביר לו בלעג שבשלטון לא זוכים רק מתוקף העובדה שאיזה זנזונת נתנה לו חרב, בעוד ארתור מנסה להשתיקו, לשווא. הסצנה הזו, מתוך הסרט הכי טוב שנעשה אודות המלך, מגחיכה את היומרה של ארתור לשלוט בעמו רק מתוקף היותו זה שהשיג את החרב האגדית, ועל הדרך לועגת לכל הסרטים והסדרות שקיבלו את הנרטיב הפשטני הזה.

 

בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

גם בסדרה של רשת Starz שמגיעה כעת ל־yes, "קמלוט", ארתור משיג את החרב, אבל באופן אחר לגמרי וכחלק ממהלך פוליטי־יחצני שמוביל המנטור והפטרון שלו, המכשף מרלין. בדומה לסדרות היסטוריות מצליחות אחרות ("שושלת טיודור" ו"הבורג'ס") היא מנסה להציג גרסה ריאליסטית יותר, להציץ אל המהלכים, הבחישות והלחישות שמאחורי ההכרזות הבומבסטיות, הקלישאות והטקסים שראינו כבר במאות סרטים על ימי הביניים.

 

בעיני הקאסט ואנשי ההפקה, הגישה המחוספסת מהווה הצדקה בעיני עצמה לכך ששוב מספרים לנו את סיפורו של ארתור. סיפור המסגרת הרי מוכר מאוד. כאוס מאיים לקבור את בריטניה של ימי הביניים, ואל הדגל נקרא המלך החדש, שנבחן כשהוא מתמודד עם החלטות מוסריות מעמיקות ועם אתגר איחודה של הממלכה השרויה במאבקי כוח.

 

פה מתחיל הטוויסט: המלך ארתור (ג'יימי קמפבל באוור, "הארי פוטר", "דמדומים") הוא בחור צעיר, חסר דאגות ונאה, שנלקח מביתו וממשפחתו על ידי הקוסם מרלין (ג'וזף פיינס, "שייקספיר מאוהב", "פלאש פורוורד"), אשר גילה לו שכל ימיו חי בשקר והוא בעצם בנו של המלך והיורש לכתר.

 

מול ההבטחה הזו עומדת מורגן (אווה גרין, "קזינו רויאל", שלמרבה הצער הבריזה מהמפגש עימנו), בתו הסקסית והאכזרית של המלך אותר, לה שיוו מראה של מלכת סאדו בבגדים כהים ואיפור דרמטי, אשר הוגלתה מחצר המלוכה בגיל 15 וחזרה שטופת תאוות נקם ואמביציה לוהטת אף יותר מהגזרה שלה. לאחר שהיא מרעילה למוות את אביה, מורגן טוענת לזכותה על הכתר, ומשנודע לה על קיומו של אחיה למחצה, ארתור, היא מכריזה על קרב אפי מולו על הכס, כולל שימוש בכלי נשק בלתי קונבנציונליים.

 

על הסט עצמו אי אפשר היה שלא להתרשם מעושר ההפקה, ההרפתקה הטלוויזיונית הראשונה של המפיק גראהם קינג ("השתולים"). תקציב כל פרק נאמד בכמיליון וחצי דולר, או כפי שהיטיב להגדיר ג'וזף פיינס, "תקציב של סרט עצמאי קטן שלרוב קשה מאוד לגייס". על הסט, אשר שימש גם לצילומים של "שושלת טיודור", נבנו שתי טירות בשלמותן, מבפנים ומבחוץ. הראשונה היא קמלוט, מבצרו של ארתור והשנייה היא פנדרגון, טירתה של מורגן, אחותו.

 

קמלוט עומדת על צלע הר ומשקיפה אל נוף עוצר נשימה. הטירות, שנראות אמיתיות לגמרי, הן למעשה רפליקות הבנויות מ"אבנים" ענקיות העשויות מגבס שנצבעו ביד, והכנתן, בהודו, ארכה חודשיים. פנים הטירות נעשה בעבודות יד והן עשירות בפרוות, עבודות עץ וברזל ולכל אחת מהן הצביון שלה. על פי התסריט ארתור מגיע לקמלוט אחרי שהיתה נטושה במשך 200 שנה, כך שהוא מגלה לאכזבתו שמדובר בכמעט עיי חורבות שהיער בלע וכיסה בצמחיית פרא. לאט לאט, ככל שהעלילה מתפתחת, גם קמלוט משתנה, הופכת לנקייה יותר, יציבה ועשירה יותר.

