אני, שמעון בוסקילה

 

אם יכולתם להיכנס לי לראש, הייתם רואים... תזמורת פילהרמונית שלמה.

 

אני מתרגש מ... כל הופעה, לפני העלייה לבמה.

 

אם יכולתי לקום וללכת מכאן... הייתי קופץ לארצות הברית, רק כדי להיזכר כמה טוב לי בארץ.

 

אני הולך לקראת... המופע המשותף של שירי מימון ושלי בקיסריה.

 

חוטף פיק ברכיים מ... נהגים שנוהגים כאילו שהם לבד בכביש ואין סביבם מכוניות.

 

אם יכולתם להיכנס לי לראש, הייתם רואים... מלחמה: מצד אחד רוגע, ביטחון והרבה הומור על החיים, ומצד שני לחץ, פרפקציוניזם מוגזם וחוסר שקט.

 

השמועה הכי פסיכית ששמעתי... ששירי מימון ואני הפכנו להיות זוג.

 

עקב אכילס שלי... לתקן כל שריטה באוטו שלי, אפילו אם אומרים לי שלא רואים אותה.

 

הכי טעים לי... הדגים החריפים של שבת.

 

הדופק שלי מואץ כאשר... אני מלחין שיר חדש ומרגיש שהוא הולך להיות שיר טוב.

 

כשאני מסתכל במראה... בכל בוקר אני אומר תודה לאל.

 

אני חושב שאני יותר מדי... צנוע.

  

הייתי רוצה ללחוץ את היד של... כל החיים רציתי ללחוץ את היד של שלמה ארצי. התמזל מזלי ולא רק שלחצתי את ידו, אלא הופעתי איתו על אותה במה.

 

כשאני צריך להיאחז במישהו, אני פונה אל... המנהלים שלי.

 

אני קשור בחבל הטבור ל... נתיבות, העיר ממנה באתי.

 

יש לי בטן מלאה על... זה שגלעד שליט עדיין בשבי.

 

עקב אכילס שלי... צדק. קשה לי מאוד כשהצדק לא נעשה. זה יכול לשבור אותי.

 

 

אני, שירי מימון

 

כשאני צריכה להיאחז במישהו, אני פונה אל... יוני. הוא הקרקע שלי. הביטחון.

 

אני הולכת לקראת... קיסריה. וואו, לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. אני נורא מתרגשת ומקווה ליהנות, למרות שהמעמד מאוד מלחיץ.

 

הייתי רוצה ללחוץ את היד של... אוסקר שינדלר. אני עוד בהשפעת סרטי יום השואה, שמחזירים אותי תמיד לתחושה שאנחנו רדופים. אני מעריצה אותו על מה שעשה.

 

השמועה הכי פסיכית ששמעתי... שעשיתי סיליקון. זה מחמיא, אבל לא נכון.

 

הדופק שלי מואץ כאשר... אני עולה לבמה, וגם שנייה לפני שאני שוכחת את המילים...

 

אני מתרגשת מ... מחיאות כפיים סוערות. כאלה שכשאני עוצמת את העיניים הן גורמות לאושר לצוף עד למעלה ואני לא מצליחה לשחרר את הלחיים.

 

יש לי בטן מלאה על... מי שקבע שלקנות דירה רקובה ב־3 מיליון שקל בתל אביב זה הגיוני. הקיום הבסיסי במדינה הזו הפך להיות מאוד קשה.

 

הכי טעים לי... האוכל שלי. נשבעת. זה נשמע מתנשא, אבל אני יודעת מה אני אוהבת, איך וכמה בצורה הכי מדויקת. אלה הרגעי הפינוק שלי.

 

אני לא יודעת לשמור בבטן... כלום. אני מדברת והרבה. קשה לי מאוד להתאפק.

 

כשאני מסתכלת במראה... אני די מבסוטית בסך הכל, מהכל. לא מתלוננת.

 

אם יכולתי לקום וללכת מכאן... הייתי עוברת לגור בניו יורק. אבל בסוף חוזרת לארץ.

 

אני חוטפת פיק ברכיים מ... כלום. נכון להיום.

 

 

שירי מימון ושמעון בוסקילה מגיעים, לכאורה, מצדדים שונים של המוזיקה: היא מהפופ, הוא מהמזרחי יותר. היא מהקלילות, הוא מהנשמה. אך המופע המשותף של השניים, שהפך לדיסק "המופע המשותף", גילה שבין השניים יש יותר דמיון משוני.

 

 

עוד בפנאי פלוס: