נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, סטודיו Reddish, מקדישים את רוב זמנם כדי לעזור לאובייקטים להרגיש טוב יותר עם עצמם. חפצים בדומה לאנשים זקוקים לדעתם לחיזוק הביטחון העצמי כדי שירגישו טוב יותר בעולם. אותה חמלה ניכרת גם באופן בו משתמשים מחדש בחפצים משומשים – לא מתוך גישה אקולוגית, הם אומרים, אלא מתוך אמפטיה לחפצים. את הסטודיו הקימו השניים בשנת 2002. נעמה ועידן, ילידי 1975 סיימו בהצטיינות את לימודיהם במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון. הם זוג בחיים ובעבודה. בתערוכה "פוסט פוסיל", שנערכה במוזיאון העיצוב חולון עד לא מכבר, השתתף הסטודיו והתבלט בעבודתו.

 

איך אתם מגדירים את הסגנון העיצובי שלכם?

 

עידן: "קצת קשה להגדיר מבפנים, אבל אני חושב שהוא שילוב בין מחקר תרבותי לבין ביטוי אישי שלנו בתור יוצרים".

 

נעמה: "אני חושבת שהסגנון שלנו מגוון. הוא מאפשר להסתכל הרבה פעמים לאחור על תרבות ומסורת. אוהב להסתכל קדימה ולמתוח גבולות. אני חושבת שיש לנו אהבה גדולה לטכנולוגיות ולמה שנמצא מתחת לאף, מתוך רצון להטיל ספק במה שמכירים מקרוב".

 

מה היית אילו לא היית מעצבת?

 

נעמה: "אני חושבת שהייתי טבחית. אולי עוד אספיק לעשות את זה".

 

מהי לדעתך ההמצאה העיצובית הגדולה של המאה?

 

נעמה: "יש לי תחושה שבשנים האחרונות לא המציאו שום דבר חדש. כל הדברים הבאמת חשובים הומצאו בשנות החמישים, שישים, שבעים. כל השאר זה רק מותרות שמשחיתות אותנו עד היסוד".

 

מה העצה הטובה ביותר שאת יכולה לתת לאדם יוצר או מה העצה שהיית רוצה לקבל בעצמך?

 

"אומץ, סבלנות ואורך רוח, שזה לאו דווקא אותו הדבר".

 

 

 

לשאר הפרקים בסדרת הראיונות "בחזרה לטבע":

 

 

 

 

  • מתגעגע לקצב אחר: הכדים של טל גור