הדפסה
לכתבה באתר
יותר גדול מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, יותר מורכב מטרמינל 3 בנתב"ג - הפרויקט שמציע האדריכל רם כרמי לעיר ירושלים יתקן, לטענתו, את כל הבעיות והעיוותים הקיימים במרכז הבירה ויחיה אותה מחדש.
לכבוד יום ירושלים שולף כרמי מהמגירה את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שהוציא מתחת ידיו, והוא אינו מוכן לחכות עוד לרכבת הקלה, שחנוכתה נדחתה פעמים כה רבות אך מתוכננת להתרחש בסוף הקיץ.
כרמי, חתן פרס ישראל, הוא מבכירי האדריכלים בישראל. בין השאר השתתף בתכנון מרכז הנגב (1960) בבאר שבע, בניין הפקולטה למדעי הרוח בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים (1970), בית המשפט העליון בירושלים (1986), התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ותיאטרון הבימה המחודש בעיר זו.
דבר פשוט
על הפרויקט - שאותו הוא מכנה "מרכז היקום", לא פחות - החל כרמי לעבוד לפני כעשור, לאחר שאיש העסקים דוד אפל פנה אליו בהצעה לתכנן מגדל שיתנשא לגובה שירושלים טרם הכירה. לצורך העניין הקים אפל חברה שתקדם את המיזם, והיא נקראה "דבר פשוט" (ממש כך). קריסתו של אפל, שהסתבך בפרשות פליליות והורשע במתן שוחד לראש עיריית גבעת שמואל, הביאה לגניזת הפרויקט. למרות זאת, כרמי עדיין חולם כי פרנסי העיר ילמדו להבין את גדולת הפתרון שהוא מציע. "זה המגדל הראשון בישראל שתורם לא רק לפתרון כל בעיות התחבורה בירושלים, אלא יקים לתחייה את כל מרכז העיר ויפתור את רוב הבעיות שם", מצהיר האדריכל.
תהליך העבודה שעמד בבסיס הפרויקט החל בהתבוננות במפת ירושלים, כדי להבין את המבנה הפיזי שלה, "למה היא נבנתה על גבעה זו ולא על גבעה אחרת. ראיתי שהטופוגרפיה הבסיסית של ירושלים היא של שלמות גיאומטרית, בדומה למנדלה (ציור מעגלי טיבטי המסמל את היקום, עם דוגמה גיאומטרית סימטרית, מ"י)".
כרמי מצא שירושלים מתחלקת טופוגרפית לשני חלקים: ממזרח למרכז נמצא הר הבית, ממערב למרכז נמצא משכן הכנסת, ובין שני החלקים עובר קו פרשת המים. "הסימטריה העניקה לירושלים את ממד השלמות של העיר, כך שמתוך הקשר טופוגרפי רחב נחשף כאן הגרעין לדיאלוג הרמוני והאפשרות לשיווי משקל נסתר בין מה שנתן הטבע מששת ימי בראשית, לבין מה שהאדם בנה במקום שבחר להקים בו את ביתו".
במרכזה של כל המערכת שאותה מתאר כרמי, בטבור המנדלה, שוכן גן העצמאות. מעליו בחר כרמי להקים את המגדל, אחד הפרויקטים השאפתניים והיומרניים שתוכננו אי-פעם במגזר הפרטי בישראל. כשכרמי מתאר את מיקומו של המגדל, נדמה שהוא מדבר על מקדש חדש: "המגדל בונה את טבור העיר החדשה בנקודת הצטלבות של צירים שאין שני לה בעיר. לכן אין מקום אחר בירושלים הראוי כל כך לקבל ביטוי מבונה גבוה מעין זה".
