אמצע שנות ה־90, כשכוכב הקולנוע מייקל פאסבנדר היה בן 18, הוא הרים יחד עם חברים מחזה המסתמך על "כלבי אשמורת", סרט הביכורים האלים של קוונטין טרנטינו. הם העלו את ההפקה במועדון לילה בעיר אירית קטנה, ופאסבנדר היה חתום על הבימוי ואף גילם את מיסטר פינק. "קוונטין היה אז דמות נערצת עבור הדור שלי", התוודה פאסבנדר, 34, כשנפגשנו בפסטיבל קאן. "אין ספק שהוא השפיע עליי בתחילת הדרך. זה היה חלום מבחינתי לעבוד איתו, אבל לא האמנתי שזה יתגשם".

 

לפני שנתיים, פאסבנדר הצליח לממש את החלום. הסוכן שלו רדף אחרי טרנטינו, והתעקש שהוא חייב לפגוש את בן טיפוחיו. "טרנטינו אמר לסוכן 'תביא אותו לברלין', אז נסעתי לשם לעשות אודישנים" מספר פאסבנדר, שלוהק לבסוף לסרט "ממזרים חסרי כבוד". "שבוע אחרי, טרנטינו הציע לי להופיע בסרט. זה היה קול למדי. האמת, לא חשבתי שהייתי טוב באודישן".

 

כצפוי, פאסבנדר התרגש לעבוד עם הבמאי הנערץ עליו. "בהתחלה הייתי צריך להתגבר על הלחץ הראשוני. הייתי ממש עצבני, במיוחד ביום הראשון. מה גם שבסצנה הראשונה שלי הייתי צריך להצטלם עם מייק מאיירס, שהוא גאון קומי, אז הייתי עצבני וכמעט השתנתי במכנסיים. אבל מהר מאוד הלחץ חלף. קוונטין מגיע לסט עם המון התלהבות, אנרגיה ותשוקה, וזה מידבק. הוא פשוט בא בשמחה בבוקר לעבודה, וכל הזמן צוחק. זה מרתק גם לשמוע את כל הסיפורים והידע העצום שלו בענייני קולנוע. בכלל, האווירה בסט היתה טובה, והיה גם נהדר לעבוד יחד עם שחקנים גרמנים וצרפתים".

 

ב"ממזרים חסרי כבוד" גילם פאסבנדר את מבקר הקולנוע ארצ'י היקוקס, שמגויס על ידי המודיעין הבריטי למשימה בצרפת הכבושה. "אני בכלל עבדתי על הדמות של הנאצי לאנדה (אותה גילם לבסוף כריסטוף וולץ, שזכה באוסקר על תפקידו - א.ק), אבל טרנטינו ביקש ממני להיבחן למשהו אחר, כי הוא כבר ליהק את התפקיד של לאנדה", מספר פאסבנדר.

 

רגע השיא שלו בסרט היה הסצנה הבלתי נשכחת של משחק הקלפים, המתרחשת במרתף מסבאה, עם תנועת שלוש האצבעות שחושפת את זהותו. "הסצנה הזאת היתה כתובה בצורה מבריקה והיה תענוג לעשות אותה. בכלל, אני לא חושב שיש למישהו ביצים לעשות שינוי בתסריט שנכתב על ידי טרנטינו. הכל נמצא שם כבר מהעמוד הראשון, ואתה לא צריך להוסיף או לגרוע כלום. אבל יש חופש יצירתי ללכת עם השורות שלך. חשוב לציין שקוונטין כותב דמויות שהוא חי אותן בעצמו. יש להן הרבה שכבות, וניכר שנעשה תחקיר לפני שהן נכתבו. לכל דמות הוא מייצר ביוגרפיה, והוא יודע מאיפה היא באה ולאן היא הולכת. אין חורים בסיפור של הדמויות".

 

איך היה לעבוד בסרט עם בראד פיט?

"הוא שילוב נדיר של טאלנט מוכשר ובן אדם. הוא כל כך נדיב ותומך, אחד הבחורים הכי טובים שיש".

 

ההצלחה הגדולה של "ממזרים חסרי כבוד" עזרה לקדם את מעמדו של פאסבנדר בהוליווד, וכבר בחודש הנוכחי ניחשף אליו בשני סרטים על המסכים המקומיים. ראשית ב־"X-מן: ההתחלה", סרט נוסף בסדרת הקומיקס המצליחה (שיוצא לאקרנים ממש היום), בו הוא מגלם את מגנטו הצעיר. בסוף החודש נראה אותו ב"ג'יין אייר", עוד עיבוד לספרה הרומנטי של שרלוט ברונטה, בו מופיע פאסבנדר בתפקיד רוצ'סטר, בעל האחוזה המהורהר והסוער המאוהב בג'יין, אותה מגלמת מיה וסיקובסקה. בכך מצטרף פאסבנדר לשורה של שחקנים מכובדים שגילמו את התפקיד הזה בעבר, ביניהם אורסון וולס ("האזרח קיין"), ווויליאם הרט ("נשיקת אשת העכביש") וטימותי דלטון (שהיה ג'יימס בונד).

