הדפסה
לכתבה באתר
באותו טיול קסום טעמתי לראשונה את הלימונצ'לו: ליקר לימון המוגש קר מאד בסיום ארוחה. זה קרה במסעדה בשם La Conca del Sogno ("קונכיית החלום", בתרגום חופשי), שאליה הגענו דרך הים, בתואנה שאין אליה גישה דרך החוף (כמובן שזה היה סתם תירוץ כדי להמשיך את השייט על היאכטה). אכלנו במסעדה ארוחה יוצאת דופן, שכללה אויסטרים, פירות ים ודג חרב, ובסופה הוגש לנו משקה צהבהב. המלצר התגאה מאוד בליקר והבטיח לנו שהוא מיוצר במסעדה. היה זה הלימונצ'לו!
הלימונצ'לו הוא ליקר המיוצר בדרום איטליה, באזור נאפולי. הוא מיוצר אך ורק מלימונים הגדלים בסורנטו - לימונים עסיסיים וגדולים בעלי קליפה מאד ארומטית. כל מסעדה המכבדת את עצמה באזור זה מייצרת את הליקר שלה בעצמה על פי מתכון מסורתי משפחתי. לא רק בסורנטו יש השנה לימונים נפלאים, אלא גם כאן – ולכן החלטנו לפתוח במסורת של הכנת לימונצ'לו משפחתי. הנה המתכון שלנו, במלוא הדרו:
מרכיבים
- 16 לימונים
- 1 ליטר אלכוהול 95% (יש כאלה המשתמשים בוודקה, אני מעדיפה שלא)
- 1 ליטר מים
- 1/2 1 כוסות סוכר
אופן ההכנה
- לצורך הכנת הלימונצ'לו משתמשים בקליפת הלימון ולא במיץ. מקלפים את הלימונים בעזרת קולפן בעדינות ובזהירות – אנו זקוקים רק לקליפה החיצונית, ללא החלק הלבן והמריר! (את הלימונים עצמם אפשר לסחוט, ולהקפיא את המיץ בשקיות של קוביות קרח).
- שמים את הקליפות בכלי זכוכית שאפשר לאטום אותו, מוסיפים את האלכוהול וסוגרים.מניחים במקום אפל למשך 10 ימים.
- לאחר 10 ימים ממיסים בכלי את הסוכר במים. מביאים לרתיחה עדינה, מנמיכים את האש וממשיכים לבשל ברתיחה עדינה כ-5 דקות. מסירים את הסירופ מהאש ומקררים לטמפרטורת החדר.
- מוסיפים את הסירופ הקר לתערובת האלכוהול והקליפות. סוגרים את הכלי ומניחים שוב למשך 10 ימים במקום אפל.
- לאחר 10 ימים מסננים את הקליפות מהנוזלים באמצעות מסננת שבתוכה מגבת דקה או בד חיתול.
- מעבירים לבקבוק ומכניסים למקפיא.
- מגישים בסוף ארוחה בכוס שוט קטנה או כמו בסורנטו - בכוס קרמיקה קטנה.
- מתוך הבלוג של מירי גולדנפלד ויוחי מנדיל - אליוליני
