מאתגר, העידן שלנו. היה מתבקש, לדוגמה, כי בעת הזו, עמוסת הגאדג'טים והחידושים הטכנולוגיים - אינטרנט, טלפונים חכמים, מחשבי כף יד - יאבד הנייר מקסמו ויודח מכס מלכותו כאמצעי להעברת מסרים, ודווקא כעת עולה דיון מחודש על הצורך שבו.

 

כבר במצרים של שנת 3500 לפני הספירה נמצאו עדויות לנייר, עשוי פפירוס. למרות זאת, מקובל לחשוב כי נייר יוצר לראשונה בסין בשנת 105 לספירה. הנייר הסיני, שיוצר מסיבי צמחים בידי אומנים מאומנים לכך, היה רך, שקוף ונחשב נדיר ויקר. כשהגיע ליפן במאה השישית, פותחה אמנות קיפולי הנייר שהפכה לחלק מטקסי דת השינטו הנפוצה, והתפתחה מאוחר יותר לאמנות האוריגאמי.

 

למערב יובא הנייר מסין. מהפכת הדפוס שמיהרה להגיע הובילה להתפשטות המילה הכתובה, להתרחבות ההשכלה ולהפצת הידע האנושי ברחבי העולם. ובאמנות? בקולאז'ים של פיקאסו ושל בראק מתחילת המאה העשרים, נראו לראשונה פיסות של נייר חתוך, אולם ההתפתחות המשמעותית של נייר כאמצעי מדיה באמנות החלה בשנות החמישים של המאה הקודמת, עם הקמתה של קבוצת "זרו" האירופאית, שערכה ניסויים בחיתוכי נייר. את ההתייחסות אליו כאל חומר אוטונומי, תיקפה פתיחתם של מוזיאון הנייר בגרמניה ומוזיאון הנייר בטוקיו.

 

אפשרויות אינסופיות

 

עכשיו מגיע הדיון המחודש בו אלינו. בתחילת יוני תיפתח התערוכה "טעם של נייר" בגלריה design space בדרום תל אביב. אוצרת התערוכה, עמי שחר, מאמינה שהנייר מהווה עדיין ביטוי אמנותי חשוב. קיימות בו אפשרויות אינסופיות, היא אומרת, הוא נמצא סביבנו כל הזמן, אנחנו עובדים איתו ומשתמשים בו גם כשאיננו מודעים לכך. "יש התעניינות מחודשת של עולם האמנות הבינלאומי בנייר כמדיום יצירתי וכמקור השראה", מוסיפה שחר.

 

ואכן, אם נצא לרגע מהקופסה נבין שנייר הוא חומר רבגוני. הקסם ביצירת אמנות ואומנות מנייר הופך אותו מבסיס זול ויומיומי לפריט יפה, משמעותי ובעל תוכן. בתערוכה מציגים 28 אמנים מישראל ומחוצה לה, שמוציאים את החומר מהקשריו היומיומיים ומעניקים לו פרשנות רעננה.

 

מתי: 2 ביוני עד 15 ביולי

איפה: גלריה Design Space, אליפלט 26, תל אביב