 

"'X-מן: ההתחלה' ו'ג'יין אייר' הם אומנם שני סרטים שונים, אבל בשניהם אני משחק דמויות מורכבות עם צד אפל", מסביר פאסבנדר. "אני אוהב לשחק דמויות כאלה, שנמצאות באזור האפור בין הטוב לרע. לא מעניין אותי לגלם מישהו לגמרי טוב או לגמרי רע, ואני גם לא מאמין שיש דבר כזה בחיים, שחור ולבן, כי טובים עושים לפעמים דברים רעים ולהפך. בכל מקרה, כצופה אני לא אוהב שמאכילים אותי בכפית, וכשחקן אני לא אוהב לעשות את זה. אני אוהב שהדמויות משאירות את הצופים עם שאלות שהם צריכים לענות עליהן בעצמם".

 

"X-מן: ההתחלה" הוא פריקוול לסדרת הסרטים על המוטאנטים בעלי כוחות העל, שחושף איך הכל התחיל. עלילתו ממוקמת בשנות ה־60, ימי הנשיא ג'ון קנדי ופריחת עידן החלל, אבל גם תקופת המלחמה הקרה ומשבר הטילים בקובה. הסרט, שמתהדר בקאסט מרהיב - מלבד פאסבנדר תמצאו שם את ג'יימס מקאבוי ("כפרה"), ג'ניפר לורנס ("קר עד העצם"), רוז ביירן ("Damages") וג'נוארי ג'ונס ("מד מן") - מספק תשובות לקושיות שטרדו את מכורי הסדרה על מעללי המוטאנטים, כיצד חברו זה לזה, או מאיפה הגיחו אחוזת X וקסדת סרברו.

 

וכך נלמד מה קרה למגנטו, בגילומו של פאסבנדר, ניצול אושוויץ יהודי שמתגלה כמוטאנט בעל יכולת לשלוט בשדות מגנטיים. בצעירותו יצא לנקום בנאצי שהרג את אמו והתעלל בו במחנה ריכוז. "נכון שבאופן עקרוני זו נקמה יהודית, אבל אני לא חושב שצריך להיות יהודי בשביל להתחבר לכך. בסך הכל, נקמה זה משהו שכולנו מבינים, לא משנה אם אנחנו ישראלים, ברזילאים או צרפתים. בכלל, כולנו בנויים נפשית באותה צורה, ואצל כולנו הילדות מעצבת את החיים הבוגרים, אז כל מי שמסתכל פנימה יכול למצוא חיבור לדמות הזו שלא יכולה לבטוח יותר באיש. הוא חושב שכל מי שלא איתו הוא בעצם נגדו".

 

דיברת או התייעצת עם איאן מקלן, שגילם את הדמות שלך בזיקנתה בשלושת הסרטים הקודמים?

"בהתחלה חשבתי שאני חייב לעשות את זה, אבל אז דיברתי עם מתיו ווהן, במאי הסרט הנוכחי, והוא לא התלהב מהרעיון. הוא אמר לי שאני צריך למצוא גישה חדשה ומקורית לדמות. אז אמרתי לעצמי: 'אוקיי, נלך על הכיוון הזה', ובמקום לדבר עם מקלן פשוט הלכתי לספרי הקומיקס, עשיתי שיעורי בית ומצאתי שם כל מה שהייתי צריך לדעת על הדמות. יש המון חומר ומקורות השראה בקומיקס המקורי, כך שהייתי קצת מפונק בקטע הזה, כי היה לי הרבה על מה להתבסס. בסוף, לא רק שלא דיברתי עם מקלן, אפילו לא ראיתי לעומק את שלושת הסרטים הקודמים. פשוט קראתי את הקומיקס וחשבתי לעצמי איך אני לוקח את הדמות הזו ובורא אותה מחדש".

 

יוצא לך להופיע בלא מעט סרטים אלימים. אתה לא חושב שיוצרי קולנוע כמו טרנטינו ודומיו מגזימים עם האלימות?

"אני דווקא חושב שאלימות בקולנוע יכולה להיות שחרור טוב בשביל החברה. ההיסטוריה מוכיחה שבני אדם יכולים להיות מאוד אלימים, ואם אתה יכול לפרוק את זה בקולנוע, זה נהדר. הסופר סטיבן קינג אמר שאם הוא לא היה כותב ספרי אימה, הוא היה הופך לרוצח סדרתי. זה מאוד נכון".

