מה: דמיינו את הרכבת עוצרת בפאתי תל-אביב (כלומר רוטשילד-יהודה הלוי)
איפה: ברחוב הרכבת בצומת שבין מבנה 16 לחניון הדר
חבל"ז: בניין בטעם של פעם

 

בית המכס. בטון סביב לו

 

הגרפיטי ברחובות העיר תפס אותנו הפעם בבית המכס ברחוב הרכבת. עצרנו בחריקת בלמים, עם וינקרים מהבהבים, אחזנו במצלמה ושעטנו אל המבנה היפה, שאנחנו מקווים שנמצא ברשימת הבתים לשימור (סביר שכן, אחרת הוא כבר היה נמחק).

תראו בעצמם, אנחנו לא אדריכלים (חברי הפנל המכובד במדור המקביל מוזמנים להגיב)- אבל המבנה המלבני הסימטרי, החלונות הריבועיים, הבנייה ה"נקייה", גג הרעפים האירופאי,, קרניזי הברזל המקומרים - מרמזים על הוד וסגנון מתקופה אחרת. היום המבנה מוזנח ומתפורר, הפתחים חסומים, הקרניזים חלודים והמרזבים היפים נאכלים.

 

קרניזים ומרזבים אכולים. בית המכס

 

בית המכס הוקם על תוואי מסילת הרכבת העותומאנית מיפו לירושלים, בשנות ה-90 של המאה ה-19. המיקום, בפרבר הדרום מזרחי של העיר, נבחר ככל הנראה על מנת לשחרר את צוואר הבקבוק של בית המכס היפואי הצמוד לתחנה ביפו (ששופץ נפלא במתחם "התחנה") וליצור נקודת פריקת והעמסת סחורות נוספת.

תוואי הרכבת, אגב, הוקם על "אוכף" טבעי של השטח, בין הים לנחל אילון. עושה חשק לדמיין את אותן דיונות וגבעות חול מהתמונות הישנות ההן שצילמו הבריטים לפני מאה שנה.

הבניין יפה גם היום, ועל כותרתו עדין מתנוססת בכבוד הכתובת: בית המכס בשלוש שפות. שעריו נעולים, חלונותיו חסומים, וסביבתו לבשה בטון וזפת (בתמהיל כבישים וחניונים ולא ברור היכן הכניסות והיציאות).

 

אפש רק לדמיין איך הוא נראה פעם

 

אנחנו ממליצים לבוא בערב קיץ חם, או באחד הבקרים של שבת ושישי, כשסביבת העסקים שוקטת, להקיף אותו מכל צדדיו, לדמיין ימים עברו. הניגודיות עם המגדלים שהקיפו אותו (לוינשטיין, בית אמות ביטוח ובניין בנק הפועלים ממערב) זועקת לשמים.

ועוד כמה טיפים: דרומית לבית המכס, מתפתח בשנים האחרונות מתחם אורבני גועש, והופך לאחיו התאום של מתחם רחוב הברזל הצפוני.

כבר לאורך רחוב הרכבת תראו בוטיקים של מעצבות, בתי מאפה, בתי קפה קטנים (נסו את קפה לאב-איט ה"ירוק" ושכונתי), חנויות סדקית קטנות וציינג'רים. סיור במקום יחשוף אתכם גם לתמהיל הטיפוסים המאפיין את שכונות אוף-רוטשילד, צפון-פלורנטין והסיטי של המסגר. תבלו.