אפודה זה לא רק לחורף

מיכל בר גיורא, מטפלת מתל אביב, מספרת שמגיל צעיר היא מתעניינת באופנה. בעבר יצרה בגדים לנשים ולאחר הולדת ביתה, לפני 22 שנה, החלה להכין גם דברים לילדים. היא אוהבת ליצור מה שלדעתה חסר בשוק, ולכן לחורף שהיה (כן, כן, היה פה קר) בחרה להכין אפודות וסרפנים עבור ילדי 'גן ביחד', של חן הגננת מדיאדה בית-חנה, "שזה פרקטי ואנשים שמחים מזה", היא אומרת.

חומרים: האפודות, עשויות מבדי פליס ש"מתאימים לתינוקות", לדבריה. מיכל מציינת שהיא אוהבת פליס מכיוון שהוא בד עמיד, מחמם, נעים ומתאים לאפליקציות. "אפשר לשחק איתו כמו עם לבד", היא מסבירה.

>>הכנת שמלה קייצית ומתוקה לילדה, מגופייה ישנה <<

מידות: מיכל הכינה אפודות בשני גדלים: לגילאי שנה עד שלוש ולגילאי שלוש עד חמש. את הגזרה לאפודה המציאה בעצמה - מה שנקרא דיגום חופשי - ועל בסיס אותה גזרה יצרה גם חולצות, שמלות וסרפנים. מיכל מספרת שהיא תמיד עובדת בשיטת דיגום חופשי, כלומר ללא הכנת גזרה מראש. "אני אפילו כמעט ולא משתמשת בסיכות", היא מוסיפה. לכן בכל פעם יוצא משהו קצת שונה. "זו עבודת יד שבאה מהלב ולא מהראש", היא מסבירה. "אני מדמיינת את הבגד, פורסת את הבד וצ'יק-צ'ק גוזרת. זה שלא יוצא סימטרי זה לא נורא".

דוגמה: מעויינים, עיגולים, פרחים, פרפרים, בובות עם שיערות ולבבות, שמיכל הכי אוהבת. מעויינים הולכים יותר לאפודות לבנים, היא מסבירה, ולבבות ופרחים לבנות.

צבעים: אפורים וכחולים לבנים, סגולים לבנות. מיכל אומרת שהיא בוחרת את הצבעים לפי מה שיש בשוק ולפי טעמה האישי: לוורוד בייבי היא פחות מתחברת, את הסגולים היא אוהבת הרבה יותר, ואפור הוא הצבע המושלם מבחינתה. "הולך עם הכל, ומתאים גם לבנים וגם לבנות", מסבירה. לפני זה השתמשה גם בבד בצבע בורדו עד שאזל ונגמר.

>>עוד תפירה: כך תכינו שמיכת טלאים <<

זמן עבודה: "אני טיפוס מהיר", מעידה מיכל על עצמה. קודם עושה "יום-גזירות", וברגע שהחלקים כולם מוכנים מתחיל הכיף: היא מחברת, מתאימה ומוסיפה אפליקציות "שזה כמו פאזל", היא אומרת. בסך הכל היא מעריכה שלא לוקח לה יותר מחצי שעה לאפודה. עובדת בעיקר בלילות ובסופי-שבוע, ורק שיש לה חשק. כשיש הזמנה ספציפית היא עובדת במרץ רב "כי זה נותן לי דרייב", ובשגרה איטית יותר "כי קשה לי לשווק את עצמי".

עוד: מיכל מספרת שכל שנה היא מתחדשת ועושה דברים שלא ניסתה קודם, "כי זה כל הכיף של היצירה שלי". היא עשתה מעילים, נעליים, בגדי עור, שמלות ליום-חג ובגדים מתחרה ובדי קטיפה, שמתאימים לגישתה הרומנטית לחיים ולבדים. מיכל מוסיפה שהיא מרגישה שמיצתה את המגורים בתל-אביב, "אני נותנת לעצמי עוד חמש שנים בעיר", היא אומרת. חלומה הוא בית גדול ושקט בו יהיה לה חדר רק לתפירה.

