מתוך המופע. מיזוג קלאסי של להט וייאוש                                          (צילום: גדי דגון)
 
יום הולדת הוא סיבה למסיבה, ואם אתה שופן - אחד מגדולי המלחינים והפסנתרנים בעולם - יום הולדתך נספר ונחגג גם לאחר מותך. בשנת 2010 מלאו 200 שנה להולדת שופן, וחגיגות יום ההולדת זולגות בשמחה גם לשנה הבאה. זו הזדמנות להיזכר שוב ביצירה הענפה והמופלאה, ולרקום יצירות נוספות סביבה.

 

גלות ולהט

 
פרדריק שופן נולד בפולין. כבר מילדותו בלט כשרונו המוסיקלי יוצא הדופן, והוא החל להופיע ולהתפרסם ברחבי פולין. כשהיה בן עשרים, תכנן מסע לאירופה כיוון שרצה לגלות ולהתגלות גם מחוץ לגבולות ארצו. שלושה שבועות לאחר שעזב את פולין נכבשה ורשה על ידי הצבא הרוסי. שופן נקרע בין הדאגה למשפחתו ולארצו לבין התמסרותו לדרך המוסיקלית, וההבנה שלא יוכל להתקיים תחת שלטון כובש.
 
הלהט והייאוש נמזגו אל תוך יצירתו: שופן, גולה ופליט פוליטי בעל כורחו, נתפש בביתו כמייצג של הרוח הפולנית של התקופה. שופן התפרנס במהלך חייו בעיקר ממתן שיעורים פרטיים. על אף גאונותו, הוא לא אהב להופיע באולמות גדולים אלא בסלונים אינטימיים.
 
שתי אהבות גדולות ליוו את חייו. אהבתו הראשונה נסתיימה במפח-נפש, לאחרן שהורי ארוסתו הצעירה בטלו את האירוסין. הם חששו שאורח חייו הבלתי יציב ובריאותו הרופפת של שופן אינם יאים לבתם, על אף האהבה. כמה שנים אחר-כך הכיר שופן את הסופרת הצרפתייה ז'ורז' סאנד והם חיו יחדיו עשר שנים, שהיו שנותיו הטובות והפוריות. לאחר פרידתם החמירה מחלת השחפת שממנה סבל, וכעבור כשנתיים הוא מת, בן 39 בלבד, כשהוא משאיר מאחוריו יצירה מפוארת מלאת להט ותחושת גלות.

 

שובה של הסילפידה

 
כחלק מחגיגות ה-200 (ואחת לשנה הבאה) להולדת שופן, חברו שני יוצרים מרכזיים במחול ובמוסיקה: הרקדנית והכוריאוגרפית רנה שיינפלד והפסנתרן והמנצח גיל שוחט. ביצירתם המשותפת, 'הסילפידה', מבצע שוחט את יצירותיו של שופן, ושיינפלד ולהקתה מנצחים על הריקוד.
 
עבור שיינפלד, השיבה אל הסילפידה היא גם חזרה אל מקורות הריקוד שלה, אל תפקיד שבצעה בתחילת דרכה בגיל 17. החיבור בין השניים מבטיח ערב יוצא-דופן. מתי לאחרונה ראיתם הופעת מחול מלווה במוסיקה קלאסית חיה? זה יהיה ערב סופר קלאסי - מוסיקה של שופן, והסילפידה - סמל ראשית הבלט - המגע הראשון של קצות האצבעות כצעד ריחוף.

 

הולדת הבלרינה

 
הסילפידה נולדה בתקופה הרומנטית, ועל כן מייצגת אותה. זוהי פייה הנגלית לבן אנוש בערב כלולותיו. המום ומוקסם הוא נמשך אחריה אל מעבה היער, ומצהיר לפניה על אהבת נצח. הסילפידה מראה לו את כנפיה ומסבירה לו שאינה בת אנוש, ולכן לא תוכל אהבתם להתממש. הבחור מתפתה לשמוע לעצת מכשפה, שמורה לו לכרוך צעיף סביב אהובתו, וכך תיהפך לבת אנוש.
 
כריכת הצעיף גורמת לאובדן כנפיה של הסילפידה ולגסיסתה מול עיניו. כך, לא רק שלא מומשה האהבה, אלא שכרוך בה מוות ממשי. הסילפידה היא סמל מכונן לבלרינה, אידיאה ערטילאית של החזון הרומנטי: אהובה רוחנית, נכספת ויפה, המהלכת מעל לפני הקרקע ולעולם בלתי מושגת. דרך נוספת לומר, גלות ולהט.
 
המופע 'הסילפידה' יתקיים במרכז סוזן דלל, ביום שני ה-30/5/11
וביום שני ה-11/7/11 במסגרת פסטיבל "מחולוהט"

 

לאתר הבית של מהות החיים