הדפסה
לכתבה באתר
למעשה, כבר שלוש שעות אני יושב מול המחשב ומנסה למצוא משפט פתיחה הגיוני שיסביר לכלל הקוראים – אוקיי, לכל השניים שלא גילו עדיין שלמטה יש וידאו – למה, לכל השדים והרוחות, יש לי בעיה ערכית עם כדורגלניות שמורידות את החולצה שלהן וחושפות פטמות על מנת לקדם את טורניר מונדיאל הנשים שמתקיים במדינה החודש.
ואחרי שלוש שעות, אין לי אלא לכתוב את האמת המרה: אין לי עם זה שום בעייה ערכית.
אבל כשמתלווה לתמונות הללו ציטוט של אניקה דופלר בת ה-19 (חוזר שנית: 19) שאמרה: “"רק רצינו לשלוח מסר לאומה שאנחנו נורמליות. ולא רק שאנחנו נורמליות, אלא שאנחנו גם בנות נחמדות מאוד", פה כבר מתחילה הבעיה שלי.
תקראו לי צדקן, תקראו לי מתחסד – למעשה אתם לא יכולים, בשביל זה אתם צריכים להשיג טור משלכם – אבל הציטוט הזה צריך להדליק חתיכת נורה אדומה אצל כל מי שעיניו בראשו, או לפחות כל מי שעיניו לא תקועות כרגע בוידאו.
כי החולצה שהורידה אניקה דופלר היא חוליה מסוכנת מאוד בשרשרת העירום שנוצרה כאן בשנים האחרונות. שרשרת שאם לא נעצור אותה בזמן, אנחנו נתעורר בוקר אחד בלי בגדים ועם תוצאות מאוד מאוד לא נעימות.
(מדו)נה בעין
אז מה הסיפור, בעצם? חמש בנות גרמניות הורידו חולצה. ביג דיל. נכון, אבל כשזו תהיה הבת שלך או אחותך שיצטרכו להוריד בגדים כדי להוכיח שהן נורמליות, זה יהיה לכם אכפת הרבה יותר.
בכלל, מעניין לראות את המטמורפוזה שעבר העירום הנשי בחמישים שנה. כשמרילין מונרו הופיעה על השער של הגיליון הראשון של פלייבוי, זו הייתה הצהרה מהממת שניסיון לתמצת אותה לשתי מילים יניב את המסר: אני שונה.
אני מיוחדת, אמרה מונרו, והשתמשה בגוף שלה כדי להעביר את המסר הזה. לא עברו אלא עשרים שנה והגיעה אחת, מדונה, שהשתמשה במיניות שלה כדי להבדיל את עצמה מכל השאר.
ארבעים שנה אחר כך, כמה מוזר, וחמש נשים שהן חלק מנבחרת כדורגל שהיא לא פחות מאלופת העולם מתפשטת רק כדי להוכיח שהן נורמליות. וזו, כמובן, הבעיה האמיתית עם התמונות האלה.
אני לא חושב – תקנו אותי כמובן אם אני טועה – שלמישהו היה צל של ספק שאם הבנות הללו משחקות כדורגל באופן מקצועני אזי שאין להן פטמות.
אני באמת ובתמים סבור שכולנו יודעים היום שגם את אשת קריירה, שחקנית כדורגל מקצוענית או סתם מצליחה להיכנס לחנייה ברוורס בניסיון אחד, זה עדיין לא אומר שהמרת את כל חלקייך הנשיים. טוב, בסדר, אז לגבי עניין החנייה ברוורס עדיין יש לנו ספקות, אבל לגבי כל השאר אנחנו כבר די בטוחים.
אבל צחוקים בצד רגע, חמש הבנות הגרמניות הן החותמת הסופית שנוסחת העירום השתנתה. למעשה, אחת מהן, יוליה סימיץ', הודתה בקול שאין לה ספק שהמהלך הזה לא יביא יותר קהל על מנת לראות את הבנות.
בכך, אגב, הוכיחה סימיץ' את מה ששקוף בערך כמו החולצה הלבנה שלה. פעם הפורמולה הייתה שאנשים מתפשטים כדי להצהיר משהו, ממדונה ועד ג'ון ויוקו. אחר כך התפשטו תמורת פרסום. ועכשיו הפורמולה השתנתה שוב. אנחנו כבר לא מתפשטים עבור פרסום. אנחנו מתפשטים עבור אהבה.
מה נורמלית, תתפשטי
אני משתמש ב"אנחנו", אגב, כי כולנו אניקה דופלר. לכו אחורה וחפשו ראיונות עם כל הכוכבים האהובים עליכם, ושימו לב איך כל אחד מהם התפשט. נכון, הבגדים עליהם, אבל לצד הבגדים תמצאו התוודות על התמכרות לאלכוהול, סמים, אלימות, דכאונות – מה שלא תרצו. הכל כדי שתאהבו אותם. הכל כדי להראות שגם הם ממש כמוכם.
למעשה, קחו את כל גיבורות "מחוברות" ו"מחוברים", כולם אנשים מפורסמים למדי, שהחליטו להתפשט מול המצלמה – ולחשוף את המינוס שלך בבנק או את הריבים עם האקסית זה הרבה יותר עירום מאשר שיתפסו את הפטמה שלך בחוץ – רק כדי לזכות במה שאף פעם לא זכו לו: אהדת הקהל.
והם לא זכו באהדת הקהל על ייחודם. הו לא. הם זכו באהדת הקהל כי בעצם ההתפשטות המטאפורית שלהם הם הוכיחו רק דבר אחד: שהם כמו כולם. הנה, גם להם יש מינוס בבנק, גם להם יש בעיות אלכוהוליזם. גם הם בדיוק כמוכם.
אחרי הכל, בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה, הרוב קובע. ומי שלא נמצא בשולי הרוב יוריד נא את בגדיו או יחשוף את נימי נפשו על מנת להוכיח שגם הוא, בכל זאת, קצת אנושי. למעשה, אנחנו לא רוצים כבר להיות כמו הכוכבים שלנו. אנחנו רוצים שהם יהיו כמונו.
וזו, בעצם, כל הבעיה עם העסק הזה. מכלי שיווקי לגיטימי הפך העירום את כולנו לנערות דחויות בתיכון, שמתפשטות רק כדי שיאהבו אותן. וכן, אני אומר כולנו כי אם לא בחרתם במסלול החיים הקלאסי, אם גם לכם יש שאיפות שאינן בגדר הנורמה, הדרישה להוריד בגדים תגיע גם אליכם. אחרי הכל, גם הנערות הדחויות רק רוצות שיחשבו שהן רגילות. אולי אפילו "בנות נחמדות מאוד", במילותיה של דופלר.
קצת לא ברור, האמת, מתי תפס העירום את הפנייה הלא נכונה. אבל דבר אחד ברור כרגע: אנחנו כבר מזמן לא בעידן ה"להתפשט זה בנורמה". אנחנו יותר בעידן ה"להתפשט כדי להיות בנורמה". וזה הבדל קטן. אבל עצום.
הנורה האדומה, כמובן, לא תידלק. חמש הבנות המצולמות יזכרו כסתם עוד קוריוז משעשע, עוד תמונת שער של פלייבוי עם סיפור שיווקי קטן מאחוריה, ולא כפי שהוא צריך להיזכר: שער שבו חמש ילדות, הבוגרת שבהן בת 22, שמרוויחות הרבה יותר מרובכם כי יש להן כשרון ברגליים נאלצו להוריד את החולצה רק כדי להוכיח שהן נורמליות.
