קריאה אדריכלית ישראלית: 10 ספרי היסוד על המדף

מדף הספרים של האדריכלות הישראלית התרחב בשנים האחרונות באופן משמעותי, וזהו מהלך חיובי ומעודד. עדיין, עוד רבה הדרך כדי לצמצם את הפער העצום בין מפעל הבנייה האדיר בישראל לבין היקף הכתיבה והתיעוד שלו. ספרים רבים מחכים להיכתב על התכנון העירוני בישראל, כמו על אדריכלים חשובים (ישראל לוטן, מרדכי בן חורין, נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, דן איתן – ארבע דוגמאות בלבד).

אם לא די בכך, הרי שספרים רבים על אדריכלות ישראלית לא פורסמו אלא בשפות זרות, ועדיין ממתינים לתרגום. ביניהם אפשר להזכיר את "קיבוץ+באוהאוס" מאת אריה שרון, "אדריכלות ישראלית חדשה" מאת עמירם חרל"פ ו"בניית תחושה של מקום" מאת חיים יעקבי. מאחר שרוב ספרי האדריכלות יוצאים במהדורות מצומצמות, כעבור תקופה קצרה אוזלת המהדורה הראשונה שלהם ולא מודפסת עוד. הרשימה שלפניכם מצויה כולה במלאי וניתנת (עדיין) לרכישה. 

1. המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20 אבא אלחנני

ספרו של האדריכל אבא אלחנני מסכם את עבודת הכתיבה שעליה שקד עשרות שנים. זו הצליחה לתעד, אם גם על קצה המזלג, את התפתחותם של האדריכלות ותכנון הערים הישראלי לאורך המאה ה-20. הספר פורש יריעת ידע ארוכה: החל מעבודותיו של אלכסנדר ברוולד (כדוגמת מבני המשק במרחביה ובניין הטכניון בהדר הכרמל), דרך הסגנון הבינלאומי של זאב רכטר, אריה שרון ודב כרמי, הסגנון הברוטליסטי שבראשו פעלו אדריכלים כדוגמת יעקב רכטר, נחום זולוטוב ורם כרמי, ועד אדריכלים מאוחרים כדוגמת אברהם קוריאל, דוד נופר ומשה צור. אף שהפרקים בספר אינם שווים ברמתם, מדובר בספר המקיף ביותר להבנת האדריכלות הישראלית. ספר נוסף ומומלץ של אלחנני הוא "הארכיטקטורה כאמנות וכמדע", הניתן לרכישה בסדרת ספרי האוניברסיטה המשודרת.

2. הפרויקט הישראלי, בנייה ואדריכלות 1973-1948 צבי אפרת

 (מוזיאון תל אביב לאמנות)

הספר המשפיע ביותר בעשור הקודם מורכב משני כרכים עבי-כרס המחזיקים 1055 עמודים, ומתאר את מפעל הבנייה העצום שהתרחש במדינת ישראל בעשורים הראשונים להקמתה. לבד ממאמרים היסטוריים וחדשים מפרי עטם של טובי האדריכלים, משופע הספר בתצלומים היסטוריים של מאות מבנים שמרביתם מוכרים לכל, ובאמצעותם הוא שופך אור חדש על תקופת הזוהר של האדריכלות המקומית.

הספר יצא בעקבות מחקר מקיף שערך פרופ' צבי אפרת, לשעבר ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, והניב תערוכה תחת אותו שם שהוצגה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בתל אביב.

הפרויקט הישראלי

3. ברשות הרבים, מחווה לגנן העיר תל אביב אברהם קרוון יעל מוריה וסיגל ברניר

 (מוזיאון תל אביב לאמנות)

גם ספר זה יצא בעקבות תערוכה, שאצרו במשותף אדריכלית הנוף יעל מוריה וחוקרת התרבות סיגל ברניר. הספר הפך לציון דרך בכתיבה על אדריכלות הנוף והמרחב הציבורי בישראל. הוא כולל תצלומים ומסמכים היסטוריים המתמקדים בגנים המרכזיים של תל אביב, שאותם פיתח וטיפח גנן העיר אברהם קרוון (אביו של דני קרוון), ובהם גן מאיר, גן העצמאות וגן הכובשים. חשיבותו של הספר טמונה בסדרת מאמרים מעולה המנתחת את המרחב הציבורי בהבטים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים ומגדריים.

