הדפסה
לכתבה באתר
מי שנוסע בחמש בשנים האחרונות בכביש החוף אינו יכול להחמיץ בניין בטון עגול, שצומח בקצב מואץ סמוך לחנות "איקאה" השרופה, באזור התעשייה שממזרח לנתניה. זהו אצטדיון נתניה, הפרויקט המורכב ביותר שנבנה כיום בבירת השרון, שנמצאת ממילא בתנופת בנייה ופיתוח.
ישראל הצליחה לשבור כמה שיאים בתחומים שונים, אך אין סיכוי שאצטדיונים יהיו חלק מהרשימה הזו. אחרי עשרות שנים שבהם נאלצו אוהדי הכדורגל לסבול באצטדיונים עלובים, עושה רושם שהמגמה מתהפכת: אצטדיון הופך לסמל סטטוס עירוני, ואין כמעט עיר גדולה בישראל שאינה מתהדרת כעת בתוכניות להקמת אחד כזה בשטחה. המשותף לכל אותם אצטדיונים - למעט זה שבחיפה, שאותו מתכנן משרד בריטי – הוא האדריכל יוסי בן נעים, שותף במשרד הירושלמי גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים. הוא מתכנן את כולם.
פתיחה בשני שלבים
נתניה, אם כן, שואפת להקים את אחד האצטדיונים המשוכללים בארץ, והיא מממנת את הפרויקט בשיתוף המועצה להסדר ההימורים בספורט. חלק מהמימון, אגב, יתקבל ממכירת המגרש של אצטדיון "הקופסה" הנוכחי, שייהרס ועל חורבותיו ייבנה מתחם מגורים.
האצטדיון העירוני, שתכנונו החל ב-2005 בשטח שמצפון לאזור התעשייה פנחס ספיר, עתיד לכלול 24,000 מושבים, אם כי לא בשלב ראשון: כשייפתח בספטמבר 2012 (אם יעמוד בלוחות הזמנים, ועל כך מיד), יושלמו רק כמחצית מהמושבים - 13,800בלבד.
הקבלן המקורי של האצטדיון נקלע לקשיים, שהפכו את לוח הזמנים המקורי לבלתי רלבנטי; העבודה באתר הבנייה הוקפאה במשך שנה וחצי, ובמהלכן העירייה החליפה קבלן. מחיר הפרויקט תפח בהתאם: מ-105 מיליון שקלים שתומחרו בתחילת הדרך, לכ-190 מיליון שקלים כעת. גם בעיר גדולה שבה תקציב העירייה לשנת 2011 עומד על 1.1 מיליארד שקלים, מדובר בהפסד משמעותי לקופת העירייה.
מנהל הפרויקט מטעם העירייה, צבי רק, טוען שהתקציב התנפח כתוצאה מהחלפת הקבלן ומתמחור שגוי של הקבלן, אך גם כתוצאה מהחלטה שהתקבלה במהלך הדרך, לנצל את המבנה לשימושים נוספים. כך, למשל, במקום לפתוח את האצטדיון רק פעם בשבועיים למשחקים של מכבי נתניה, יושמש חלק נכבד ממנו למסחר גם בשאר ימי השבוע. כמו כן הוחלט להוסיף 1,800 מושבים בטריבונות המרכזיות.
לפי תוכנית בניין עיר (תב"ע) שנערכה לאזור התעשייה שבו ממוקם האצטדיון, הוא יוקף במבני מסחר, מה שמבטיח תנועה ערה בכל ימות השבוע. בנוסף לשטחי המסחר שישולבו באצטדיון, התכנון לוקח בחשבון שיתקיימו בו גם מופעים. התאמת המבנה להעלאת מופעים דרשה מהמתכננים ליצור בכר הדשא גישה לאמנים ולציוד, כמו גם פתחי מילוט לקהל הנוסף שיישב על הדשא. ימים יגידו אם בעתיד הקרוב נתניה תעלה על המפה, כאלטרנטיבה להופעות של אמנים בינלאומיים בפארק הירקון ובאצטדיון רמת גן.
