אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע. אחד מסמלי העיר, בפיסולו של דני קרוון (צילום: חיים הורנשטיין)

 

"מן-שנער" הוא משרד האדריכלים שיתכנן את תוכנית המתאר המקומית החדשה לעיר באר שבע, לשנת היעד 2030. תוכנית מתאר מקומית משפיעה באופן עצום על החיים בעיר, על כל רבדיהם, ומכאן חשיבותה הרבה. התוכנית תעלה למדינה כ-5 מיליון שקלים, ומטרתה ליצור את תנאי התכנון המיטביים לפיתוח העיר. היא תבחן את מכלול ההבטים הקשורים בתפקוד העירוני, כגון צרכי המגורים, התעסוקה, הסביבה, מבני ושטחי הציבור, התחבורה והתשתיות.

 

מול האנדרטה נבנה אשתקד בית הלוחם, בתכנונו של משרד קימל-אשכולות. המבנה זכה בפרס רכטר (צילום: שחף זית)

 

כמו כן תבחן התוכנית את הרחבת הבסיס הכלכלי של בירת הנגב, ותתייחס לשלבי פיתוח עתידיים תוך מתן הנחיות וכלים לשיפור החזות והתדמית העירונית. משרד הפנים מסר, כי התוכנית תוגש לוועדה המקומית והמחוזית בתוך שנתיים.

 

באר שבע, שאותה הקימו השלטונות הטורקיים ב-1900 כמרכז עירוני ראשון מסוגו -- באזור שבו לא הייתה עד אז שליטה ובקרה מאורגנת – סובלת מאז שחרורה במלחמת העצמאות והקמת המדינה, מתוכניות לקויות שהתייחסו אליה כאל עיר שינה אירופית, בזמן שהיא שוכנת בלב המדבר.

 

אם בשנות ה-50, 60 ו-70 אפשר היה למצוא בה ניסיונות נועזים ויצירתיים בתחום המגורים, בתכנונם של אדריכלים כמו נחום זולוטוב, אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני ורם כרמי, הרי שבעשורים האחרונים נחלשה העיר בצורה משמעותית. זאת, בעקבות הקמתן של עיירות לוויין (להבים, מיתר וגידול משמעותי ביישוב הווילות עומר) שמשכו אליהן את האוכלוסייה החזקה, והשאירו בבאר שבע שכבות נחלשות והולכות.

 

בית הכנסת לעולי בבל בשכונה א' בבאר שבע. אדריכל: חיים זולוטוב (צילום: מיכאל יעקבסון)

 

מן-שנער זכה במכרז בפער קטן מאוד מול המועמד שהגיע למקום השני – אדריכל דורון צפריר. מתמודדים אחרים במכרז היו, בין היתר, נעמה מליס, עדנה לרמן, אריה רחמימוב ודוד גוגנהיים. המכרז נפתח בינואר השנה, והייתה זו התמודדות קשה בין 10 צוותים, שכל אחד מהם הובל על ידי אחד מבכירי המתכננים בישראל. כל צוות כלל עשרות יועצים ממקצועות שונים (כלכלנים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי מחשוב, מהנדסי תחבורה, מהנדסי תשתיות, סוציולוגים, עורכי תוכניות לשיתוף ציבור וכדומה).