ברשות הרבים. מחווה לגנן העיר ת''א (צילום: מיכאל יעקובסון)

4. יעקב רכטר – אדריכל אסנת רכטר

(הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוזיאון הרצליה לאמנות)

האדריכל זוכה פרס ישראל יעקב רכטר, בנו של האדריכל זאב רכטר (שמונוגרפיה עליו, מאת פרופ' רן שחורי, פורסמה בשנות ה-80), טרם זכה לביוגרפיה מקצועית ומקיפה. ואולם, הספר שערכה כלתו באותה עת, אסנת רכטר, מצליח ב-14 מאמרים לסקור מקבץ מייצג של עבודותיו שנמתחות על פני חמישה עשורים. מלון הילטון תל אביב, בתי המשפט בתל אביב, כיכר אתרים, בתי ההבראה בנצרת, בזכרון יעקב ובצפת – הם רק חלק מהפרויקטים שזוכים לסקירה מעמיקה של כותבים מתחומים שונים: אדריכלים, אמנים, סופרים ואוצרי אמנות. תצלומים מרהיבים, תוכניות, חתכים וחזיתות מקנים את הממד הנוסף, כיאות לספר אדריכלות.

5. אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית שרון רוטברד

 (הוצאת בבל)

הספר עב הכרס בן 996 העמודים, בעיצוב מעולה של אנקטי, הוא פרי מחקר מקיף שערך האדריכל שרון רוטברד ("עיר לבנה עיר שחורה") במשך עשר שנים תמימות. אברהם יסקי, מבכירי האדריכלים וזוכה פרס ישראל, החל את דרכו המקצועית בראשית שנות החמישים עם זכייתו בתחרויות לתכנון כיכר מלכי ישראל בתל אביב וכיכר העצמאות בנתניה, ובהמשך תיכנן כמה מהפרויקטים האיקוניים בישראל - משיכון רבע הקילומטר בבאר שבע אז, ועד מגדלי YOO בפארק צמרת בימינו אנו.  

אדריכלות קונקרטית. מקיף מבלי להעמיס

יסקי הוא ככל הנראה האדריכל הפורה ביותר שפעל בישראל, ורוטברד מצליח להציג את היריעה הרחבה מבלי להעמיס. הספר נפתח אמנם באחד מהפרויקטים המוקדמים והבעייתיים ביותר שתיכנן יסקי ושאף קרויים על שמו, "שיכוני יסקי" בקרית גת, אך בהמשך הוא מעמעם את הביקורת על פועלו העצום, שחלקו שנוי במחלוקת גם כיום.

6. מוניו גיתאי וינראוב – ארכיטקט באוהאוס בארץ ישראל ריצ'רד אינגרסול

 (הוצאת בבל ומוזיאון תל אביב לאמנות)

וינראוב, בוגר בית הספר הנודע "באוהאוס", שאף עבד במשרדו של מנהל הבאוהאוס והאדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה, החל לפעול בחיפה ב-1934 והטביע חותם על העיר ועל התנועה הקיבוצית. הספר כולל תמונות ותוכניות של המבנים שתיכנן לאורך 36 שנות עבודה, לצד טקסט מעמיק מאת ריצ'רד אינגרסול, היסטוריון של האדריכלות. הספר כולל פואמה מאת בנו של ויינראוב, במאי הקולנוע עמוס גיתאי, וכן אסופת מאמרים מאת ויינראוב שפורסמו בעיתונות התקופה. הם רלוונטיים גם היום.