>>לא יודעים לתפור? כך תכינו תיק ג'ינס ללא צורך בידע רב <<

טיפים לתפירה

• השתמשו בסיכות עם ראש גדול יחסית (לרוב כדור) – הסיכות עם הראש הקטן עלולות לצאת ולברוח, במיוחד כשמשתמשים בלבד או בפליז.
  

• אל תשכחו תמיד להשאיר תוספת תפרים לשוליים. לעולם אל תגזרו קרוב מדי לתפר, וכך הוא יישמר זמן רב יותר ולא ייפרם. מידת תוספת התפרים משתנה בהתאם לסוג החיבור: לקו מותן יש מקובל להשאיר 0.7 ס"מ, בקו גזרה 1 ס"מ, לתפר צד 1.5 ס"מ, קו אמצע גב 2 ס"מ ולמכפלת יש להשאיר 3 ס"מ. כדי שקצוות הבד לא יפרמו, אם אין מכונת אובר-לוק זמינה, כדאי להשאיר שוליים כפולים: פעם אחת בשביל לסגור את הבד שלא ייפרם בתפר זיג-זג, ופעם שנייה כדי להסתיר את התפר הזה. זה חשוב לגזרה המצורפת למטה - במקום להוסיף 1 ס"מ לקו גזרה (כמו בשרטוט), כדאי להוסיף 1.5-2 ס"מ.
  

• תמיד גזרו את חוט התפירה במספריים, ולעולם אל תקרעו עם הידיים. כך תמנעו עיוות החוט ושאריות רופפות שייקשו בהכנסת החוט למחט בפעם הבאה.
  

• בדי כותנה כדאי לגהץ לפני התפירה. אם תופרים בגד, כדאי אף לכבס אותו כדי למנוע התכווצות לאחר התפירה, וכך הבגד יישאר במידה שאליה כיוונתם.
  

• השתמשו תמיד בחוט מתאים ומחט מתאימה. אל תנסו לתפור ג'ינס עם חוט כותנה דקיק ומחט קטנה. בשימוש במכונת תפירה יש להתאים גם את אורך התפר לסוג הבד. לבדים סינתטיים כמו טול או שיפון מתאים תפר של 1-1.5 ס"מ, ואילו לבדים כבדים כמו בדי ריפוד יתאים תפר של 2.5-3 ס"מ.
  

• מומלץ לגזור את הבד לאורכו, עם כיוון הסיבים, כשהוא מונח על משטח ישר. מאוד לא מומלץ לחתוך באוויר או כשהבד מונח על הרגליים.
  

• בכל מצב של שינוי תפר בעת שימוש במכונת תפירה, יש להרים את המחט למעלה.
  

• באופן כללי מומלץ לעבוד מסודר בכל שלב ושלב, למען הצלחת השלבים הבאים: לגהץ, לשים סיכות, לסמן קווי תפר עם גיר מיוחד כדי שחיתוך הבד יהיה מדויק, לנקות ולגזור שאריות בדים, בחיבור שני בדים להניח אותם זה מול זה באופן מדויק ונכון, לא לשכוח להשאיר שוליים.
  

גזרה להכנת סרפן

הגזרה המצורפת כאן מתאימה להכנת סרפן לילדים. לפי המידות המסומנות, הגודל הוא לילדים בגיל שנתיים - אך ניתן להגדיל או להקטין לפי הצורך.

שמרו את התמונות במחשב (שימו לב שיש צד קדמי ואחורי), והדפיסו במדפסת ביתית (אל תשכחו להתאים בהגדרות ההדפסה את הדף ל-A4). לאחר מכן יש להגדיל את הגזרה פי ארבע, לגודל דף A2.