הדירה בקומה העליונה נקנתה ב-110 מיליון שקלים

"אתם אחראים לכיעור הזה שבונים פה על החוף?" זרק עובר אורח בפניהם ההמומים של האדריכלים שעמדו למרגלות מגדל Sea One, המוקם בימים אלה בתל אביב על קו המבנים הראשון שפונה לים התיכון, צמוד לחוף אביב (בננה ביץ'). ייתכן שהשאלה האקראית הזו נבעה משמרנות או מצרות עין – הרבה תל אביבים לא מוכנים שיגעו להם בנוף הקיים - וייתכן גם שלא: על יופיו של המגדל החדש אפשר להתווכח.

לאורך חוף תל אביב עתידים לצוץ בשנים הקרובות מגדלים חדשים בשרשרת, ו-Sea One הוא אחד מהם. הוא מתנשא לגובה של 23 קומות וישלב תחת קורת גג אחת, לראשונה בישראל, בית מלון מפואר (241 חדרים וסוויטות) עם מגורי יוקרה. הוא גם יכלול מבנה ציבור, שעל ייעודו תחליט העירייה. לפי הדיווחים בעיתונים הכלכליים, שיא אחד כבר נפרץ במגדל עוד בטרם נחנך: קומת הפנטהאוז (באגף המגורים) נמכרה למיליארדר היהודי-קזאחי אלכסנדר משקביץ תמורת 110 מיליון שקלים. הדירה משתרעת על פני כאלף מטרים מרובעים ופונה, כמובן, לים.

• עוד מגדל עתידי בחוף הים: פרויקט קמפינסקי ליד האופרה
  

יהודים במגדלים החליפו את הזונות והסמים

המגדל שוכן על מגרש גדול במיוחד, שעליו עמד עד סוף שנות התשעים בית הספר "הירקון". במכרז על רכישת המגרש זכתה חברת "פרויקט אורנים" בבעלותו של מנחם אורן, במטרה להקים עליו בית מלון ומגורים, ועל תכנונם הופקד משרד תשבי-רוזיו אדריכלים. הקבלן אורן הקים גם את מגורי היוקרה הראשונים באזור, שנחשב בעבר לאחד המוזנחים בעיר, ומאז החל בהדרגה לפרוח. "כשבאתי לפה בסוף שנות השמונים היו פה זונות וסמים ומה שעשינו פה החיה את האזור", מתגאה אורן בתרומתו לסביבה, "לכן גם לפרויקט Sea One היה רק מתנגד אחד". לדבריו, רוכשי הדירות במגדל – שגודלן נע בין 100 ל-200 מטרים רבועים – הם יהודים מחו"ל שרוצים אחיזה בארץ.

המגדל. שלבי בנייה סופיים (צילום: אמית הרמן)

את עיצוב הפנים למלון תיכנן המעצב הגרמני הוותיק הראלד קליין, המתמחה בעיצוב דירות פאר ובתי מלון בהיקף בינלאומי, וזו לו העבודה הראשונה בישראל. כאן נדרש קליין להתמודד עם מבנה צר ומוצל אל מול פנורמה רחבה ומוארת. כשמביטים בבניין נדמה שהזמן קפא מלכת. עיצובו החיצוני מזכיר את צו האופנה של שנות התשעים, ולא במקרה. "התחלנו את התכנון בסוף שנות התשעים ומאז כמעט ולא ביצענו שינויים משמעותיים בתוכניות", מסביר האדריכל ישראל רוזיו. עם זאת, הוא מציין כי נבחרו חומרים קלילים וגוונים לבנים המשתלבים בנופה של "העיר הלבנה", מבלי ליפול למניירות אופייניות היוצרות מחוות חלולות לסגנון הבינלאומי.

בסיור בבניין, ששלב השלד בו הושלם לאחרונה, ניתן להתרשם מהנוף המרהיב הנשקף מכל אגפיו. השילוב בין מגורים למלונאות בבניין אחד הוא התמודדות קשה לאדריכלים, וכבר עכשיו אפשר להתרשם מהקישוריות ומההפרדה בין האגפים. בשלב זה נראה כי המתכננים הצליחו, באופן אלגנטי ומבלי להתחכם יתר על המידה, לשלב בין הייעודים השונים. כך, למשל, באותה קומה ניתן למצוא שני חדרי מעליות: הראשון מיועד לדירות המגורים, והשני משתייך לתשתית המעליות של המלון, ובכך נוצרות שתי מערכות נפרדות שפועלות יחד.

מאולמרט לצבי בר

בהיבט האדריכלי-פוליטי ניתן למצוא כאן אנקדוטה נחמדה. אהוד אולמרט וצבי בר הסתבכו, כל אחד, בפרשות פליליות חמורות שקשורות לעולם הנדל"ן: הולילנד בירושלים (אולמרט), ומגדל "סביוני טאוור" ברמת גן (בר). שני הפרויקטים תוכננו באותו משרד אדריכלים: תשבי-רוזיו. ישראל רוזיו, אדריכל שותף במשרד, אינו רואה בכך אלא צירוף מקרים.