- עוד אדריכלות נתנייתית: כיכר העצמאות של המדינה
קורות פלדה עצומות לקירוי הטריבונות
בסיור באתר הבנייה עם האדריכל, הוא מזדרז להצביע על המרכיב הבולט ביותר באצטדיון. מדובר בקורת פלדה ראשית בצורת משולש (בשפה המקצועית, אגד ראשי קריסטלי) - 154 מטרים אורכה, 15 מטרים גובהה, וכ-300 טונות משקלה - המונחת לפי שעה על שטח המגרש החשוף, שעדיין לא כוסה בדשא. שתי קורות פלדה כאלה יקרו את שתי הטריבונות, הנבנות בשביל האוהדים בשלב הראשון. קורות הפלדה יורמו בעוד כחודש במנופים, וינוחו על 4 עמודי-ענק שיישאו אותן אל מעל לטריבונות. הקורות הראשיות יישאו את גג לוחות הפח, שיקרה את האצטדיון ויגן על הצופים מגשמים ומקרני שמש ישירות.
לבד מפתרון הצללה והגנה על הצופים, יהפוך גג המבנה לסמלו המסחרי של האצטדיון, כדי להתבלט כאייקון עירוני. לטענת בן נעים, שתי הקורות הראשיות שישאו את הגג - הופכות את אצטדיון נתניה לבניין בעל המיפתח הגדול ביותר בישראל.
יושבים גבוה, קרובים לדשא
בשלב זה, מוקדם להתרשם ולשפוט את ההבט העיצובי של הפרויקט. על-פי האדריכל, נבחר קו עיצובי מודרני שמתאפיין בגווני אפור ולבן, ובשימוש בקירות מסך ובחומרי גמר כגון לוחות אלומיניום ואבן גרניט. בן נעים, שעובד במקביל על היכל הספורט בחולון, אצטדיוני נתניה, פתח תקווה ובאר שבע, והרחבת אצטדיון טדי ל-50,000 מושבים. לדעתו, המיוחד באצטדיון נתניה הוא המשחק בין מעטפת עגולה לקווים הישרים של המגרש והיציעים, והוא מבטיח כי הדבר ישפר את איכות הצפייה.
גם זווית הישיבה תתרום לחוויית האוהדים, הוא אומר: "בחרנו בזווית הישיבה הגבוהה ביותר, כך שמכל מקום אף אחד לא יסתיר ויפריע. זה אמנם יותר יקר, היות שצריך לעלות עם הבניין יותר גבוה, אבל זה שווה". כבר עכשיו ברור שהצופים בשורות הראשונות יהיו קרובים מאוד למגרש - רק 8 מטרים יפרידו בין השורה הראשונה בטריבונה לבין השחקנים על הדשא.
רכבת לא מגיעה לכאן
כחלק מהתהליך הכאוב של התפרקות העיר הישראלית, כפי שאפשר לראות במותם של הרחובות הראשיים לטובת קניונים שנמצאים בפאתי הערים, גם האצטדיונים יוצאים מלב העיר (דוגמאות: בלומפילד ביפו, המכתש בגבעתיים והאצטדיון הישן בבאר שבע) לשוליים שאפשר להגיע אליהם רק ברכב פרטי, וכדורגל הרי משחקים בשבת. נתניה לא העזה לנהוג אחרת.
הצד החיובי במיקומו המרוחק של האצטדיון, הוא העובדה שהוא לא מתוכנן לתושבי העיר בלבד כי אם גם לאורחים, ולכן הקירבה לצירי תנועה ארציים תסייע להגיע ולצאת ממנו בנוחות. ועדיין, רכב פרטי הוא פריט חובה בפרויקט הזה, וזו החמצה משמעותית של רוח הזמן.
בחודשים הקרובים מתכוננת עיריית נתניה לצאת למכרז על תפקיד מנהל האצטדיון, ועליו תוטל בין השאר המשימה לארגן משחקים ואירועים במבנה העצום. מאחר שהאצטדיון עומד בתקנים של הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א), אירוע ראשון כבר סגרה כאן העירייה: אירוח גמר אליפות אירופה לנוער בשנת 2013.
בשבוע הבא: Xnet מבקר באצטדיון החדש של פתח תקווה