_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס:

_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

"אני בר מזל"

 

מדורי הרכילות האמריקאיים מדווחים כי על סט צילומי "X-מן: ההתחלה" מצא פאסבנדר אהבה בשם זואי קרביץ, השחקנית־מוזיקאית שהיא גם בתם של לני קרביץ וליסה בונה, וגם צעירה ממנו ב־12 שנה. מאז שפרץ הרומן בין השניים הם חיים על קו לונדון־ניו יורק. אך מאחר שפאסבנדר שומר על פרטיותו בקפדנות, אין אישור רשמי או פרטים בדבר הזוגיות המסקרנת.

 

פאסבנדר - 185 סנטימטרים של שיער בהיר ועיניים כחולות, לא בדיוק המראה המושלם כדי לגלם יהודי ניצול אושוויץ - הוא אחד הגברים היותר סקסיים שמתרוצצים בימים אלה על המסך. "נולדתי בהיידלברג בגרמניה", הוא מדווח. "אבא שלי הוא שף גרמני ואמא שלי אירית. כשהייתי בן שנתיים עברנו לאירלנד". כשהוא משחזר את הביוגרפיה שלו, קשה שלא לתהות האם קיים קשר בינו ובין הבמאי הגרמני המיתולוגי ריינר ורנר פאסבינדר ("נישואיה של מריה בראון"), דמות שנויה במחלוקת, גאון פורה חובב גברים, שמת צעיר מהרס עצמי לפני כמעט 30 שנה.

 

זה לא קשה להסתובב עם שם כזה בעולם?

"לא, למה שזה יהיה קשה?".

 

בגלל שמסתתר מאחוריו מיתוס כזה גדול.

"או, ריינר ורנר. זה תלוי, לפעמים אני מתחבר אליו כשזה עוזר וטוען שהוא קרוב שלי, ולפעמים לא. בסך הכל נהדר להיות עם שם כזה. הוא היה הבמאי המועדף על אמא שלי, אז יש בינינו תחרות על ליבה של אמא. וחוץ מזה כותבים את השם שלנו קצת אחרת".

 

באירלנד, משפחתו של פאסבנדר מתפעלת מסעדה, אבל הבן בחר בקריירת משחק. מודל החיקוי שלו היה דניאל דיי לואיס ("הוא בליגה משלו. אני חושב שהוא מדהים"). לפני כ־15 שנה עקר ללונדון והחל לסלול את דרכו לצמרת, שכללה כמובן נפילות ומשברים. ב־2007 כיכב בפסטיבל ברלין עם סרטו של זאק סניידר, "300", שעוסק בקרב על ספרטה, וגם ב"אנג'ל", סרטו דובר האנגלית של פרנסואה אוזון.

 

הכישלון של "אנג'ל" לא עיכב את ההמראה של השחקן הכריזמטי והמרשים. כעבור שנה הוא פרץ בסרט העצמאי "רעב", בו גילם תפקיד מצמרר של לוחם המחתרת האירית בובי סאנדס, ששבת רעב בבית הכלא. לכבוד התפקיד השיל פאסבנדר קילוגרמים רבים ממשקלו בעזרת דיאטה רצחנית ("ירדתי 14 קילו והגעתי למשקל של 50 קילו. זו היתה הדרך היחידה לעשות את התפקיד בצורה אמינה ומשכנעת"). המאמץ השתלם, והוא קיבל פרסים ומחמאות על הופעתו.

 

מאז פאסבנדר מסרב לעצור. אחרי שעבד עם טרנטינו הוא הוסיף לרשימה גם את דייוויד קרוננברג (בסרט "A Dangerous Method" על זיגמונד פרויד, בו גילם את קארל יונג) וסטיבן סודרברג. ב־2009 כיכב בסרט הבריטי המשובח "מחוץ למים", ובעתיד הקרוב הוא משתף פעולה עם רידלי סקוט בסרט המד"ב "פרומתיאוס", בו תככב גם נומי ראפאס ("נערה עם קעקוע דרקון"), ועם ג'ים ג'ארמוש בסרט ערפדים.

 

"חשוב לי לעבוד עם במאים שאני יכול ללמוד מהם", מבהיר פאסבנדר. "הבונוס מבחינתי זה לגלם דמויות שונות. השנים האחרונות היו מאוד טובות מבחינתי, אבל אני זוכר שנים שדופות וקשות, וזה מזכיר לי עד כמה אני בר מזל שאני יכול לעבוד בתעשייה הזאת. בכל מקרה, מאוד מוזר לי להביט בשערי המגזינים עליהם אני מופיע. טאץ' ווד, שרק יימשך ככה".