חרוזים תוצרת בית: הכל מחומר פולימרי

החלק הכי כיף בהכנת חרוזי מילאפיורי, מלבד אין סוף האפשרויות והדוגמאות, הוא היכולת ליצור תכשיט בעיצוב מקורי וייחודי לנו, ולא תמצאו אחד זהה לו לעולם. אחרי שלמדנו איך ליצור גליל מילאפיורי בסיסי, הגיע הזמן ללמוד איך להכין ממנו חרוזים של ממש, ואיך לנצל את השאריות שנותרו לטובתנו. אחרי שתבינו את העקרונות הבסיסיים המודגמים כאן, תוכלו להמשיך ולהתקדם לעיצוב גלילים משלכם, ולטכניקות מורכבות יותר.

את שאריות גלילי המילאפיורי ניתן לנצל בדרכים רבות, אחת מהן היא יצירת רקעים שונים הנותנים לנו, מלבד הניצול עצמו, דוגמאות מאותם גוונים של הגליל שלנו, לצורך גיוון ושילוב יחד עם חרוזים מהגליל עצמו.

דרך נוספת היא לערבב את השאריות לחלוטין. אם קיבלנו צבע שאנחנו אוהבים, נוכל להשתמש בו כחומר רגיל. אם קיבלנו צבע עכור ולא שמיש, אפשר פשוט להשתמש בו כבסיס: לצפות שאריות אלו עם חומר פולימרי מצבע רצוי. 

>>איך מכינים גליל מילאפיורי?<<

חיתוך פרוסות מהגליל

חיתוך נכון היא טכניקה לא מסובכת, אך דורשת מיומנות קלה הנרכשת תוך זמן קצר. דבר ראשון שחשוב לדעת,

הוא שכדאי לתת לגלילים לנוח מעט אחרי שסיימנו לעבוד עליהם. מיד אחרי העבודה הם חמים ורכים, מה שעלול לעוות ולמעוך אותם בעת החיתוך. אם אתם חסרי סבלנות, אפשר להניח אותם במקפיא לכמה דקות, ואז לעבוד עליהם. את החיתוך לעולם לא עושים בעזרת סכין קהה - הסכין האופטימלית היא סכין דקיקה המיועדת למטרה זו (ניתן להשיג במגוון חנויות יצירה), ואם אין לנו אפשרות אחרת - אפשר להשתמש בתער גילוח של פעם (אלו שחוצים לשניים) - אותם אפשר להשיג כמעט בכל בית מרקחת.

את הפרוסות יש לחתוך דק ככל האפשר, במיוחד אם מדובר בגליל עם רקע שקוף - בפרוסה עבה מדי, לשקיפות לא תהיה כמעט חשיבות.

אפיית החרוזים

אפיית חומר פולימרי נעשית בתנור ביתי או טוסטר אובן. לאפיית חרוזים מומלץ להשאירם מושחלים על קיסם העץ ונעוצים במשטח עמיד בחום נמוך, כגון תחתית סירים משעם. גם עץ או קרטון יכולים לעבוד. בשום אופן אין לנסות להשתמש בקלקר או פלסטלינה. אפשר להשתמש בגוש של שאריות חומר - אבל קחו בחשבון שלא תוכלו לעשות בו שימוש חוזר נוסף - ברגע שחומר פולימרי נאפה, אין דרך להחזיר את המצב לקדמותו. טמפרטורת האפייה תלויה בחברה בה משתמשים. יש להסתכל על אריזת החומר ולאפות בהתאם, בד"כ 100-130 מעלות במשך כחצי שעה.

טיפ: אל תאפו במנות קטנות. חכו שתמלאו מגש מלא בחרוזים ויצירות אחרות, ורק אז אפו בתנור, לחיסכון בחשמל. כדאי להקצות מגש מיוחד לפימו, ולא להשתמש בו לאוכל.

טיפ 2: אם החרוזים נחים על המגש עצמו ולא נעוצים במשטח כלשהו, רצוי להניח נייר אפייה כחוצץ, ולא נייר אלומיניום, אשר עלול להשאיר חלקים מבריקים ושטוחים בנקודת המגע בינו לבין החרוזים. המנעו מלהניח את החרוזים ישירות על המגש, מאותה סיבה. נייר אפייה אינו נשרף בטמפרטורה נמוכה כל כך, ותוכלו להשתמש באותו הנייר מספר רב של פעמים.

אחרי שמבינים את העיקרון, אפשר להמשיך לטכניקות מתקדמות יותק (צילום: מרסיה ציגלניק )

גימור החרוזים

לקבלת גימור נקי ואיכותי, יש לשייף את החרזים עם נייר שיוף מים, שזהו נייר העובד במגע עם מים. במקרה הזה כדאי להשתמש בדרגה 600-800 (ניתן להשיג בחנויות חומרי בניין וחנויות צורפות).

שיוף החרוזים מסיר שכבת ליכלוך ,טביעת אצבעות וגם מחליק את החרוזים אם יש צורך. לאחר השיוף, אם רוצים גימור מט, יש לשפשף אותם עם בד כותנה או ג'ינס. פעולה זו מחזירה להם את החדות שלפעמים נעלמת זמנית לאחר שיוף, ונותנת להם מראה טבעי ואחיד. ניתן לצפות את החרוזים בלכה, ויש להשתמש בלכה המיועדת לחומר פולימרי, אשר מיוצרת ע"י אותן היצרניות. שימוש בלכה אחרת אינו מומלץ: הלכה עלולה להצהיב ולהתקלף במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - להשאר דביקה לצמיתות. כאשר אתם מושחים את החרוזים בלכה, שימו לב לא לסתום את חוריהם - הלכה עלולה להתייבש ולסתום אותם, ולא תוכלו להשחיל אותם בהמשך.

_________________________________________________

מרסיה ציגלניק, בעלת המותג ''מרס עיצובי חן'' היא אומנית, יוצרת ומדריכה. בקרו באתר שלה