הספר על מוניו גיתאי וינראוב. רלבנטי

7. יוסף טישלר: אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב ברוך רביד

 (מרכז באוהאוס תל אביב)

ספרו השני של ד"ר ברוך רביד ממשיך את מפעל תיעוד האדריכלות בתל אביב הקטנה, שבו החל בספרו הקודם שסקר את עבודת האדריכל יוסף ברלין. טישלר, מהדמויות המרתקות בתכנון העברי בשנות העשרים והשלושים, מתגלה בספרו של רביד כמתכנן מקורי שהספיק תוך 15 שנה בלבד לתכנן כמעט 300 מבנים ושכונות, רובם בתל אביב. לצד מבנים למעוטי יכולת (בתי-חדר שהוקמו בסביבת כרם התימנים), הוא תיכנן את שכונות היוקרה הראשונות בעיר. אחת מהן אפילו בוצעה בשלמותה ברחוב שפ"ר, סמוך למדרחוב נחלת בנימין. הספר עשיר בתמונות ובתוכניות, שאותרו הודות לתחקיר שערכה שולמית וידריך, מבכירות החוקרות של תל אביב.

הספר על יוסף טישלר. עשיר בתמונות ובתוכניות

8. רגעי תיקון – אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב טלי חתוקה

 (הוצאת רסלינג)

ספרה השני של האדריכלית ד"ר טלי חתוקה אינו ספר אדריכלות שגרתי. "רגעי תיקון" מצליח לנתח אתרים מוכרים בתל אביב - כמו כיכר רבין, כיכר אתרים והתחנה המרכזית - באמצעות התבוננות אדריכלית-היסטורית. לאחר קריאת הספר, מובטח לקוראים כי לא יתבוננו שוב על האדריכלות במבט תמים שיבחן רק היבטים פונקציונליים או אסתטיים; הקריאה מעוררת לחשוף באופן עצמאי את המשמעויות הפוליטיות, הבאות לידי ביטוי מהקירות, המעברים והדלתות והאירועים שהתרחשו במקום.

רגעי תיקון. מבט פוליטי

9. בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל-אביב 1948-1931 ניצה סמוק

 (משרד הביטחון ההוצאה לאור)

סביר להניח שללא עבודתה האובססיבית של זוכת פרס רוקח, האדריכלית ניצה סמוק וכמה מחבריה, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב לא הייתה זוכה להילה שמקיפה אותה כיום. בספר-אלבום זה, שמשקף את הדאגה לנושא השימור בעיר, ניתן למצוא את השמות, הפנים ותולדות חייהם של האדריכלים שהובילו את הסגנון הבינלאומי בתל אביב בשני העשורים שקדמו להקמת המדינה. עבודותיהם מרכיבות למעשה את "העיר הלבנה", שהוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-2003.

בתים מן החול. הסגנון הבינלאומי

הוצאת כתר, הוצאת אריאל והוצאת יד יצחק בן צבי

בארבעים השנים האחרונות הפך האדריכל דוד קרויאנקר לסופר הפורה ביותר בכתיבה על אדריכלות בישראל. יליד ירושלים ומי שמתגורר ופועל בה עד היום, הוא מתעד בספריו הרבים את האדריכלות בעירו מאז המאה ה-19 ועד ימינו. חלק מספריו הוקדשו לרחובות (יפו, הנביאים) ולמתחמים (ממילא, המושבה הגרמנית, קריית העירייה).

11. דוד רזניק - רטרוספקטיבה צופיה דקל-כספי

12. לאופולד קרקואר – צייר ואדריכל מאירה פרי להמן ומיכאל לוין

13. במרחק הליכה – חיבור על תרבות הצריכה ארנה קזין

14. בית ספרי – דימוי, סביבה, אווירה דינה אמר ואברהם קוריאל

15. האמריקניזציה של תל אביב – פרשת הריסתה של גמנסיה הרצליה לטובת הקמת הקמת מגדל שלום מאיר יוסי קליין

16. לבנות ולהיבנות בה, אדריכלות הקיבוץ בישראל – ספר שמואל מסטצ'קין מוקי צור ויובל דניאלי

17. שמעון שפירא עושה ארכיטקטורה אלכס וורד

18. דב כרמי, דומסטיקה ציבורית מוזיאון תל אביב לאמנות

19. מחזון למציאות – אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2006-1990 ברכה ומיכאל חיוטין

20. אדריכלות החברה האוטופית – קיבוץ ומושב ברכה ומיכאל חיוטין