ביום חמישי ייפתחו בפריז "Designers days" – חמישה ימים של עיצוב בעיר האורות. מעצבים מכל העולם משתתפים באירוע הנחשב, בכ-70 מוקדים ברחבי העיר. מישראל יוצא לאירוע "פרויקט רפסודה": בחורף שנה שעברה היתה זו חנות פופ-אפ שהוקמה לשלושה שבועות בנמל תל אביב והציגה לציבור עבודות של מעצבים ישראלים. הפעם תוקם הרפסודה על גדת תעלת סן מרטן, ותכיר לקהל הבינלאומי 15 מעצבים ישראלים צעירים.

 

מאחורי הרפסודה עומדות חברת השיווק וההפקה "פאזה" והמעצבת ענת ספרן, שגם ייבאו לארץ את מתכונת ערבי ה"פצ'ה קוצ'ה", שזוכים כאן להצלחה מסחררת. טובה מרום היא מנהלת הפרויקט בפריז.

 

הרפסודה בנמל תל אביב עוצבה כחלל תעשייתי עם שני אלמנטים מרכזיים: מבני עץ וציורי קיר גדולים בשחור לבן. ראו כיצד הקימו אותה:

 

 תהליך ההקמה של הרפסודה הקודמת, בהילוך מהיר

 

הפעם תוקם הרפסודה בחלל שהיה פעם אורווה, עם רצפת עץ מלא ועתיק, שצמחים בוקעים בין קורותיה. הפריטים יוצגו על "איים" עשויים דלתות וחלונות של יעקב ששון, ועל הקירות יוצגו עבודות גרפיות של אמנים ישראלים. מערכת Xnet בחרה מתוך המעצבים המציגים בפריז חמישה, וספרן, שעבדה על הפרויקט באינטנסיביות בחודשים האחרונים, מספרת כאן מדוע בחרה בהם.

 

גרופה - הומור, שנינות ושמחת חיים

 

ספסלים רקומים של גרופה (צילום: יואב גורין)
ספסלים רקומים של גרופה (צילום: יואב גורין)
 
בגרופה חברים ערן שמשוביץ, יפעה לוין וחן גיטרמן -  מעצבים תעשייתיים בוגרי המכון הטכנולוגי חולון. הסטודיו הוקם ב-2010 ופועל בתל אביב. גרופה נותנת שירותי עיצוב במגוון רחב של תחומים, מפתחת קולקציית מוצרים עצמאית ואף השתתפה בכמה תערוכות בארץ ובעולם.

 

המוצרים המוצגים ברפסודה הם חלק מפרויקט "One Piece Per Week '' - פרויקט שנולד מהצורך להבטיח את העבודה העצמאית של הסטודיו בין העבודות שנעשות ללקוחות חיצוניים. לשם כך נקבע לוח זמנים קשוח (בכל שבוע מוצר חדש) ומחויבות ציבורית (לחברי עמוד הפייסבוק של הסטודיו). הזמן שהוגדר בסך הכל הוא עשרה שבועות, מה שהכניס את הסטודיו לתקופה תזזיתית של חשיבה, סקיצות, ניסיונות, חומרים, צורות, תכנון, פתרונות, ביצוע, צילום, תמחור וכמובן - פרסום בפייסבוק.

 

ענת ספרן: הטריו הזה כבש אותי מהרגע הראשון. סטודיו צעיר של שלושה מעצבים, עם מוצרים מקסימים ואש בעיניים - בדיוק מה שחיפשתי לרפסודה. המוצרים שהם שולחים לרפסודה נוצרו במסגרת "one piece per week" - אתגר לא פשוט שהם לקחו על עצמם, אבל כל כך נכון וחשוב. לדעתי מעצבים צעירים צריכים ליצור לעצמם הזדמנויות, ליזום פרויקטים, ולא לשבת ולחכות עד שמישהו ישים לב אליהם. זה אמנם לא פשוט למצוא זמן, מימון ואנרגיה, אבל זאת הדרך לעשייה יצירתית, עצמאית ומקורית. לכל אחד מהפריטים שהם מביאים איתם לפריז יש האופי המיוחד שלו - שילוב של הומור, שנינות ושמחת חיים, סוג של ים-תיכוניות שאני בטוחה שתמצא את דרכה לליבו של הקהל הצרפתי.

