גידי שפרוט

קלי סלייטר בפעולה. (צילום: Gettyinages)

 

הייתי פעם בתחרות של יאכטות מפרש עתיקות מול חופי העיר קאן, ארוע מהסוג שבו איזה ספונסר שופך מליונים כדי שכמה מיליונרים ישוויצו בצעצועים היקרים שלהם ויוציאו את העיניים לעשירים אחרים. ביום התחרות השני הוציאו לים סירות בנות יותר ממאה שנה, הרימו עוגנים, הניפו מפרשים וכלום, נפלו על יום עם תחזית אבל בלי רוח. כמה שעות אחרי שכל היאכטות כבר עגנו לרציפי המרינה ישבתי על הבר ליד סקיפר שיכור שסיכם את היום הזה במשפט אחד: כסף יכול לקנות לך הכל, אבל לא רוח.

 

בדיוק באותו עניין גולשי-גלים אומרים שיש ימים שמתאימים לגלישה וימים שמתאימים לסרטי גלישה, המהדרין מוסיפים: לטיולי גלישה. ככה זה כשאתה עוסק בענף ספורט שמחייב תנאים מסויימים של איתני הטבע, לפעמים לטבע אין כוח לשחק וצריך ללמוד לחיות עם זה ולהזדיין בסבלנות. למי שמשחק כדורסל עם החבר'ה בשכונה אין את הבעיה הזאת, יכול לרדת גשם, יכול להיות אמצע אוגוסט, יכול להיות שהחברים יבריזו, אבל המגרש תמיד יהיה שם, מחכה שתדליק את האור.

 

בשבוע שעבר האגן המזרחי של הים התיכון סיים את חודש המעבר - האביב נטול הגלים, וסימן (אולי והלוואי) את פתיחת הקיץ. חודש בלי לעשות את הדבר שמדליק לך את הניצוץ בעיניים זה עונש לא קטן שקיבל עוקץ עם נחיל המדוזות העונתי. בימים של ים בעסה אתה מחפש תחליפים, עושה תרגילי איזון על אינדובורד, מנצל את הפלטה כדי לשפר את זמן התחתית שלך בצלילות חופשיות, קורא על עונת ההוריקנים מול חופי ארצות הברית, מקנא ובדרך כלל מתנהל באופן מריר וקטנוני.

 

במקרים כאלו טוב לדעת שאתה לא לבד, אפילו לקלי סלייטר יש את אותה בעיה, ולכן הוא ייסד את הווייב קומפני – חברה שמטרתה לייצר גלים מלאכותיים לפי הזמנה. פארק גלישה עם גלים מושלמים כל יום כל היום. בסדרת סרטונים שעלו לרשת לפני יותר מחצי שנה מסביר הוד סלייטריותו שהמניע העיקרי שלו אנוכי לחלוטין, הבנאדם רוצה בדיוק את מה שכל גולש רוצה – גלים כל השנה.

לא פטנט חדש הדיבור על גל לפי הזמנה, ישנן בריכות גלים מסוגים שונים ברחבי העולם, חלקן אפילו מוצלחות מאוד. בסרטונים של סלייטר רומזים אמנם לפריצת דרך טכנולוגית כלשהי אבל בשורה התחתונה שומרים את הקלפים קרוב לחזה. עכשיו תארו לעצמכם פארק גלישה שממוקם בתוך אגם מלאכותי, שאפשר לנהל בו בית ספר לגלישה ולגלוש בו כל יום, כל היום. מקום שאפשר לעבוד בו על תרגילים, להתאפס על גלשן חדש, לגלוש ללא הפסקה. בעצם, למה לדמיין, תראו את זה, החברה שמאחורי הסרט מבטיחה שהיא יכולה לייצר את כל סוגי הגלים ולהגיע איתם למרחקים דמיוניים של 3 קילומטרים. אני מוכן להסתפק בהרבה פחות.

 

Wavegarden (Extended) from wavegarden on Vimeo.