אתר אינטרנט חדש, המציג את המורשת של האדריכל זוכה פרס ישראל אריה שרון (1984-1900), עלה הבוקר (חמישי) לאוויר. חשיבותו של שרון להבנת המרחב הישראלי טמונה לא רק בתרומתו לאדריכלות המקומית, כי אם גם לתכנון האזורי והארצי שבו היה שרון דמות מפתח.

 

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שתוכננה מראש. צוות התכנון כלל מגוון אנשי מקצוע - מדינאים, אנשי ביטחון ואנשי תשתיות - כשאת כל המערכת הוביל יו"ר הסוכנות היהודית ולימים ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. שרון, בוגר בית הספר הגרמני "באוהאוס", היה אחד האישים הדומיננטיים שהטביעו חותם על תכנונה של מדינת ישראל, ותרומתו החלה בעצם היענותו להזמנתו של בן גוריון לעמוד בראש צוות תכנון שיגבש תוכנית לעיצובה הפיזי של המדינה הטרייה. תכנון זה, שסוכם בספר "תכנון פיסי בישראל" (1951), עיצב למעשה את החיים במדינה וממשיך ללוות אותנו גם היום. אפשר לראות אותו בכל מקום: בקביעת הדרכים הראשיות, בפריסת היישובים (ובכלל זה מערך עיירות הפיתוח), בפיזור התעשייה, בחקלאות, ולמעשה בכל היבט המוצא ביטוי במרחב הפיזי. כך, למשל, הוא תיכנן את העיר באר שבע.

 

שרון גם היה אחד האדריכלים הפוריים והמשמעותיים בדור המייסדים הישראלי, הן כעצמאי והן כשותף במשרד אדריכלים (יחד עם זוכה פרס ישראל בנימין אידלסון, ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון). הוא אחראי בין היתר לבית הקולנוע "חן" בכיכר דיזנגוף ולבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כמו גם לשכונת בתי אטריום בנצרת עילית. שרון התמחה גם בתכנון בתי חולים, כגון "שיבא" בתל השומר, "איכילוב" בתל אביב, "סורוקה" בבאר שבע ו"וולפסון" בחולון.

 

 

שרון. מעשיו נראים בכל מקום בארץ (צילום: Ynhockey)
שרון. מעשיו נראים בכל מקום בארץ (צילום: Ynhockey)

 

כולם באות א'

 

את אתר האינטרנט החדש בנה ועיצב נכדו של שרון, אריאל אלוני (53), לאחר שגילה לדבריו את החלל הווירטואלי שממנו נעדרת האדריכלות הישראלית. לאחר שהשקיע בהרחבת הערך בגרסה האנגלית של ויקיפדיה (והפך אותו לערך המושקע ביותר שאדריכל ישראלי זכה לו), פנה אלוני להקמת האתר, שהוא ראשון מסוגו ובאיכותו שמוקדש לאדריכל ישראלי. אגב, בדומה לכל בני משפחת שרון לדורותיה, שמו של אריאל מתחיל באות א' (לקרוביו קוראים אלדר, אודי, אורי וארד), רמז לראשוניותה של המשפחה בהבניית המורשת האדריכלית בישראל וכאחת משושלות האדריכלים המקומיות.

 

חדר האוכל בגבעת השלושה בימי הקמתו (צילום: רודי ויסנשטיין, הצלמניה)
חדר האוכל בגבעת השלושה בימי הקמתו (צילום: רודי ויסנשטיין, הצלמניה)

 

אלוני מציין, כי האתר התממש בסיוע אמו יעל אלוני, בתו של אריה שרון. אלוני עצמו, המתגורר בארצות הברית, אינו עוסק באדריכלות. את האתר הוא הקים על בסיס ספרו האוטוביוגרפי של סבו, "קיבוץ + באוהאוס", שיצא לאור ב-1976 וסיכם את פועלו מנקודת מבטו. מעצם העובדה כי הן הספר והן האתר שבא בעקבותיו נעשו מנקודת מבטו של האדריכל, חסר ממד ביקורתי המעריך את מעמדו ואת משמעותה של המורשת התכנונית שהוא השאיר אחריו.

 

בדומה לספר "קיבוץ + באוהאוס", שפורסם בשפה זרה ולא בעברית, כך גם האתר החדש כולל תצלומים היסטוריים, תוכניות ומפות מארכיון משרדו של שרון, וכולו בשפה האנגלית. "למרות שעברית היא שפת אמי ונולדתי וגדלתי בישראל, הרי שהאנגלית היא השפה של העידן הדיגיטלי", מסביר אלוני את פשר ההחלטה. "אני מאמין שכך זה משרת באופן הטוב ביותר את מורשתו של שרון. עם זאת, אם מישהו ייקח על עצמו את מלאכת התרגום, אני אשמח מאוד לצרף את התרגום לאתר".

 

לאתר החדש