 

KOZO LAMP - בחירה מפתיעה בחומר גס

 

מנורות קוזו. חומר שבדרך כלל חבוי בקירות (צילום: גיא גלעד)
מנורות קוזו. חומר שבדרך כלל חבוי בקירות (צילום: גיא גלעד)

 

מנורות קוזו הם עסק משפחתי בניהולו של דויד שפע, מעצב תעשייתי בוגר שנקר, ואשתו ענת שפע. מנורת הקוזו הראשונה נולדה בשנת 2008, וכיום זהו מותג בוטיק שמציע גופי תאורה מעוצבים ומיוצרים בעבודת יד, הנמכרים דרך אתר האינטרנט. המרכיב המרכזי במנורות קוזו הוא ברזל מחוספס ועוצמתי, והברז - פיתוח מקורי של שפע - הוא מתג ההפעלה.

 

צפו בתהליך העבודה של קוזו:

 

 

ענת ספרן: מותג המנורות של דויד וענת שפע מתבסס על עבודה עם צינורות ברזל. זוהי בחירה מפתיעה בחומר בסיסי וגס, שבדרך כלל חבוי בקירות ומתחת לבלטות. השימוש בחלקי צינורות תעשייתיים לשימוש בעלי מקצוע עומד בסתירה גמורה לעבודה הידנית והיחידנית שנדרשת מהמעצבים בייצורה של כל מנורה. הפרט האהוב עלי בכל המנורות הינו המתג - ברז ברזל מסתובב, כזה שמזכיר ברזיות של פעם ונותן תחושה שהאור זורם החוצה מהמנורה.

 

נעמה הופמן - תחושה של מועדוני אנדרגראונד

 

נעמה הופמן (צילום: דן פרץ)
נעמה הופמן (צילום: דן פרץ)

 

נעמה הופמן היא מעצבת תעשייתית, בוגרת שנקר. שנתיים אחרי סיום לימודיה החליטה לפנות לדרך עצמאית. את הסטודיו שלה, שפועל ביפו, הקימה ב-2010. בשנה האחרונה עיצבה הופמן בעיקר גופי תאורה ש"חיים" בתפר שבין  עיצוב ואמנות, והציגה בכמה תערוכות.

 

ענת ספרן: גופי התאורה של נעמה מזכירים לי מועדני אנדרגראונד במזרח ברלין. אלה אובייקטים בעלי תחושה אורבנית אבל לא בהכרח קרה, והם נמצאים על הגבול שבין גוף תאורה לעבודת אמנות של דן פלאבין. גופי הלד מאפשרים משחקים שונים של תלייה ויצירת תבניות דו-ממדיות ותלת-ממדיות, והגופים המשלבים ניאון ופרספקס יוצרים משחק צבעוני מעניין. הגבול המטושטש בין גוף תאורה פונקציונלי לאוביקט בעל נוכחות - בין עיצוב ואמנות - מרתק במיוחד בעיניי.

 

נועם דובר ומיכל צדרבאום - דיאלוג בין תחומים

 

אובייקט ששואב השראה מחלוק נחל
אובייקט ששואב השראה מחלוק נחל

 

נועם דובר ומיכל צדרבאום הם בוגרי עיצוב תעשייתי ותקשורת חזותית בבצלאל. את הסטודיו שלהם, שפועל בתל אביב, הקימו ב-2008. יחד, העשייה שלהם נוגעת בטווח רחב של תכנים, טכניקות וקני-מידה, ביניהם מוצרים בעבודת יד, ריהוט, עיצוב חלל, עיצוב במה, עיצוב גרפי ואמנות רחוב. הם מערבים טכניקות וחומרים, משתמשים בטקסט כחומר גלם ומבטאים את תהליכי העבודה באובייקט המוגמר.

