ניב שטנדל

 

אוליבר סאקס מרצה בכנס טד
אוליבר סאקס רץ לספר לחבר'ה שאשתו היא כובע. Wa-J's photostream. cc license

 

קשה למצוא חיים תבוניים בטלוויזיה בימי הקיץ. בהתאם לאיזו מוסכמה עתיקה לפיה סף הקליטה יורד ביחס הפוך לעלייתו של המדחום, מתמלאת הטלוויזיה – שגם בימים כתיקונם לא מצטיינת בלוח שידורים עתיר איי.קיו – בתוכניות ג'אנק לעיכול מהיר, כמו שעשועונים שמעיפים מתמודדים ותוכניות ריאליטי שמעיפות מתמודדות. לכן, כשמתגלים סימנים לחיים תבוניים – ואפילו יהיה זה בשעות הפרה-פריים-טיים, הפוסט-פריים-טיים או בערוץ נישה לחובבי אווירונאוטיקה וקיפול בלונים – צריך לברך, להפנות זרקור ולפתוח מחברות.

 

את יאיר לפיד אתם ודאי מכירים כראש הממשלה הבא שלכם, אבל לשלל עיסוקיו – לרבות תפקוד כקול השפוי בעיני עצמו של הישראליות ב"ידיעות" וניווט ממשלת הצללים ב"אולפן שישי" – הוא הוסיף לאחרונה מיזם חינוך אלטרנטיבי שיכול להתיישב לו טוב ברזומה כקונטרה ל"אל המעיין" של ש"ס. קוראים לו "טד" (במקור Ted), והוא מופיע בשעות החשוכות והריקות של ימי שלישי בערוץ 2.

 

לפיד הוא הפנים של תוכנית הטלוויזיה של "טד", אי שם ב-23:30 בלילה על המסך שלכם. הוא  לא המציא את "טד", כמובן, ולמען האמת – אין צורך בלפיד כדי לצרוך את "טד". "טד" הוא פרויקט מבריק ונהדר, ללא מטרות רווח, שנועד להפיץ, כלשון מייסדיו, "רעיונות הראויים להפצה". הוא נולד ככנס אקדמי שנתי ב-1984 בקליפורניה, אך לדחיפה הרצינית זכה ב-2006, עם העלאתן של ההרצאות לאתר Ted.com. ייחודו של "טד" דווקא במגבלה שהוא מציב בפני מרציו: עד 18 דקות בלבד, מה שמחייב את המרצה לא רק להיות מרשים וסוחף, אלא גם להיות ממוקד ותכליתי, ולהצליח לפשט ולהנגיש גם רעיונות מורכבים יחסית. מכיוון שהמרצים, הנבחרים בפינצטה, הם העלית שבעלית (מביל קלינטון דרך סטיב ג'ובס ועד ג'יי. ג'יי. אברמס); ומכיוון שמדובר בקשת רחבה מאוד של נושאים (מאקולוגיה ועד אורגזמות), התוצאה מרתקת וכמעט כל אדם יכול למצוא מושב באולם הוירטואלי.

 

הקדישו, למשל, רק שבע דקות וחצי מזמנכם להרצאתו המאלפת של רון גוטמן על כוחו של החיוך – הרצאה שמגלמת את "טד" במיטבו כקפסולה מבריקה וקומוניקטיבית של רעיונות מרעננים:

 

 

אף על פי שאפשר להגיע בקלות להרצאות של "טד" באינטרנטחלקן אפילו בעברית – ולמרות ההדרה של החומר הנגיש לשעת שידור בלתי נגישה בעליל למרבית האוכלוסיה, צריך לתת קרדיט ל"רשת" על כך שהם נותנים ל"טד" במה להרצות את משנתו בפני מי שלא מכיר אותו עדיין, בפני מי שזקוק לתרגום ההרצאות, ובפני מי שלא אוהב לצרוך את תכניו מבעד למסך מחשב.

 

בחירת ההרצאות של "רשת" מציעה תמהיל לא רע בין מדע פופולארי (החוקר דן פינק מסביר למה אנחנו קמים לעבודה – צריך לפחות שלוש שעות הרצאה בשביל לשכנע אותי בצורך הזה), סיפורים מעוררח השראה (הסופרת הניגרית צ'ימננדה אדיצ'ה מאירה עיניים בהרצאה על הפוליטיקה של הסיפור), מבט קומי על החיים (הסטנדאפיסטית ג'וליה סוויני מסבירה איך באים ילדים לעולם לבתה) וטאץ' ישראלי (שי אגסי מספר על המכונית החשמלית).

 

שי אגסי מרצה בכנס טד
עם כזה חזה! אה, רגע, אנחנו עדיין בהרצאה על המכונית החשמלית?... Wa-J's photostream. cc license

הנה, למשל, חואקים דה פוסאדה עם לקח מרשמלו שתקף לכל תחומי החיים (למעשה, הוא משחזר ניסוי שהופיע כבר בסוף שנות השמונים אצל צמד החוקרים דטנר וקושניר בסרט "עבודה בעיניים".

 

וכאלו יש עוד מאות רבות באתר "טד" ובערוץ "טד" ביוטיוב, וגם – מלוקטות ומתורגמות – באתר התוכנית של "רשת". בזכות קוצר היריעה, חדות המסרים, איכות המרצים ומגוון הרעיונות, זו אופציה מרעננת – ואפילו, סליחה על הביטוי, מעוררת מחשבה – לימי הקיץ השחונים. ההרשמה ללימודי הערב של "טד" נפתחה מזמן, הירשמו עוד אתמול.


לסיום – מכיוון שאנחנו כאן בבלוג של "בלייזר" – הנה טוני פורטר, בהרצאה פוקחת עיניים על הדרך בה יש לחנך בנים כדי להפוך אותם לגברים חדשים וטובים יותר לנשותיהם.

 

תודו שזה יכול להביא גם קורא "בלייזר" מסוקס וקשה עורף למחשבות כפירה.

 

 

בלייזר אצלכם בפחות מ-20 ש"ח לחודש, לחצו כאן