שדרת חנויות יותר גדולה ממילאנו
70 קומות במגדל, ועשר הראשונות משמשות למעשה כחלל פתוח. אך זהו רק חלק קטן יחסית בפרויקט, הכולל מספר מרכיבים שבכוחם לעורר מהפיכה של ממש - לטובה או לשמצה - במבנה העירוני. החלק השני בפרויקט הוא חניון תת-קרקעי ל-6,000 כלי רכב שיוקם בעשרה מפלסים מתחת לגן העצמאות. "השכבה העליונה של הפרויקט היא גן העצמאות שפורח כמו כתר ירוק בסיומו של נחל קדרון", מציין כרמי. "מתחת לגן מתפתח ציר הליכה שמנקז לאורכו את כל החניונים, וכל ציר כזה יכלול שדרת חנויות. זו תהיה שדרת חנויות גדולה אפילו יותר מהשדרה המסחרית המפורסמת ויטוריו עמנואלה שבמילאנו. כל שדרה תסתיים בכיכר שתתחבר לגן העצמאות, ומשם ימשיכו האנשים לכל מקום במרכז העיר".
החלק השלישי בפרויקט מעצים את המגדל והחניון כשער לירושלים, והוא החלק השאפתני ביותר: מערכת מנהרות של כבישים תת-קרקעיים, שתקשר את החניון הענק והמגדל אל מחוץ למרכז העיר בשדרות בן צבי. "כל מי שרוצה להגיע היום למרכז העיר צריך להיכנס לכל אותם רחובות קטנים וכך ירושלים נסתמה", טוען האדריכל. "החניון משרת לא רק את המגדל אלא גם את כל מרכז העיר, כך שמי שירצה לבוא למרכז לא יצטרך לעבור דרך כל הכבישים החנוקים, אלא דרך מנהרה הישר לחניון, ומשם ברגל. את חניון המגדל חיברתי גם במנהרות נוספות לחניון העירייה ולחניון ברחוב המלך דוד". כרמי טוען כי מרחקי ההליכה שחישב בין החניון לכל חלקי מרכז העיר, חושבו בדומה למרחקי ההליכה הקיימים בטרמינל 3 בנתב"ג בין החניונים למטוסים.
לטענתו, מה שעומד לנגד עיניו הוא החזרת מרכז העיר לאזרח הולך הרגל, ולספק לו את רמת הנוחיות המאפיינת תפעול של שדה תעופה שמעביר רבבות בני אדם ממקום למקום. לכן, לדבריו, החניון מתוכנן כך שיענה על כל צרכי החניה של מרכז העיר, והמימון לכל הפרויקט מגיע שלא מכספי ציבור ולכן גם לא דורש כל השקעה כספית מצד העירייה, אלא אך ורק במימון פרטי.
"את הלב הפועם צריך להחזיר לירושלים על מנת שתהיה כעיר שחוברה לה יחדיו", מתפייט כרמי בצורה אופיינית לו, "עיר שיש לה לב המחבר בין המרכז השלטוני החילוני מכאן לבית המרכז הדתי שממזרח לכאן. באמצע ירושלים רבתי שהיא לפי מיטב המסורת שלנו 'טבור העולם', שעליו מסודרים ברשת קואורדינטות הרמונית עולמות עליונים ותחתונים".
"מרכז היקום" של כרמי נותר בשלב זה על שולחן השרטוט כחלום של אדריכל, אולי החלום הגדול ביותר. אך בפרויקטים בסדר גודל שכזה, שורר חשש כי החלום המתגבש במוחו של האדריכל ישתנה עד לבלי היכר כאשר יגיע לשלב הביצוע בידיו של היזם והקבלן, ויהפוך בסופו של תהליך למפגע עירוני שעלול להחריב את האזור כולו - ובמקרה הזה, את ליבה של בירת ישראל.
פרויקטים גרועים שכרמי היה מעורב בשלביהם המוקדמים - התחנה המרכזית החדשה ומתחם הולילנד - עברו שינויים מרחיקי לכת לאחר שהוא הורחק מהם. האם הוא באמת מאמין שהסיפור שבו יזם לוקח רעיון, מחליף את האדריכל ומפתח אותו בעזרת חובבנים ובכך מעקר את כל הפרויקט כולו, לא יישנה? האם כדאי לשוב ולתת לפרויקט מסוג כזה הזדמנות? הלוואי.
- חשיפה: תיאטרון הבימה המחודש בתכנון רם כרמי