 

ענת ספרן: בבסיס העבודה של מיכל ונועם עומדת המילה דיאלוג. דיאלוג בין תחומים שונים ועם יוצרים אחרים - מיכל מגיעה מעולם העיצוב הגרפי, נועם מעיצוב תעשייתי, וגוף העבודה המשותף שלהם מורכב מעבודות רחוב, עבודות תיאטרון ומיצג (נועם חבר בקבוצת זיק), עבודות וידאו ועוד. אני מצאתי ביטוי לדיאלוג גם במוצרים שהם מציגים ברפסודה - בכל אחד מהם יש קשר הדוק בין תהליך העבודה, החומר והסיפור, כך שלא ברור מה הוביל למה. scan and scale הוא אוביקט ששואב את ההשראה מחלוק נחל, ומשלב טכנולוגיות של סריקה, עיבוד והדפסה תלת-ממדית עם טכניקות מסורתיות יותר של יציקות קרמיות. Makom, שנעשה עם המעצב יואב רכס, מתחיל בטופוגרפיה של מקום ספציפי והופך בסיום לקערת קרמיקה.

 

צפו בווידאו: מיכל צדרבאום מספרת ל-Xnet על עיצוב ללא מחשב.

 

ג'אנקשן - אלכימאית של ג'אנק

 

מוצרים שסיימו את תפקידם המקורי מקבלים הזדמנות שנייה (צילום: יונתן בוסידן וסטודיו נמצ'ק)
מוצרים שסיימו את תפקידם המקורי מקבלים הזדמנות שנייה (צילום: יונתן בוסידן וסטודיו נמצ'ק)

 

מאחורי ג'אנקשן, סטודיו שהוקם ב-2008 ופועל בנמל יפו, עומדת גורית מגן, מעצבת תעשייתית, בוגרת לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב. הסטודיו עושה שימוש בחומרים שסיימו את תפקידם המקורי ומנסה לתת להם

חיים חדשים, שלא בקונטקסט המקורי. חומרי הגלם מגיעים ברובם מהרחוב, משיטוט במגרשי גרוטאות, מבתי מגורים ומשוקי פשפשים בארץ ובעולם. כך, למשל, הגיעו מושבי אופניים משוק בקירגיסטן, מבודדי חשמל מגרוזיה, קופסאות שפורקו ממכבסה ישנה, אימומי נעליים מסנדלרייה שנסגרה ומזוודות מהרחוב. כמעט תמיד נובע הרעיון למוצר מהחפץ עצמו. "אנחנו מתבוננים בהם ומנסים לשאול את עצמנו מה הם יכולים להיות עכשיו, איזו הזדמנות שנייה אפשר לתת להם", אומרת מגן.

 

ענת ספרן: את גורית פגשתי לראשונה לפני כשנה וחצי. הגעתי לסטודיו שלה בדרום תל אביב, ממלכה של ג'אנק שהפך תחת ידי האלכימאית העדינה למנורות, כסאות, שולחנות - כולם מפתיעים ומצחיקים. גורית השתתפה גם ברפסודה בתל אביב לפני שנה, ובפריז יוצגו פריטים חדשים, כמו חבית סונול שהפכה לכורסת נדנדה ושולחן המורכב על אופני כושר ביתיים. את הסרטון המקסים שגורית הכינה לכבוד השתתפותה בפצ'ה קוצ'ה שילבתי בתוכנית הווידאו שמוקרנת ברפסודה. כך יוכלו המבקרים להתרשם ממקורות ההשראה ומסיורי השטח של גורית בשווקים ברחבי העולם.

 

צפו בסרטון של ג'אנקשן, מ"פצ'ה קוצ'ה 9":