הדפסה
לכתבה באתר
מגיל צעיר אני מתנזרת מאכילת בשר או עוף. יש שיכנו אותי כ"צמחונית", אבל אני מעדיפה לא לקטלג את עצמי או את האנשים על פי העדפות תזונתיות. ברגעים של כנות גופנית עם עצמי אני מבינה טוב יותר שהבחירה שלי להיות "צמחונית" אינה מאהבת חיות, אלא בעיקר בשל תחושה פיסית לא נעימה שהבשר והעוף מחוללים לי בגוף. יש במזון הבשרי מן הכבדות והעמסה שאינם מאפשרים לגוף לחוש את הקלילות והאווריריות הרצויה. כך שעם השנים התחלתי לפתח התמכרות ל"חומר הלבן". תנו לי פרוסת לחם עם גבינה ואני מרגישה כמו שלגייה.
thinkstockphotos.com
מיליארד סינים טועים?
עם הזמן למדתי שההעדפה האישית שלי לגבינות ולמוצרי חלב לא עולה בקנה אחד עם הגישה הסינית המסורתית. במשך שנים אנשי סין בזו לחלב, וראו בו כמזון נחות שאינו תורם לבריאות האדם. בשנים האחרונות אנו עדים לחדירה של מוצרי חלב אל סין בשל השפעת דפוסי הצריכה בעולם המערבי. הסינים גילו את "החומר הלבן". משקאות חלב, גלידות ויוגורטים הפכו להיות סמל סטטוס בחברה הסינית, ומלקקי הגלידה בתאווה בסין הם בני המעמד הבינוני או העליון בסין.כבר בטיפת חלב עוד כשאחזנו ביד של אמא, וחיתול עטף את עכוזנו, שתלו במוחנו את רעיון החשיבות העצומה שיש לחלב על ידי כרזות מאירות עיניים ומבטיחות בריאות. מה שגורם לי לתהות האם מיליארד סינים טעו? האם יש בהם משהו לא מושלם? שהרי במשך שנים לא נחתה לסינים טיפת חלב בקיבה, ויתרה מכך נתונים רבים מצביעים על כך שדווקא בחברה המערבית אחוז שכיחות האוסטאופורוזיס (בריחת סידן) גבוה יותר מאשר בסין. אז איפה בדיוק טעינו?
thinkstockphotos.com
צמחים ותזונה במקום חלב
הסינים משייכים את עוצמת וחוזק עצמות הגוף להכליות. תפקידן של הכליות להיות אחראיות על שלד הגוף, על התפתחות תקינה של העצמות וחוזקן. ישנם לא מעט מזונות שתורמים לחיזוק עצמות הגוף מלבד חלב. מתברר שהסינים דאגו במשך שנים לשלב בתפריט היומי שלהם מזונות שונים במטרה לחזק את הכליות ועצמות הגוף. מרבית המזונות הנם חלק מהסביבה הטבעית - שעורה, שיפון, נבטי אלפלפה שומשום, קולרבי, טחינה, אגוזים, אצות ים, שעועית שחורה, סרדינים, דגים ועוד. בנוסף הסינים עושים שימוש רב בצמחי מרפא סיניים אשר ידועים בהשפעתם הישירה על חלקי ואברי הגוף השונים. הרפואה הסינית ממליצה בעיקר לנשים הסובלות מהידלדלות צפיפות העצם לשלב בתפריט היומי שלהן את המזונות המצוינים, וכך לחזק את שניתן.