 

אה, ויש גם עלילה. ושחקנים. חלקם אפילו חמושים ברזומה לא מבוטל כמושכי קהל. "יש המון אגדות על מרלין, המון גרסאות", מודה ג'וזף פיינס המגלם את המכשף המסתורי שלצידו של ארתור. "אנחנו רצינו לגשת אליו בצורה שונה. כשפנו אליי ואמרו לי 'זה קמלוט, זה מרלין, איך אתה מרגיש עם זה?' זכרתי שראיתי את זה לפחות פעמיים לפני כן, ולא הייתי בטוח, אבל אהבתי את הרעיון שזו גרסה אחרת, יותר אפלה ולא הפקת מדף כזו. חשבתי, בוא ניפטר מהזקן והשיער הארוך ונזוז מהקוסם לכיוון של בריון פוליטי. מישהו שיש לו היסטוריה, אבל שהכוחות שלו נמצאים באמת בפוליטיקה, בפסיכולוגיה ובמשא ומתן, ויש בו יותר ברוטליות. ההחלטה היתה שלא להתעכב על המראה שלו או על הקסמים שלו, אלא על העובדה שאותו כוח מיוחד שיש לו הוא יותר כמו סם עבורו, עם מחיר כבד בצידו. כשהוא משתמש בקסם הוא כמו מסומם על הרואין - שברגע שהסם יורד, הוא מתמוטט - ומרלין לא רוצה להסתמך על זה יותר".

 

מה הקשר בין מרלין וארתור?

"אני רוצה להאמין שהקשר הזה הביא ללידה של לוק סקייווקר ואובי ואן קנובי מ'מלחמת הכוכבים'", מחייך פיינס. "המורה הוא אדם ללא משפחה, ללא אשה, ללא ילדים, אז יש את רוחות הרפאים האלה שמקיפות את היחסים האלה. הילד ייזרק עוד מעט לעולם של כוח ורצח וחוסר אנושיות והוא יצטרך לעצב את עצמו כלוחם וכמלך, ומרלין הכרחי לתהליך. זה מאוד מעניין, עם הומור, חוכמה, ברוטליות. אתה אף פעם לא יודע איפה אתה נמצא עם מרלין - הוא המלאך והוא השטן, הוא הטוב והוא הרע. כשחקן מאוד כיף לגלם דמות שכזו, כי אתה מעניק לעצמך המון חירויות.

 

"ביום הראשון לצילומים צילמנו סצנה בה מרלין נכנס ואומר לארתור, אתה לא מי שאתה חושב, המשפחה שלך היא לא המשפחה שלך ואתה עומד להיות מלך וצריך לעזוב תוך יום. לארתור יש רק לילה אחד לחשוב על זה, ובלילה הוא מוצא את מרלין בפינה החשוכה בחדר, ומרלין ניגש אליו ואומר לו: 'מי אתה חושב שאתה? אני שייך לפה ואני יכול להרוג אותך אם אני רוצה'. ולא הכנתי את ג'יימי לזה שאני הולך לתת לו סטירה ענקית בפנים. אני חושב שזו היתה התחלה טובה עבורנו, בלי תכנונים, לא לסמוך אחד על השני, פשוט ללכת עם זה".

 

"אני יכול לסמוך על ג'וזף שתמיד יסטור לי", צוחק קמפבל באוור. "ממש לא ראיתי את זה בא, אבל בהיותי השחקן הרציני שאני פשוט המשכתי עם המשחק".

 

קמפבל באוור גבוה וכמעט גבעולי. יש לו צחוק מתגלגל החושף חיוך שובה לב, אם כי לא מושלם. באחת הביקורות על הסדרה בארצות הברית נטען שאחד הדברים הגדולים שבאוור השיג בהופעתו כארתור הוא שבירת הטאבו אודות שיניים לבנות, ישרות ומושלמות בטלוויזיה האמריקאית.

 

אתה מגלם דמות אגדתית, והיו כל כך הרבה גרסאות לקמלוט. איך אתה משחק את ארתור שלך?

"ארתור אצלנו עדיין לא מפותח ברמה שרוב האנשים ראו אותו או קראו עליו. הוא יותר בתחילת הדרך. הוא ילד צעיר שעדיין לא הפך למלך ואפילו לא בטוח שהוא יכול להפוך למלך, וכך התאפשר לנו במהלך הסדרה לפתח אותו ולהפוך אותו ליותר אצילי ומבוגר, ואני חושב שככה הקהל יכול יותר להתחבר אליו. להבין מאיפה הוא בא ומה הוא מניע אותו".

 

למפגש עם העיתונאים מגיע קמפבל באוור עם רגל שבורה, כשהוא נעזר בקביים. "תאונת עבודה", הוא מסביר בחיוך. "שברתי את הקרסול בעת צילומי אחת מסצנות הקרב. אני מרגיש היום הרבה יותר טוב, ולמזלנו שרוב סצנות האקשן כבר צולמו, למרות שאיאלץ לעלות על סוס בשבוע הבא".

