הדפסה
לכתבה באתר
קשה להגדיר את ג'סי ארינגטון. אפשר אולי להתחיל בהגדרה שלה: "אני אובססיבית לבגדים". כך היא עצמה אומרת לקהל שומעיה בהרצאה שנתנה בכנס השנתי של טד,
(וועידה אקדמית העוסקת ב'רעיונות ששווה להפיץ' ומשדרת את ההרצאות באינטרנט) שהתרחש לאחרונה. היא מוסיפה שהיא אוהבת שופינג, שיש לה הררי בגדים, שהיא חייבת להחליף תלבושת כל יום בהתאם למצב הרוח ולאירוע. חושבים שמדובר ב 'צפונית' עשירה וחומרנית, חובבת מותגים ונטולת ערכים?
אז זהו, שארינגטון היא הדבר הכי רחוק מזה. היא מעצבת, סטייליסטית ובלוגרית שמחוללת מהפכה חברתית באמצעות בגדים. היא רוכשת בגדים בחנויות יד-שנייה, מתאימה אותם זה לזה ומצלמת את עצמה לבושה באתר באמצעות
זאת היא מצליחה לעשות קמפיין פרסומי דל תקציב (היא המעצבת, ההוגה וגם הדוגמנית) לקנייה מושכלת וידידותית לכיס ולסביבה. המטרה: לשחרר אותנו מן הקיבעון לפיו נדונו לפוצץ כסף על מנת להיראות טוב, ולעצור את גלגליה הדוהרים של מכונת הכסף של תעשיית האופנה.
כיוון שארינגטון נאה, חטובה ובעלת טעם משובח היא מצליחה לחולל את המהפכה בחן רב. בעצם היא נלחמת בחברות ענק של בגדים שעומדים לרשותם משרדי פרסום, סלביות ופרזנטורים שמצליחים לשכנע אותנו שכדי להיות קולים צריך לשלם הרבה.
בעקבות הצפייה בהרצאה שלה בטד, אפילו אני כמעט התפתתי לרכוש איזה בגד יד שנייה, וזאת אחרי שבמשך שנים חשבתי שחברות שמציעות לי לבוא אתן לחנויות בגדים משומשים הן או 'עניות באופן מחפיר', או 'כאלה שאינן דואגות להופעתן' או לחילופין מאילו שבמילא 'הכול נראה טוב עליהן'.
ארינגטון, שהצבע האהוב עליה בעולם הוא גווני הקשת שבשמיים, מציגה באתר האישי עשרות תמונות שלה לבושה מכף רגל עד ראש בצירופים מפתיעים של בגדים ומציינת למטה את מחיריהם הזעומים של הפריטים. כמה יותר זול ככה יותר סקסי. היא מצליחה לשכנע שכיף יותר לקנות פריט שההיסטוריה שלו יכולה להעלות במוחך השערות מסתוריות (אולי מישהי לבשה אותו פעם לביקור בארמון המלכה, או לטקס הדוקטורט שלה?), מפריט שיצא מבית החרושת ויש לו ריח של חדש ועטיפת חנות, ושאפשר להיות לבושה גם במאה שקל ולא רק באלף.
בבלוגים האחרונים שלה ארינגטון החליטה להרחיק לכת וללמוד לא רק לקנות בזול אלא גם 'לשחרר' ולמעשה, עלתה למעלת נזירה כשהתחילה להיפרד מאותם בגדים נפלאים שאת הפוטנציאל שלהם גילתה וטיפחה בעצמה. ארינגטון הולכת בעקבות דייב ברונו, המוביל תנועה שקוראת לאנשים להיפטר מחפצים מיותרים ולהפסיק לרכוש דברים מיותרים עליה כתבנו במדור טרנד החודש במגזין מנטה.
אז עכשיו ארינגטון מגבירה את תרומתה לסביבה כשהיא ממציאה דרכים לשחרר חזרה את בגדיה לעולם. את חלקם היא מוסרת, או תורמת, אבל היא חתומה גם על המצאה חדשה לשיתוף בבגדים. בשיטה הזו היא מעמידה לרשות הקוראים את האפשרות להזמין את אחד הבגדים שלבשה תמורת דמי משלוח וניקוי יבש, תמורת ההבטחה שהם מתחייבים להעביר אותם הלאה ללובשת אחרת שתזדקק בדיוק ל'שמלה וורודה' 'חצאית זהובה' או 'מקטורן ירוק'.
אז אולי יש מי שיקל ראש ויאמר שאין מדובר במהפכה, אחרי הכול מדובר רק בבגדים. אבל זה כמובן הרבה יותר מזה. לא רק שארינגטון מלמדת אותנו שאין צורך יותר לבחור אם את אקולוגית, צנועה וערכית, או חובבת שופינג גנדרנית. היא גם אולי הראשונה שעושה קמפיין לבגדים שאף חברה לא תרוויח ממנו, ושכל החברה תרוויח ממנו.