הדפסה
לכתבה באתר
האגדה מספרת כי באחת מנסיעותיה למוסקבה ב-2009, פגשה דוגמנית העל נעמי קמפבל את הדוגמן העולה בפטיסט ג'יאביקוני. "זה לא פייר", אמרה קמפבל לג'יאביקוני הצעיר. "כולנו סובלים מפגמים במראה שלנו, אבל לך אין אפילו אחד". בתעשייה המקדשת איקונות נשיות, ג'יאביקוני הוא המוזה הגברית המפורסמת ביותר נכון לעכשיו. מזה שלוש שנים שהדוגמן בן ה-21 ידוע בתעשייה בתואר "המוזה של קרל לגרפלד", טייטל אשר מלבד צילומים לקמפיינים של בתי האופנה שאנל, פנדי וקרל לגרפלד, כולל גם ליווי צמוד של קיסר האופנה בן ה-77.
אך ג'יאביקוני לא יכול לנוח בשקט על זרי הדפנה. הדוגמן הבריטי דיוויד גנדי נושף בעורפו ומאיים לתפוס את מעמד "המוזה הגברית של הרגע". גנדי, 30, משמש בשלוש השנים האחרונות כפנים של דולצ'ה וגבאנה, והיחסים החמים שנרקמו בינו לבין שני מעצבי המותג מיתרגמים בימים אלו לספר תצלומים חדש בהוצאת ריזולי המוקדש כולו לדוגמן וצפוי להגיע לחנויות בספטמבר. מדור ראש בראש מחמם את האווירה ומפגיש את שני הדוגמנים לקרב תרנגולים שבו יש מקום רק למנצח אחד.
מאלמוניות לתהילה
דיוויד גנדי היה צעיר בן 21 ממזרח אנגליה כשחבריו רשמו אותו לתחרות דוגמנות לגברים באחת מתכניות הבוקר בטלוויזיה. הוא קטף את המקום הראשון וזכה בחוזה סטנדרטי בסוכנות הדוגמנות החשובה סלקט מודלס, אך הזכייה לא הביא אליו את הלקוחות הגדולים. במשך ארבע שנים הוא קיבל סירובים ממארגני תצוגות ובתי אופנה, אך ב-2006 הוזמן לצעוד על המסלול של דולצ'ה וגבאנה. המעצבים ראו, והתאהבו. שנתיים מאוחר יותר זכה בקמפיין הבושם "לייט בלו" של המותג, והשאר היסטוריה. ב-2009 מיקם אותו מגזין העסקים פורבס כדוגמן השלישי המצליח בעולם.
ג'יאביקוני, לעומתו, לא היה צריך להתאמץ במיוחד. ב-2008 הוא הגיע לפריז מעיר הולדתו מרסיי וחתם בסוכנות הדוגמנות הנודעת די.אן.איי. מהר מאוד גילה אותו מעצב האופנה קרל לגרפלד, שהעניק לו את המשרה הנחשקת כפנים של בית האופנה היוקרתי שׁאנל. למעשה, לגרפלד לא הסתפק רק במותג האיקוני, והפך את ג'יאביקוני האלמוני לדוגמן הבית של כל המותגים שבראשם הוא עומד: פנדי והמותג העצמאי שנקרא על שם המעצב. בתוך שנה הפך ג'יאביקוני לשם בולט בתעשייה, וכיום הוא נחשב לדוגמן מספר אחת בעולם על פי האתר מודלס.קום.
קמפיינים נוספים
כל אחד מהדוגמנים מזוהה מאוד עם בית אופנה גדול ונחשב, אך מדי פעם הם מעיזים לרעות בשדות זרים. מקיץ 2008 משמש גנדי גם כפנים של המותג הספרדי מסימו דוטי, והוא הצטלם לקולקציות בודדות של זארה, ארמנגילדו זניה ומותגים נוספים. גם ג'יאביקוני הצעיר לא שומר את עצמו רק ללגרפלד. הקיץ, למשל, הוא משמש כפנים של מותג הנעליים הוגאן ואף הצטלם עבור קמפיין הקיץ של רשת h&m ולבית האופנה דיור הום, הידוע כמותג החביב ביותר על המנטור שלו. בעבר הצטלם גם למותגי האופנה פרנקי מורלו, ג'אסט קוואלי וג'ורג'יו ארמאני.
יחסי מוזה-פרוטז'ה
מוזות ומעצבים מנהלים לרוב יחסים סימביוטיים, שבהם מרעיפים שני הצדדים חיבה האחד על השני. "דיוויד גנדי הוא המודל הגברי שאנחנו אוהבים: גבר של גברים, עם גוף אתלטי ובריא", אמר סטפנו גבאנה בראיון שהעניק לרגל השקת הספר בשבוע האופנה לגברים במילאנו בחודש שעבר. "גנדי הוא הגבר הים תיכוני האולטימטיבי: הצבעים שלו, סוג העור והתשוקה שבו", הוסיף דומניקו דולצ'ה, החצי השני של הצמד. "מעבר למראה שלו, הגינונים שלו מקסימים. הוא איש שקט וסקרן".
לגרפלד, כמצופה, לקח את בן חסותו צעד אחד קדימה. "ג'יאביקוני הוא התשובה הגברית לגיז'ל: סקיני, סקיני, סקיני, אבל עם גוף אתלטי: הוא יפה עם בגדים – ומצוין גם בלי בגדים", סיפר בראיון. כשנשאל ג'יאביקוני על יחסיו עם המעצב בראיון לניו יורק מגזין, אמר: "יום אחד הלכתי ללגרפלד ושאלתי אותו 'למה אני? מה אתה רואה בי? למה אתה עובד רק איתי?' הוא ענה שהוא רואה בי משהו שהוא לא רואה באף אחד אחר, גבר וגם אישה באותו הזמן". לצד טיפוח הקריירה, לגרפלד מטפל גם בעיסוקיו האמנותיים של בן טיפוחיו (למרות שלמתבונן מהצד ברור כי היה עדיף לו להיות יפה ולשתוק). ג'יאביקוני "שיחק" בסרט שיצר לגרפלד לקולקציית הקרוז של שאנל, כיכב בקמפיין הגלידות החדש שצילם המעצב, ואף הוציא כמה סינגלים של מוזיקה באווירת יורו-טראש, שהשתיקה יפה להם.
סוגיית העירום הגברי
בדומה לטופ מודלס מהמין היפה, ג'יאביקוני את גנדי לא חוששים להפגין את פלאי הבריאה ולהצטלם בעירום מלא, פרונטלי ואחורי כאחד. בהפקת אופנה שהתפרסמה בספטמבר 2009 במגזין האופנה פרפל הצרפתי,
צולם ג'יאביקוני על ידי לגרפלד כשהוא נעול בנעלי סטילטו דקיקות וחושף את ישבנו לעיני המצלמה. השילוב בין העקבים הפאליים לגופו האתלטי והחשוף של הדוגמן יצרו דימוי ויזואלי מרהיב, ובל נכחיש, גם מעט פרוורטי בעיני לא מעט אנשים. העירום של גנדי, לעומת זאת, הוא גברי בהרבה. בספר החדש אפשר לחזות באחוריו הנאים,
וגם באיבר הזכרות שלו נח באגביות על רגלו השמאלית. לסקרנים נספר כי אין לו סיבה להתבייש.
השורה התחתונה
עם כל הכבוד שאנו רוחשים ללגרפלד ולבחירותיו האמנותיות, את הגברים שלנו אנחנו מעדיפים גברים. המראה המלוקק של ג'יאביקוני והמוזיקה הגרועה שהוא מייצר מותירים אותו הרבה מאחורי עיני האוקיינוס והגוף המרהיב של גנדי. וחוץ מזה, מי יכול לעמוד בפני השם? אולי הוא יביא סוף סוף שלום למזרח התיכון.