 

השתתפת כבר בהפקות ענק כמו "דמדומים" ו"הארי פוטר". האם גודל ההפקה פה מזכיר לך הפקות קולנועיות?

"כן. הטלוויזיה היא בהחלט לא המדיום שהיה פעם. היום יש לה תקציבים כמו לסרטים הגדולים, וזה מאפשר הפקות גרנדיוזיות. אנחנו עובדים עם שחקנים מאוד מוכשרים, עושים צילומים מדהימים וסצנות שנראו בסרטים כמו 'שר הטבעות'. מדובר בסדרת טלוויזיה שהיא בעצם 10 שעות קולנועיות".

 

ההשוואה המתבקשת היא ל"שושלת טיודור" ו"הבורג'ס".

פיינס: "אני חושב שכל הסדרות הללו מביאות סיפור טוב. יש להן הרבה מהמשותף, חוץ מצורת הדיבור והתלבושות המצחיקות. כל אחת מתרחשת בזמן אחר, אבל עדיין מתעסקת באהבה, הונאה, עימותים, קשרים משפחתיים ומריבות משפחתיות ובינלאומיות. אלה תמיד נשארים אותו הדבר. כקהל אנחנו אוהבים לראות את הסיפורים שלנו מולבשים בזמנים שונים: גלדיאטורים, אליזבת או הנרי, אבל הם מתעסקים באותן בעיות שאנחנו מתעסקים איתן, רק מרחוק. בנוסף לכך זה מצטלם טוב. זה בידור, שאומנם מתעסק במציאות שלנו בדרך זו או אחרת, אבל גם מושך אותנו הרחק ממנה. אז לדעתי זה תמיד יישאר באופנה".

 

"גרסה אפלה". פיינס וגרין
"גרסה אפלה". פיינס וגרין

 

אולם למרות דבריו של פיינס, ברור ש"קמלוט" מקיימת את החוקים ההכרחיים של הז'אנר בגרסתו המודרנית. למשל, השפה. בדומה ל"משחקי הכס" הנהדרת, גם כאן השפה אגרסיבית ומשופעת בקללות ושפת רחוב. וכמובן הסקס. פטמות וישבנים נחשפים מדי כמה פריימים ולא בהיסט של המצלמה, אלא תוך התמקדות, לקול מצהלות חובבי השדיים שבאולם, בכל מה שהטבע נתן לאווה גרין ולקולגות שלה. הטריילר בן שלוש הדקות המוצג לפני העיתונאים בעת הביקור על הסט לא מנסה אפילו להסתיר את הסקס כאחד ממשאבי הסדרה החשובים ביותר.

 

"זו באמת דרמה סקסית בדיוק כמו שהיא מבוססת עדיין על דמויות וקרבות גבריים", אומרת טמזין אגרטון, בלונדינית צעירה גבוהה ודקיקה, המגלמת את ליידי גווינביר, מושא אהבתו של ארתור, אשר לה זו השתתפות ראשונה בהפקה בינלאומית. "אבל יש גם דיאלוגים מדהימים ולא רק סקס".

 

דרך השיחה על הסקס מתגלה שבאוור קמפבל ואגרטון הם בעצם חברי ילדות, שגדלו יחדיו רחוב ליד רחוב.

 

"ג'יימי ואני גדלנו אחד עם השני ואפילו השתתפנו בהפקה מקומית בתור ילדים", מחייכת אגרטון. "כשנבחנתי לתפקיד אמרו לי שאני צריכה לעבור אודישן מול ארתור על מנת לבדוק את הכימיה בינינו. שאלתי מי הוא ואמרו לי שזה ג'יימי קמפבל באוור, ופשוט התחלתי לצחוק. זה כל כך מקל עליי. בסצנות האהבה שאנחנו מצלמים ממש עוזר לי שזה הוא, בגלל שאנחנו כל כך רגועים אחד ליד השני".

 

"אין דבר יותר גרוע מלהגיע לסט עם מישהי שהכרת לפני שלושים דקות והבמאי אומר אקשן ואתם צריכים לצלם סצנת סקס ביחד", מוסיף קמפבל באוור את הזווית שלו לעניין. "אז היתרון בזה שאני מכיר את טמזין מילדות הוא גדול מאוד. יש הבנה גדולה בינינו ואני גם ניסיתי לשמור על טמזין כל הזמן, לוודא שהיא בסדר, שהיא מרגישה בנוח, בגלל שזו סיטואציה מאוד מביכה. זה המקצוע היחיד בעולם, פרט לזנות, בו משלמים לך על מנת להיות עם אדם אחר. זה מאוד מביך ומאוד מוזר. אז אתה תמיד צריך לודא שאתה חש בנוח ושאתה מאושר, כי אין דבר יותר נורא בעולם משחקן שאינו מבסוט. תסמכו עליי".

 

* "קמלוט", שבת, 22:00,Drama yes

_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס: