הדפסה
לכתבה באתר
נהוג לחשוב שההשראה של מעצבי אופנה מגיעה לרוב מאלמנטים ויזואליים - מיצירות אמנות כאלה ואחרות ועד מוזות אנושיות מעוררות השראה - אשר מיתרגמים בצורה הברורה ביותר לפריטי לבוש. אך מתברר שגם המילה הכתובה משפיעה על רבים מהמעצבים, ששמחים לצטט את הטקסטים שהותירו עליהם חותם. לכבוד שבוע הספר, חמישה מעצבים מקומיים בחרו לבקשתנו את הספר שהשפיע עליהם יותר מכל במהלך הקריירה. מפתיע אולי לגלות כי רבים מהספרים אינם נוגעים ישירות באופנה.
רונן חן: "גן עדן לאישה" / אמיל זולה (הוצאת כרמל ישראל)
הציטוט:
"וולנים ברקמת אלכסון היו פזורים סביב, זרים זרים, ואחר כך, באשד שופע קלחו כל התחרות – העדינות, הוולנסייניות, האפליקציות של בריסל, התכים של ונציה – כמפולת שלגים, יריעות אריג יצרו, מימין ומשמאל, עמודים כהים, ואלה הסיגו עוד יותר את המקדש המרוחק".
על הספר: "גן עדן לאישה" מתאר את דניז, יתומה המגיעה עם אחיה הקטנים לחפש את הדוד בודו, בעל חנות בדים קטנה שמולה שוכנת חנות גדולה ומנצנצת בשם גן עדן לאישה, המאיימת להרוס את כל העסקים המשפחתיים שסביבה.
ההשראה: "את הספר קראתי קצת אחרי סיום לימודיי בשנקר. באותם ימים לא הייתי בטוח עדיין ברצוני להיות מעצב אופנה, והשתעשעתי ברעיון ללמוד עיצוב פנים או אדריכלות. מה שידעתי זה שיש לי תשוקה לעיצוב ולחומר – בדים, אריגים, סריגים – כל אחד והטקסטורה שלו, הכובד, הצורה המדויקת שבה הוא נופל. הציטוט הזה לכד בדיוק את התחושה שלי, את התשוקה הזאת ואת מה שהוליד אחר כך את הסגנון העיצובי המזוהה עמי – הדיגום החופשי. מה שייראה לאדם אחר, אפילו מעצב אופנה, כריבוע של בד, נראה בעיני כמו אלף אפשרויות – ליצור, לברוא, לפסל, לעצב, להשתעשע".
נעמה בצלאל: "נשים קוראות בציור ובצילום" / שטפן בולמן (הוצאת כנרת)
הציטוט:
על הספר: לקט צילומים וציורים קסומים של נשים בפוזות קריאה.
ההשראה: מתוך הספר נולדה קולקציית הקיץ הנוכחית של בצלאל. לדבריה: "'נשים קוראות' הוא אלבום חגיגי ומרהיב, המיועד לאוהבי ספר בכלל ולכל מי שמתעניין בדמותה של האישה באמנות בפרט. הספר הזה אינו רומן או ספר עלילתי. זהו אלבום יצירות אמנות מרהיב המאגד מבחר ציורים, רישומים, הדפסים וצילומים יפהפיים של אמנים מימי הביניים ועד היום. עבודותיהם של ורמיר, מאנה וויסלר מוצגות לצד יצירותיהם של אדוארד הופר, איב ארנולד ורבים אחרים. כל עבודת אמנות מלווה בהסבר מאיר עיניים, המסביר את ההקשר שבו היא נוצרה – מי הקוראת, מה טיב יחסיה עם האמן ובאיזה טקסט היא מעיינת. הציור האהוב עליי הוא של מאדאם פומפדור בושה מ-1756, קוראת ספר ולרגליה יושב הכלב שלה".
הדס צוקר לרוס אובטה: "חיים על נייר זכוכית" / יורם קניוק (הוצאת ידיעות אחרונות)
הציטוט:
על הספר: עשר שנים של חיים באמריקה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, המתוארות דרך קבוצת צעירים שחווים סמים, אלכוהול ובדידות בתקופה מסעירה הכוללת ילדי פרחים, מקומות מיוחדים, תרבות ואמנות אמריקאית.
ההשראה: "ההשפעה המרכזית של 'חיים על נייר זכוכית' על חיי ועבודתי היתה בעיקר תשוקה עצומה והתרגשות, כמו גם תחושה שבמהלך הקריאה אני כאילו נוגעת בקצות אצבעותיי באותם אנשים מסעירים שהיו מיתוסים בחייהם ובמותם: ג'יימס דין, מרלון ברנדו, בילי הולידיי וצ'רלי פרקר. בזמן הקריאה עיניי בהקו מסיפורים על אותה תקופה קסומה, שבה דאון טאון ניו יורק היתה עדיין בחיתוליה ואפשרה מפגשים בלתי אמצעיים וספונטניים. היית יכול ללכת למועדון ג'אז (על אף סלידתי מהז'אנר המציק), לעלות לג'אם עם צ'רלי פרקר, או לצייר דיוקן של ג'יימס דין ולמחוא כפיים לסינטרה. הקריאה על אותה תקופה העניקה לי תחושה שהכול אפשרי, כמו נסיעה במנהרת זמן תרבותית. כמו כל סיפור על רוקנרול, יש שם סמים ואהבה ואלכוהול ובחורות יפות וחתיכים, וקניוק – שהיה והינו גבר משגע ומלא תשוקה לכל הדברים הללו ולחיים עצמם".
דורין פרנקפורט: "כמה טוב להיות פרח קיר" / סטבן צ'בוסקי (הוצאת מודן)
הציטוט:
על הספר: צ'רלי הוא נער בתיכון שבוחר לעמוד בשולי החברה, ומאפשר לכל הסובבים אותו לשאוב ממנו אנרגיות. הסיפור מופיע כמכתבים שצ'רלי כותב לאדם לא ידוע, שדרכם נחשף הקורא לחייו ולחיי הסובבים אותו.
ההשראה: "כמעצבת אופנה ש'העתיד' הוא עבודתי, וכאם לבנות הגדלות במציאות הסבוכה והקשה שלנו, חשוב לי לנסות להבין ולהכיר מעט את עולמם הטעון והקסום של בני הדור הבא. מדי פעם אני קוראת ספרים, צופה בסדרות טלוויזיה ואף קוראת בלוגים שמעניינים אותם. הופתעתי מעוצמת הרגשות והעצב שעורר אצלי ספר שאותו קראו בשקיקה בנותיי. אינסופיות היא תחושה רגעית שמבליחה בראשי כשקולקציה זוכה להכרה, שבריר שנייה שבה אני מרגישה חלק מתהליך ארוך, פתלתל ומסקרן. מוזר בעיניי איך רובנו שוכחים את מכאובי גיל ההתבגרות, תחושת הזרות, הבדידות והקושי שעברנו בעת שחיפשנו את מקומנו בעולם. מתוך חשש לעתיד ילדינו, אנחנו עצמנו – שחווינו תחושות קשות לפני שנים – מקובעים בדעות ואקסיומות, ומתייחסים לנוער שמפר אותן בחוסר סובלנות ושיפוטיות".
אירה גולדמן לקום איל פו: Sex and Suits / אן הולנדר (הוצאת Alfered A Knope)
הציטוט: "In this century, as old fashion plates show, the abstract shapes and plain textures of modern suits were linked to the visual vocabulary of modern abstract art; but even more tellingly and more consistently, they shared in the formal authority of modern practical design. One important thing it and they both continue to have is erotic appeal, in the confidently forceful mode. Suits are still sexy, just like cars and planes".
על הספר: ההיסטוריונית אן הולנדר יוצרת אנליזה המתמקדת בדינמיקה של גברי/נשי בכל הנוגע ללבוש, ומציגה את הדרך שבה נשים שאלו אלמנטים "גבריים" כבר משנת 1400, תקופה שבה החלו להופיע הבדלי לבוש מובהקים בין המינים. היא מתארת טשטוש גבולות המיניות בין גברי לנשי, ומרחיבה על כך שאופנה הינה אמצעי לביטוי עצמי. הספר מספק הצצה היסטורית מקיפה על אודות התפתחות החליפה הגברית.
ההשראה: "קראתי את הספר במסגרת לימודיי לתואר השני באוניברסיטת תל אביב. בספר מתוארת ההיסטוריה של החליפה המחויטת, לגברים ולנשים, מהיבט רחב יותר – תרבותי-היסטורי. הספר העשיר את הידע הכללי שלי על אופנה, וגיליתי דרכו כי האופנה הנשית הלכה לאורך ההיסטוריה בעקבות האופנה הגברית. הוא גם הותיר אותי עם השאלה האם מקומה של החליפה המחויטת, חליפת המכנסיים הזו שמעוצבת כבר שנים בקום איל פו, באמת בארון הנשי".
